אל תדרסו לנו את הקריאייטיב

מזבלה

מאת: גיא (גרגי) גולן

נגישות ישראל וגלר נסיס יצאו לפני כחודש בקמפיין חדש למען חניות הנכים (הקמפיין הכי שקט אי פעם?) אם מדלגים (אנחנו יכולים – הנכים לא) על המחשבה הראשונה של כל תושב תל אביב (גם אני הייתי מוכן להוריד רגל בשביל תו נכה), מבינים שתעשיית הפרסום בארץ מוכיחה שוב ושוב שכשמדובר בפרויקטים פנים ארציים – התנדבותיים, פורח מהם כל זכרון לקריאייטיביות כלשהי.

בקמפיין מככב ג'ינגל חדש המושמע במערכות הכריזה של רשתות קבוצת פישמן ובו הקופאית הראשית של הקניון משמיצה את האגואיסט שחנה בחניית הנכים (אני בטוח שהוא נעלב עד עמקי נשמתו).

[audio:parking.mp3]

בנוסף לג'ינגל ישנו פוסטר שמראה לנו את הזוועה שהאגואיסט גורם לה: הוא דורס את הקשקוש בצורת נכה שמצוייר על האספלט בחניה!!!

נגישות ישראל, פרינט, גלר נסיס

בישראל כנראה עדיין לא הבינו את מה שכבר מזמן הבינו בשאר העולם: אם אתה רוצה להעביר כעס – תראה כעס, ואם אתה רוצה לעורר מודעות – תראה זוועה. במדינה בה פקחים מפחדים לרשום דוחות מחשש שיתקפו אותם וכשמישהו חותך אותך ואח"כ נעמד לידך ברמזור אתה מפחד להסתכל הצידה כדי לראות מיהו רק שלא יקפוץ עליך – לא מספיק שנבין ש"אנחנו דורסים את הנכים".

אם גלר נסיס רוצים להראות לי שאני פוגע בנכים כשאני מחנה בחניה שלהם – שיראו לי אדם נכה בלי רגל זוחל על הכביש ומנסה להגיע למדרכה. עד אז – אני מסטול מכדי להתייחס כי גם ערמוני לא יצליח לגרום לי להפסיק לעשן בזה שהוא יראה לי את צביקה פיק דלוק.

[techtags:נגישות ישראל, גלר נסיס, גיא גולן, ביקורת, נכים, מוגבלים, נכה, פוסט אורח]

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

11 תגובות לפוסט

11 תגובות

  1. [Comment ID #7821 Will Be Quoted Here]

    אתה צודק שצריך לפעמים לזעזע אבל הבעייה שלפעמים כשמזעזעים , אז אנשים סוגרים את הטלוויזיה , מכבים את הרדיו , מנתקים את עצמם אפילו אוטומטית .

  2. כשאני נתקל במקרה כזה אני אומר דבר אחד:
    "אני מאחל לך שלא תצטרך את המקום הזה"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים