סוף טוב, הכל טוב

מזבלה

מאת: יניב אבירן, קופירייטר וגבר גבר

פרסומות המציגות אנשים על כסא גלגלים גורמות לי להרגיש אי נוחות מסויימת בכסא שלי. כאן צריך להציג את עצמי – יניב אבירן, נעים מאוד, חולה בניוון שרירים ומרותק למחשב, לטלויזיה ולכסא גלגלים. כמובן שיש עוד מלא מה לכתוב על עצמי וכנראה שהמחלה היא בין הדברים האחרונים שהייתי כותב בסיפור חיי, אבל לפוסט הזה זה פרט חשוב. אני חושב שכבר בסביבות גיל 4 התחלתי לבקש מאנשים לא לרחם עליי. אין על מה, אני לא צריך את זה ויחס הקוצ'י פוצ'י ממש ממש מעצבן אותי.

בכל הזדמנות אני מנסה להוכיח את עצמי כדי לנסות לשנות את תפיסתם של רוב האנשים בחברה שמבחינתם צריך לדבר עם בן אדם על כסא גלגלים בטון של דודה מעצבנת או להסתכל במבט מסכן של כלב על הדשבורד. לכן, כשראיתי לראשונה את הפרסומת החדשה של ברליץ, בה נראה בחור צעיר היושב על כסא גלגלים, ומדבר באנגלית משום מה, התבאסתי בהתחלה. בשניות הראשונות חשבתי ששוב מדובר בתשדיר שירות לאיסוף תרומות לעמותת….שקר כלשהו, הצועקת בקול גדול: "תעזרו לנו! אנחנו מסכנים!".

ברליץ, כיסא גלגלים – אדלר חומסקי אנד ורשבסקי

החיוך שעלה על פניי אחרי הפאנץ' נשאר שם עוד הרבה אחרי שהפרסומת נגמרה. סוף סוף מישהו שידר את מה שאני מנסה להגיד כל כך הרבה זמן. אולי לא תצליחו להבין את ההתרגשות והחגיגה, אבל מבחינתי מדובר בשינוי תדמית, גם אם קטן ביותר. שאפו!

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

17 תגובות לפוסט

17 תגובות

  1. יניב, תודה רבה! התרגשתי מאד למקרא הפוסט שלך.
    כאיש הקריאטיב שיצר וניהל את הקמפיין, מי שנדרש להסביר מדוע חשוב לעשות גם את הסרט הזה במסגרת הקמפיין, ומי שנאלץ לכתוב תגובה מנומקת לתלונות המעטות מאד שהגיעו לרשות השניה (מאנשים שאינם מרותקים לכיסא גלגלים בעצמם אך נזעקו "להגן" על אלו שכן), אני שמח וגאה ביותר.
    שני גרשי.

  2. [Comment ID #5977 Will Be Quoted Here]

    דווקא זה כמו שתיארת…..
    המשפט "but above all…" מצויין!
    כי תמיד ישנה הגדרה הרבה יותר עניינית לאדם מאשר "מוגבל".
    היחס והביקורת הרבה יותר אובייקטיבים כאשר לא יודעים על קיום המחלה וכך צריך לנהוג.
    אהבתי. תודה יורם.

  3. [Comment ID #5974 Will Be Quoted Here]

    כבר קיבלתי כמה סטירות לחי מבכירים בתעשייה (שמות בפרטי אם תרצה), שאמרו לי שבמצבי הסיכויים להתקבל לעבודה באיזשהו משרד פירסום קלושים ביותר ולא בגלל חוסר כישרון או משהו כזה…
    אל דאגה אני לא מוותר בקלות ואת המטרות שלי אני עוד אשיג…….

    בכל מקרה, תודה רבה… תמיד לשרותכם 🙂

  4. יניב, כשתחליט שאתה כן קופירייטר שמחפש עבודה, יכול להיות נחמד אם תיקח את הגישה הזאת שלך, ואת "המגבלה", ותשתמש בהן כדי להשיג עבודה בצורה חכמה ומתוחכמת.

    היחס של אנשים כלפי נכים ומוגבלים כל כך תבניתי ופרימיטיבי, יש אין ספור דרכים להגיע אל אותם אנשים, לשחק להם עם המוח ולשבור את צורת החשיבה המעוותת הזאת, כפי שעשו בפרסומת הזאת או בפרסומת שיורם מתאר.

    תודה על הפוסט 🙂

  5. יורם – נשמע גדול….אשמח לראות…

    אנונימית – תודה, את מוזמנת תמיד…..

    דורי – תודה רבה…ד"א אני עוד לא קופירייטר אבל בדרך….

  6. וואלה, אתה ענק!!!
    הפרסומות שלהם מצחיקות בטירוף!
    אולי הם לא התכוונו למטרה שלך,
    אבל, כן, הם משדרות משהו מאוד חיובי.
    בדרך אגב, מתי לבוא ללטף אותך???

  7. אלון, זאת מהות הפוסט – אם כבר נותנים לנכה לדבר אז שלא יהיה שם מסר טראגי, גם אם הוא מרומז בהתחלה.

    ודורי….שלחתי לך נוסח מתוקן לא?

  8. אתה מכיר את הפרסומת הבלגית המדהימה שמראה איש ליד שולחן במסעדה שזורק דעות שוביניסטיות ופשיסטיות ברמה מחרידה, לזוועת יושבי השולחן. הצילום עובר לזוית נגדית ורואים שהוא על כיסא גלגלים ואז הקריינות אומרת:
    this man is an invalid. he is also an arsehole.
    invalids are people like everybody
    אנסה לחפש את זה.
    יורם

  9. וואלה, זאת דעה מעניינת, וחשוב לי לשמוע אותה מאדם בכסא גלגלים. אני אישית הייתי ברגשות מעורבים לגבי הפרסומת. זה לא רק ששמו איש בכסא גלגלים בקדמת הבמה, אלא נתנו לו טקסט שמרמז בתחילה על תאונה. יש הבדל.

    ובנושא אחר – מתי אפשר לצפות לפוסט אורח של גיא או דורי? 😀

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים