קשת, לתשומת ליבך: נעדרי הליהוק בבית האח הגדול 6

אמש הושקה בקול תרועה העונה השישית של תוכנית הריאליטי של קשת ואנדמול ישראל 'האח הגדול' עם רייטינג מכובד של 1.1 מיליון צופים, אולם נמוך מהעונות הקודמות. 15 דיירים ודיירות מכל קשת החברה נכנסו לבית האח הגדול 6; אחי נתן, דנית גרינברג, מיקיאגי (מיכאל הירשמן), לינור שפר, צחי אשכנזי, אלעד מזרחי, טל גלבוע, אורטל בן דיין, דורון מירן, קארין זלאיט, אורטל גושן, אליאב אוזן, אנה בול, מרטין סולל ואלדד גל עד. אבל לא בטוח שזה מה שיספיק בשביל לשחזר את הצלחת העונות הראשונות של האח הגדול. אם הייתי מרכיבה את פאזל הליהוק, זאת רשימה חלקית של חמשת הטיפוסים (דמויות עוגן) שהיו מרכיבים אצלי את נבחרת "האח הגדול 6".

מתמודדת מספר 1: מ' (28) – חוקרת פרטית, או בביטוי פחות מכובס: נערת פיתוי. ל-מ' יש אינספור סיפורי פאנצ'רים באישון ליל, היא טרמפיסטית כרונית ("רק ככה לומדים, מהשטח"), סטודנטית לפי הזמנה ותעשה הכל כדי ללכוד גברים בוגדניים. היא יודעת להחליף זהויות, מתורגלת בכניסה לדמויות, רגילה לשלם תמיד במזומן, אף פעם לא משאירה עקבות. אין גבר סטרייט שלא ייפול לרגליה, המראה שלה חצוף ומנצח. היא יודעת להיות מתפנקת כשצריך (״פלסטלינה אפשר לעשות מהם״) וקשוחה כשאפשר (״זה עולם של גברים, גם אני רוצה״). וכן, זה כסף טוב, אין לה בעיה עם זה ושאף אחד לא יטיף לה מוסר.

מתמודד מספר 2 – ב' (29) – "144 שלום, במה אוכל לעזור?". ב' הוא נציג-שירות של מערכות יחסים. מתעניין בכל נבכי היחסים עד הרזולוציה הכי נמוכה. דבר לא נסתר מעינו הפקוחה. לימים הוא יהפוך להיות הכותל של הבית,24/7 , וגם באמצע הלילה עם עיניים טרוטות וקורי שינה אפשר לקבל ממנו שיחת-שירות בתיפקוד מלא. הוא תמיד מוכן להקשיב ולהתלבט ביחד. בשלב מסוים במהלך העונה יהיה לו פלט רנטגן על כל אחד מהמתמודדים ששרדו את ההדחות והוא יודע לעשות בכל אחד את המניפולציות המדוייקות כדי לסדר את הפאזל מחדש. תיאום הדחות זה לגמרי הוא, אבל אין תיעוד על כך במילים מפורשות.

מתמודד מספר 3 – ל' (55) – גרוש, דתי לשעבר. ל' זכה לפני 3 שנים בלוטו. העדויות מספרות על סכום אסטרונומי שהגיע לידיו ועל אורח חיים ראוותני ומעורר קנאה. עם כל זה הגיעה גם המשיכה לעולם הכסף הקל – ההימורים. בורסות, מניות, קזינו – הכל הולך. תוך שנה מיום הזכייה ל' הפסיד את כל כספו. "מהלכים לא נכונים וחטא ההיבריס", ככה הוא מגדיר את זה. בעקבות ההפסדים ילדיו אינם מדברים איתו ולא עזרו כל ניסיונות הגישור. הוא אדם אינטליגנט ומבין שהזכייה הייתה העונש שלו, ושלא עמד בניסיון שבא עליו משמיים. הוא עבר כמה סדנאות לגמילה מהימורים, וכעת הוא חי אצל חברים בקריית אונו – משוקם חלקית. בעיצומם של הימים ההם הוא מספר על לילה אחד שקם ואסף מהבית את כל ספרי הקודש וירד לזרוק אותם בפח הזבל, מאז הכיפה לא חזרה אל ראשו. הדיכאון שהגיע אחר כך הביא אותו לכתוב ספר שעדיין לא יצא לאור ושמו "להתפלל לשמיים ריקים". המוטו שלו היום – "אלוהים יודע איפה לחפש אותי. אני זמין".

מתמודדת מספר 4 – ע' (44) – תמיד עם רולים על השיער, או לפני צביעה או במהלך צביעה. היא מתאפרת בהגזמה, השפתיים שלה תמיד תחומות בעיפרון מודגש והקול שלה מסגיר את הרגלי העישון שלה. היא חולת טלנובלות וערוצי ויוה וחייה סובבים סביב עלילות "לב פראי" ו-"משולש גורלי". היא מאמינה גדולה בכשפים, מאגיות ועין הרע. ע' חיה בעיירת פיתוח בדרום הארץ ויש לה עסק לבניית ציפורניים שהיא מפעילה מהבית. היא יודעת את כל שירי אבי ביטר בע"פ ומדי פעם מתפלקות לה מילים שאף אחד לא מכיר – היא מחליפה כל פ' דגושה ב-פ' חסרה. ספטמבר הופך לסFטמבר, פיגור שכלי הופך לFיגור שכלי . היא חיה על נס קפה ("זה משביע, תנסי גם") ואוי ואבוי אם במשימת התקציב לא יהיה נס קפה של עלית ("רגיל, טייטר צ'וי זה לאשכנזים"). כשהיא ממש רעבה ("אוכל זה מדי פעם, כשחייבים") היא מתחילה לנקות את הבית עם הכפכפים המנומרות והקליפס המוזהב שמנצנץ למרחקים.

מתמודד מספר 5 – א' (38) – סטודנט לתואר שני ביום ונהג מונית בלילה. משמרות-הלילה הפכו אותו לינשוף שחי על נדודי שינה. כל מיקרופון מזדמן הוא מונולוג בפוטנציה והוא מספר על חוויותיו כפעיל חברתי ממחאת קיץ 2011. "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" – המדינה הפכה להיות בלתי אפשרית, החברים שלו שחתכו לחו"ל כי אין ביטחון תעסוקתי, המנהיגים מושחתים וצוחקים לנו בפנים, המדינה שבגדה באזרחיה. א׳ מאמין שאין לנו שום סיבה להתגאות ולהניף את דגל ישראל ביום העצמאות. הוא קורא למהפיכה חברתית ועל יום אחד בשנה שיוקדש לגניבה אזרחית מחנויות-גזל שעושקות אותנו על בסיס יומי. הוא מנסה לחפש את ההיגיון למה לחם ("פאקינג לחם") מחיטה מלאה צריך לעלות 18 שקל במדינה נורמלית וכמה אחוזי רווח גוזרים עלינו היצרנים וחברות השיווק. למה לעניים לא מגיע לאכול בריא. למה אי אפשר לשכור דירה במחיר שפוי ולמה דירה בגודל של קופסת גפרורים עולה כמו שכירות של דירה ליד האייפל בפאריז.