השאלון של פופלבסקי: מירב עוז

תכירו את מירב עוז, בעלת חברת השמה בתחום הפרסום, 12 שנה בענף הפרסום בבאומן, ברוקנר נטע יער, יהושע, מקאן ובתפקיד האחרון מנהלת קבוצת לקוחות באדלר חומסקי & ורשבסקי. מרצה של המסלול לתקציבאות ב״הבצפר״ במשך שש שנים, מחברת הספר "תנועה אחת לא נכונה".

תחנת רדיו אהובה בנסיעה
עוד לא המציאו אותה. אבל אם אין ברירה אז 102fm או 106fm. פעם הייתי מכורה ל"גומרים הולכים" (אודי סגל ודני סידס). סידס בעיניי הוא אחד מאנשי הרדיו הכי טובים שיש פה. כשהספר שלי יצא, המו"ל שלי צחק עלי שחיכיתי שהספר ייצא רק כדי שיזמנו אותי להתראיין שם. אני עד היום שומעת אותם כל יום שישי. לפני שנתיים וחצי הגשמתי חלום קטן וקיבלתי תכנית רדיו ב"Galei L.A" תחנת רדיו ישראלית בלוס אנג'לס. קראנו לזה “האחיות סיסטרס" .יש לי חברת ילדות מכפר סבא, ונסה אייל, היום היא דמות בכירה בעולם השיווק, כשהיינו קטנות היתה לנו בדיחה כזו ש"אנחנו פשוט חייבות לעשות תכנית רדיו". כשקיבלתי את הטלפון מלוס אנג'לס ישר התקשרתי אליה ואמרתי לה 'יש לנו תכנית!'. היא היתה בהלם. מה לה ולזה. שני ילדים, קריירה ואני קוראת לה באמצע החיים להגשים חלום ילדות משותף. במשך כמה חודשים ישבנו כל שבוע מאחורי המיקרופון ופטפטנו את עצמנו לדעת. זה היה עונג צרוף.

דיסקים אצלך באוטו
אוספי שירים שאנשים שאני מאד אוהבת ומבינים במוסיקה הכינו לי (משהו שאני למשל לא מבינה בו דבר).

ווליום באוטו ו-ווליום בחיים האמיתיים
הכי גבוה שיש, על סף ה-לא חוקי (ובמילים אחרות: ווליום של ערס ממוצע עם מכונית צעצוע), בגלל זה אני תמיד נוסעת עם חלונות סגורים, כדי לא להטריד את הסביבה.

פקק או אוטוסטרדה
ברור שבאוטוסטרדה. פקק זה מצב קיומי אני בטח שלא מעוניינת להפגש בו בחיים ובטח שזה לא מצב שמעורר בי השראה או מחשבה.

אם בכל זאת פקק, ליד מי היית שמחה להיתקע כשמודיעים על כביש סגור לתנועה לכל הכיוונים?
רן תלם או אבי ניר. אם אפשר את שניהם ביחד זה בכלל יהיה מגניב. הייתי אומרת להם "מה לא הבנתם? תזרקו אותי מהחלון אני אכנס דרך הדלת האחורית, תזרקו אותי משם אני אכנס דרך הביוב. תאשרו לי כבר סדרת טלוויזיה ותחסכו לעצמכם הרבה כאבי ראש".

השאלון של פופלבסקי: רונן מניפז

איזה מחשבות עוברות בראש ב- 120 קמ"ש?
אני מאד אוהבת לחשוב בנהיגה, לדעתי את חצי מעלילות הרומן שלי בניתי בזמן נהיגה.
אגב, הפעם האחרונה נגמרה ב138 קמ"שׁ באיילון בשתיים בלילה ובשוטר שקרא לי שלוש פעמים "עצור בצד". זה עלה לי בעורך דין יקר אבל זה נגמר בעל תנאי.

מה "מתדלק" אותך?
שיעורי הקבלה שלי. כל שבוע. יותר טוב מכל ספר או סרט שראיתי. סלחי לי על המסיונריות אבל הקבלה שינתה את חיי. התחלתי ללמוד קבלה בשנה מאד קשה בחיים שלי שבה אבי נפטר, עזבתי את ענף הפרסום בשלב שבו יכולתי לקטוף את כל הפירות, אבל ידעתי שאני לא רוצה יותר, שנגמר לי. לא היה מושג מה לעזאזל אני הולכת לעשות עם החיים שלי. ידעתי שאני רוצה לכתוב, אבל היה ברור שלא מזה אוכל להתפרנס כמו שהתרגלתי. חודשיים אחרי שהתחלתי ללמוד, כל ההסתכלות שלי על החיים השתנתה. ישבתי ב"תחתית" והרעיון שלי לחברת ההשמה לעולם הפרסום נחת לפניי כמו נוצה לבנה מול עיני. אז ניסחתי סטטוס בפייסבוק, תוך שבוע היו לי כבר 13 לקוחות, היום כבר עשרות ומאז הכל היסטוריה. היום העסק שלי ממלא אותי באושר גדול. למצוא לאנשים את הכיוון הבא בקריירה שלהם או סתם פרנסה זה משו. לקבל על זה כסף זה בכלל משו-משו. לעשות את בזמן שלי, בשלווה ובחיוך ולעבוד עם לקוחות שכולם בעצם החברים שלי מענף הפרסום זה בכלל משו משו משו.

