מכה קשה לענף הפרסום: תרצה גרנות נפטרה

מזבלה

הפרסומאית תרצה גרנות שנחשבה עבור רבים 'ככוהנת הגדולה של ענף הקופירייטינג בישראל', מחנכת דורות רבים של קופירייטרים מהמובילים בענף ומנהלת מכללת ACC, הלכה הערב (חמישי) לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. רבים מבוגריה מספרים שהייתה לדמות של אם, אוהבת ומחנכת בדרכה המיוחדת. תנחומינו למשפחתה, לבוגריה ולתלמידיה. יהיה זיכרה ברוך. היום (יום שישי ה-28.5) בשעה 9:30 מכללת ACC תרצה גרנות תהיה פתוחה לכל מי שמרגיש צורך להרגיש קרוב, שד' יהודית 35 תל אביב (תודה לשרית על העדכון).

גיא כוכב: זהו, תם המסע. שאחרי מאבק ממושך במחלה הארורה תרצה הלכה לנוח. עכשיו גם המלאכים יעשנו מרלבורו אדום, ילמדו לבעוט ויצללו לבריכות העמוקות. על החתום, גיא של תרצה.

תרצה גרנות (צילום ליאור שמש)
תרצה גרנות (צילום ליאור שמש)

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

22 תגובות לפוסט

22 תגובות

  1. קריסטינה מ- ACC מוסרת שהיום – יום א', בשעה 12:00 בצהריים, מלווים את תרצה בדרכה האחרונה. שער הגאולה, בית עלמין ירקון.
    יהיה זכרה ברוך .

  2. איזו אבדה. אני עדיין לא מעכל את זה.

    אני רוצה להשתמש במילותיו של נועם חורב, אשר יהדהדו הערב:

    השארת לי רק מילים
    מקלט בין הצללים
    ספרים מסודרים
    ובין החדרים
    השארת לי רק מילים
    זר של מנעולים
    אלוהים,
    השארת לי רק מילים

    אני אתגעגע 🙁

  3. אישה מופלאה .

    ותבינו שבכלל לא הכרתי אותה לשנייה ולא דיברתי איתה שנייה , רק ממפגש של אנשים שלמדו אצלה והתחנכו אצלה ושנפלה בחלקם הזכות אני אומר את זה .

    יהי זכרה ברוך

  4. נכון הלכת לנוח, אני בטוחה שלפני זה עוד תתפסי מילה עם ההוא שם למעלה ,
    ותגידי לו ב'תרצית' מה עוד לשפר
    בשמי תמסרי שזה לא נראה לי כל-כך פייר
    (סליחה על החרוז, לא התכוונתי)
    בפעם האחרונה שנפגשנו, אמרת לי שאת שונאת ימים של אובך
    …אתמול היה יום כזה
    אוהבת אותך שירלי

  5. אני בהלם. רק עכשיו ראיתי את ההודעה של ספי בפיסבוק ואני פשוט בהלם.
    הינה מגיעה ההבנה והעצב – ידעתי שלא ייקח להם הרבה…

    תרצה הייתה ותמיד תשאר אחת למיליון. תמיד כששאלו אותי לגביה הייתי מתארת אותה כשועלה אמיתית. אני חושבת שהיא אחת הנשים הכי חריפות שהכרתי מימי, אם לא החריפה שבהם.
    אין לי סיפור מיוחד שלאף אחד כאן אין גם כן, לכל מי שפגש אותה נולדו סיפורים מיוחדים,
    אני בטוחה. זה מה שהיא היתה עושה – יוצרת סיפורים מיוחדים לכולם. קוסמת.

    קשה לי להפסיק לכתוב, כי להפסיק זה בעצם להפרד… אז אני אכתוב רק עוד משהו אחד –
    זה יום עצוב לכולנו. מעבר לעצב האישי שבאיבוד אדם, זה גם יום עצוב לתעשייה – כי תרצה הקימה חממה של חולמים, ולדאבוני, לא תקום עוד אחת כמוה.

    יהי זכרך ברוך תרצל'ה.
    מבטיחה להשאר חצופה תמיד (רק לא עכשיו ברשותך).
    אוהבת וזוכרת אותך תמיד ומודה על ההזדמנות שנפלה בחלקי ללמוד תחת כנפך,

    דנה סקה לפינסקי.

  6. [Comment ID #35383 Will Be Quoted Here]

    מבקשת לתקן את הטעות שלי. רציתי לעשות פלוס ומרוב הלם עשיתי מינוס…

    צימררת גם אותי.

  7. אני לא מאמינה שתרצה לא איתנו יותר.
    אוקיי אוראל עכשיו תעבירי את אותו מסר בפחות מילים.
    תרצה לא איתנו יותר.
    אוקיי עכשיו בשתי מילים.
    תרצה איתנו.

    תודה על הכל תרצה, יהיה זכרך ברוך.

  8. את החותם שלה היא השאירה על ענף הפרסום בפרט ובכך גם על התרבות בישראל.
    יהי זכרה ברוך.

