היה זה יום חורפי וגשום (נראה לי) של פברואר 2007 או אולי דצמבר 2006, אולי בכלל חודש אחר, ומזג אוויר נוח, אני כבר לא ממש זוכר, עבר המון זמן מאז. מה שאני כן זוכר, בזה אתעסק.
היה זה יום לימודים רגיל בבצפר (אין דבר כזה יום לימודים רגיל שם, אל תאמינו לשום מילה שלי מעכשיו), שוב פעם שיעור, שוב פעם עופר ורוני (המלכים), וכמובן – שוב פעם בריף. הפעם היה זה בריף הזוי לכל הדעות, בריף למוצר חדש, מוצר לא אמיתי ,לא מוחשי, לא הגיוני ולא לא לא מציאותי. כרגיל כבר אמרתי? היינו אמורים להמציא שם וסיסמא למוצר מבית "קסטרו", קעקוע חדשני אשר אחרי שנה מיום חריטתו על גופנו הטהור נעלם כלא היה. לא דוהה, לא מתכלה, לא משאיר עקבות, פשוט פוף – נעלם!
משום מה ובדרך פלא הגעתי הביתה להוט ונמרץ, הדלקתי לי סיגריה עבודת יד, התיישבתי מול המחשב, בהיתי בו כמה דקות ואז באה לי הברקה – אין כמו משחק סוליטר כדי להעביר את הזמן. אחרי מספר דקות של משחק, משהו כמו 120 דקות, החלטתי שזהו, השפעת הסיגריה חלפה לה, עכשיו אפשר להתחיל להתעסק בבריף ההזוי של "קסטרו". האמת שבהתחלה היו לי המון רעיונות, אבל פשוט הייתה לי הרגשה שאם לי הם עלו כל כך מהר לראש, כך גם לאחרים, אז המשכתי לחשוב עד שלפתע – באה לי ההברקה.
השיעור הבא הגיע, כולנו בלחץ, ואז התחילה המצגת הכיתתית ("קיר המוות" הידוע לשמצה), עוד מודעה ועוד מודעה ועוד מודעה ו… הופ – המודעה שלי. עופר ורוני מסתכלים, בוחנים, מחייכים, עד שפרצופו ההמום של עופר שואל אותי: "מה זה? קעקול?"
בלי לחשוב פעמיים הגבתי: "כן, מה הבעיה? זה קעקוע שהוא קול. קעקוע + קול = קעקול".
ואז הוא שאל אותי: "בכנות, אתה רואה את עצמך הולך לחבר'ה שלך ומתלהב, חבר'ה עשיתי קעקול?"
הגבתי: "עופר, אחי הבכור, למה אתה חושב שהמילה קעקוע נשמעת יותר טוב? פשוט התרגלנו, גם לזה יתרגלו".
הרגשתי שניצחתי את עופר במלחמת המוחות הזאת, לא היה לו מה לומר, אז הוא החליט להמשיך הלאה לעבודה הבאה. כולם צחקו, הרגשתי מושפל, רצתי בבהלה החוצה מן הכיתה לשירותים ובכיתי, שטפתי פנים ושוב פעם בכיתי, קינחתי את האף ושוב פעם בכיתי, סיימתי לבכות ושוב פעם בכיתי.
לא, סתם, פשוט יצאתי לעשות פיפי.
13 תגובות
[Comment ID #6962 Will Be Quoted Here]
יש לינק ל"פצעונים"?
צופה בכם ונהנית . אתם מוזמנים אלי בדה מרקר "פצעונים"
ואגב, זה לא התחיל מסוליטר אלא ממשהו מסריח ועטוף בנייר.
אני אקרא לזה בשבילך – שמלת כלה . חוץ מזה, נרתיקול – אתה באמת חושב שהוא יבין
רק אם תספר לו אחד על אחד ? נו באמת.
DD
ואני חושב(ואח,זה באמת כואב..) שקעקול זו הברקת המאה! כזו שכפי שאורי ציין,לוקחת זמן לעקל(לקעקל) ולהבין,משהו בסדר גודל של "גוגל" או "יאהו". קעקול אתה מלך העולם ואל תתן להם לרדוף אותך רק בגלל שאתה הומו.
עכשיו אני מבינה למה קוראים לך קעקול
שיחקת אותה קעקול נשמע טוב יותר מסתם קעקוע
אני ממליצה גם על פריסל
יש מצב שתעלה את המודעה?
[Comment ID #6424 Will Be Quoted Here]
למה נראה לך שחשבתי? לא קראת את הפוסט? הכל התחיל מסוליטר,
אני נשמע לך כמו אחד שחושב?
אתה יודע מה יקרה אם אתה תבוא עם השם "קעקול" למנהל הקריאטיבי שלך? ונגיד שהוא הבחור הכי מגניב מדהים ונחמד בבועת הפרסום , ונגיד שהוא הכי פתוח הכי חבר הכי מבין . ונגיד שהוא הכי זורק זין חושב מבחוץ עובד מרחוק יורה באפלה , מעיף דפים נלחם בנורמה קורא שייקספיר מסטלבט על פרוייד . באותו רגע אותה תוכל לעשות 180 מעלות ולהעיף את עצמך מהמשרד שרק בודה , אללה וישו , יוכלו להסביר למה לעזזל קיבלו אותך לשם … חח קעקול… מה חשבת קיבינימט ??
[Comment ID #6393 Will Be Quoted Here]
אתה מוריד את הפוסט הזה לזנות, לא יפה, אני יכול לענות לך על השאלה שלך בקלות
אבל לא נעים לי, זה עלול להיות פוגע, אם תרצה, כשנשב לשתות בירה אספר לך, עד אז,
שיהיה לך בהצלחה במעבר.
באמת תחיית המתים..
רבתי עם ה- UNDERTAKER מי יגיב לך על הפוסט קודם.. 🙂
אני בדיוק מסיים מעבר לתל אביב בימים האלה..
אז צפה לאיזה טלפון, נשב נפגש..
אני חייב לדעת למה הכינוי השני שלך הוא "נרתיקול".. 🙂
[Comment ID #6391 Will Be Quoted Here]
זה כבוד זה?
כבוד זה שלא שומעים ממך שנה ואז בזכות הפוסט הזה, פתאום אתה צץ.
זה מה שנקרא פוסט שמעיר את המתים (המשוגעים)!
חחח..
זה היה חתיכת שיעור שייחקק לנצח בכרוני… 🙂
וכן, באמת יכול להיות שהשתנת בשירותים.. אבל כנראה שכיוונת על המצח שלך..
כי חזרת כולך עם עיניים אדומות וסימני בכי.. 😉
בקיצור אחי..
אין הרבה שיעורים ששווים 15900 ש"ח..
כבוד !!!
😀 😀
סיפור טוב
קעקול זו שגיאה… (ראה פרינט)
🙂
אכן סיפור סייקו, אוהבים אותך אורי! (סטייל AA)
אחי, זה חתיכת סיפור דפוק.
אני מת עליו! 😀