השאלון של פופלבסקי: יובל לב

איזה טרמפיסט היית שמחה להעלות לרכבך לנסיעה?
שוב, איך לא, אבי ניר. יש לי הרבה שאלות לשאול אותו והרבה סיפורים לספר. מקווה שהוא צריך להגיע לאילת ושלא יירד לי פתאום בירמיהו.

גרפיטי שהעלה בך חיוך
“אם לא תאכל בשר, חלב מרגרינה איך יסתמו לך העורקים?”. ובמילים אחרות: החיים יפים, מותר ליהנות, הכל בסדר.

מי מדליק לך אורות וממה את מסוונרת?
כמה קלישאתי אבל כל כך נכון- אהבה.

פנייה לא נכונה בחייך
לא מאמינה בפניות לא נכונות. כל הפניות שעשיתי בחיי, הנכונות ובמיוחד הלא נכונות, הובילו אותי לאן שאני היום, שזה לא רע בכלל.

מי ה-GPS שלך?
שילוב של האינטואיציה שלי ושל הרבה חברים מבריקים עמוקים ונדירים שמקיפים אותי.

מה מטריד אותך?
מה שמטריד את אמא שלי, כמובן ("מה יהיה איתך מה")

מה הרינגטון שמצלצל אצלך
צליל של טלפון ישן. וזה רק בגלל שלא הצלחתי לפענח איך שמים צלצול מגניב באייפון.

אז גם אין צליל לאנשים קרובים
נכון, אין. באותה הזדמנות שילמדו אותי איך להחליף לצלצול המגניב, אני אעשה גם את זה.

צומת בחיים שהייתי שמחה לחזור אליו
אין כזה. לשמחתי אני לא בן אדם נוסטלגי, אני תמיד מצפה לרגע הבא וגם רגעי-שיא בחיים שלי נראים לי עכשיו דהויים לעומת מה שעוד מצפה לי.

תמרור אהוב במיוחד ואיך הוא פוגש את חייך
תמרור חיות בר. אם ראיתי אחד כזה כנראה שנסעתי לטיול למקום אקזוטי. ואם כבר מדברים על מקומות אקזוטים, יש לי פטיש לחול לבן לבן ומים טורקיז שקופים. הייתי כבר בכמה כאלה, קובה, מקסיקו, תאילנד וזנזיבר. יש עוד הרבה עבודה ברשימה הזו: סיישל, קאריביים, מלדיביים, בורה בורה, אבל מעל לכל הכי בא לי לנסוע לבאלי.

מה/מי הם הבאמפרים שלך?
אחרי 12 שנה בעולם הפרסום קשה מאד ללמוד להאט, אבל זה דבר מדהים ולמדתי לעשות את זה. היום אני הרבה יותר קשובה לעצמי. בכל תחום בחיים, גם במקצועי וגם באישי, אני לא ממהרת יותר לשום מקום ולא משנה באיזה מחיר. חטפתי הרבה "כאפות" בחיים ב"ריצות" האלה להשיג משהו. זה בסדר לעוף על הכל בקצב מהיר, אבל לא כל הזמן. אנחנו שוכחים לעשות את העצירות האלה וזה דבר כל כך חשוב בחיים. בכלל בכל דבר שמשחררים את הרגל מהגז, הכל זורם מהר יותר, זה עובד כמו קסם. הסביבה לא תמיד מבינה את זה. כשעזבתי את הענף אנשים אמרו לי את לא נורמלית אבל משהו בתוכי אמר לי שעכשיו אני צריכה להאט ולחשוב. זה לקח שנה וחצי אבל זה השתלם בענק.

כמה רחוקה את מהיעד?
מאד מאד קרובה. הכי קרובה שיש. ולכן, כמו בכל מירוץ, הקילומטר האחרון הוא הכי קשה.

השאלון של פופלבסקי – מדור ראיונות במזבלה של מעיין פופלבסקי. קופירייטרית ועורכת תוכן בת ככה וככה, מחפשת תשובות לכל מה שעובר לה בראש. השאלון מורכב ממספר שאלות קבועות, כאשר בכל שבוע יעלה במזבלה שאלון עם דמות מובילה אחרת בתחום הפרסום, שיווק, תקשורת ועוד. לפניות למדור הקליקו כאן.