    לתלות 🙁

  9. לא ייאמן. אני חצי שעה מביט על המחשב ולא מעכל. מה מחלה? מה זה הקשקוש הזה? בבקשה תגידו לי שאיזה זלמן שושי אחד הודיע על פטירתה כמעשה קונדס.
    אישה מדהימה. באמת מורה לחיים. סיימתי את הקורס אצלה לפני 10 שנים יחד עם קבוצה יצירתית בטירוף, שכללה את אלדד ויינברגר ואידה מרקוביץ. מאז אותה חוויה היא המשיכה לשמור על קשר ולתת כל כמה חודשים 4 שעות של נחת וכתיבה פרועה ב"שישי יצירתי", סתם ככה ללא מטרת רווח, רק בשביל הכיף של כולנו. עכשיו איפה נפרק את כל החרא המצטבר?
    תרצה, התלאביבית הכי קיבוצניקית והקיבוצניקית הכי תלאביבית, תמשיכי ליהנות שם למעלה עם דוד טמיר והחבר'ה ואם תראו יום אחד איזה ענן בצורת מלבן שם למעלה, אז תדעו שתרצה נתנה כנראה את צמד המילים הקסום ביותר: "יופי, לתלות!".
    יהי זכרה ברוך.

  10. פאק.שיט. עצוב. המום. מופתע. מיוחדת. בוטה. ישירה. מהלב. אל תגיד שאתה עצוב, תראה שאתה עצוב. בית לחם. כועס. פאקינג שיט. אתם עובדים עליי? זאת גרילה חולנית לאגודה למלחמה בסרטן. לא יכול להיות. רציני? רעם ביום בהיר. קלישאה – תביא משהו ממעגל שני, שלישי. אגרוף לפנים. אתה יכול יותר טוב. מסריח מסיגריות. חתולים. נשמה. אמהית. רגישה. אמוציונאלית. מטורפת. יחידה במינה. זה כמו פאנקד רק שבסוף אין את אשטון קוצ׳ר. מתאמץ מדי, יותר פשוט. אל תסביר. תעביר. מה הקונספט? אתה לא נורמאלי. סיכה קהה בעין. לתלות.

  11. את האי מייל הזה כתבתי לתרצה, בזמן הטיול שלי בארה"ב שנשלח ב11.11.08

    השעה בסן פרנסיסקו כרגע היא אחת ושמונה עשרה בלילה.
    בא לי לכתוב לך מייל.

    קניתי היום מצלמה חדשה והכרזתי לעצמי: צלם עד שתתעייף. אז יצאתי לטייל ברחובות העקומים של העיר. עכשיו כבר כולם ישנים פה. בסוף רחוב אני רואה חנות גאפ סגורה והמון ארגזים של סחורה מחכים בפנים לעוד כמה שעות שיבואו ויפרקו אותם. בתוך החנות- ליד כל הארגזים ישבה בובת ראווה בלי ראש ונראתה כאילו היא שומרת עליהם. אז צילמתי את זה ורציתי, אלוהים יודע למה, לשלוח דווקא לך את התמונה הזאת. אבל המוכר בצ'יינה טאון שכח לשים את הכבל USB המחבר בין המצלמה למחשב. או שסתם איבדתי אותו. תאלצי להתמודד עם דמיון בלבד. בכל מקרה, האי מאיל הזה הוא הזדמנות מצוינת לספר לך שבשבילי את דמות.

    יחד עם עומר יניב שהציל מחלקה שלמה ממוות במלחמה. יחד עם הרס"ר בצנחנים שכל צרחה שלו גרמה לי להעריץ אותו יותר ויותר. יחד עם המנהלת של בית הספר שהייתה יכולה להשתיק 200 תלמידים במבט חודר אחד. יחד עם עדי הובר שמכר סנדויצ'ים בגימנסיה הרצליה וגרם לי להרגיש מה זה להיות מאוהב פעם ראשונה.
    יחד איתם ועם לא רבים אחרים- את מבחינתי דמות.

    אם לחשוב שאחד מתנאי הקבלה להתקבל ל'תרצה גרנות' זה לנסות להעליב את 'תרצה גרנות' ועוד מול 'תרצה גרנות' , ובכן..את דמות. מבחינתי, עד שלא יקרה משהו שישנה את זה, הדופק שלי תמיד יעלה שאני אפגוש אותך..

    את ה"הווארד רוראק" של עולם הפרסום.
    את ה"באפי" של משרדי הפרסום.
    את דמות ספרותית שקיימת בעולם האמיתי.

    ובכלל- את הרבה דברים שדימויים גרועים, שנהגים בגילופין בשתיים בלילה בהוסטל בסאן פרנסיסקו בחוסר קוהרנטיות מזעזע, רק ישמעו פשוט רע יותר ויותר.

    שתדעי שאני חולה עלייך ושלנצח תשארי דמות מבחינתי.
    טרטמן.
    11.11.08

    אחרי יום תרצה ענתה:

    צימררת אותי, טרטמן.
    נתת לי שמיכה רכה בדיוק כשהתחיל להיות קצת קר.
    אני שומרת את המכתב הזה . כדי שאקרא אותו כשגשם מלוכלך מתחיל לרדת.
    תשמור על עצמך ותחזור אלינו מהר.

  12. 🙁 עצוב כל כך. וכל כך מתאים לה לשמור זאת בסוד. יהי זכרה ברוך, אשה כל כך מיוחדת.

  13. לא הייתה, ולא תהייה, אשה נפלאה יותר ממנה.
    לא רק לעולם הקופירייטינג זו מכה קשה, ולעולם הפרסום בכלל, כי אם לכל מי שצלם אנוש בו.
    האשה הזאת הייתה לי יותר מאמא. היא שינתה את עולמי יותר מאמא שלי, האמיתית.
    כבר ידעתי עצב בחיי, אבל כזה עצב – עוד לא!

    תרצה, יהי זכרך ברוך. ובליבי תהיי תמיד תמיד, שם, פנימה. כמו תמיד. לתמיד תמיד תמיד

    מתן, אני משתתף בצערך.

    פאקינג-שיט העולם הכלב הזה
    למה? למה? למה? למה?למה
    לללמממההההההההההההההההההה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים