בלוג המזבלה

גראנד גורילה!

Irrelevant Unexpected ? אז הגורילה לקחה ת'גראנד פרי בקטגורית Film Lions של פסטיבל קאן. אני באמת מאושר ומברך את החבר'ה בפאנל השיפוט של קאן על הבחירה הנהדרת, בחירה שמהווה תקדים עבור כל העסקנים בתחום הויראלי. אז מה הקשר בין הגורילה לפיל קולינס ובסופו של דבר למותג 'קדבורי' ? כל היופי בגורילה שהקשר הוא בעיני המתבונן, זה מה שבעצם הופך אותה לסנסציה ויראלית סוחפת עם למעלה מ-8 מיליון צפיות ועשרות טייק אופים.

הפירוש שלי לגורילה הוא מאוד פשוט, Unexpected ומאוד רלוונטי. השיר הגאוני של קולינס וה-Build Up המוביל לרגע השיא, כנראה נכתב עקב אירוע מצער כלשהו בחייו ואני מצטט מתוך פוסט האורח של מנלה בנושא:

השיר הפך להצלחה היסטרית ואגדות אורבניות רבות נקשרו בשמו. הנה כמה מהן: השיר נכתב אחרי שפיל קולינס צפה מרחוק בגבר שסירב לבוא לעזרתו של מישהו טובע.
ואריאציה על התמה הזו:
השיר נכתב אחרי שפיל צפה בידיד שלו טובע בעוד הוא היה רחוק מדי כדי לבוא לו לעזרה.
גבר שהיה בקרבת מקום לא עשה דבר כדי למנוע את האסון.
פיל כתב את השיר על החוויה הזו והזמין את האיש להופעה שלו בה שר את השיר
לראשונה. בעודו שר את השיר, אור הזרקורים הופנה לאיש שישב בשורה הראשונה.
סיפור שאולי קרוב יותר לאמת, הוא שהשיר נכתב בהשראת העובדה שבמהלך מסיבה
הוא מצא את אשתו במיטה עם גבר אחר.

השימוש בגורילה היא הקבלה לנו – בני האדם (מוצא האדם). מה שקורה בגורילה זה שרגע השיא הוא בעצם התגלמות של אחד "מרגעי השיא" החיוביים (הציפייה) של כל אחד ואחת מאיתנו: הרגע שבו אנחנו קונים את אותו מוצר נחשק (במקרה הזה – השוקולד של קדבורי) והופכים את אקט ההוצאה מהאריזה והאכילה למעין ritual. יש פה מישהו שלא הייתה לו איזו דרך ייחודית וביזארית משלו לאכול המבורגר? להוציא בטקסיות את ה-LCD החדשה מהאריזה? לאכול שוקולד? ובשלף אני נזכר באחד מהפרקים בסיינפלד שהבוס של איליין אכל את הסניקרס עם סכין ומזלג וגיא בטוח יזכר בטראומה שגרמתי לו כשישבנו במקדונלדס ובעל כורחו נחשף לטקס האכילה שלי. הגורילה היא הרבה מעבר לדאחקה ויראלית, יש פה אסטרטגיה ותובנות שבשילוב עם קריאייטיב אדיר הביאו ת'גראנד פרי.

גורילה – קדבורי Fallon London

16 תגובות

  • הזוכה הגדול של אתמול הוא HALO3 – BELIEVE של מקאן.
    זכייה גם בגראנד פרי בסרטים וגם באינטגרייטד.
    בטיטניום זכה דרוגה 5 על זה שנתן למליון ילדים לעשות שיעורים דרך סלולאר והם קיבלו תמורת זה דקות חינם (פרוייקט מיליון) והקמפיין היפני של יוניקלוק גם הוא קיבל טיטניום משום מה.

  • אלוהים ישמור, זוכה בגרנד-פרי של קאן סרט שצריך להסביר, ושכל אחד יכול לתת לו את ההסבר שלו…
    די לפלצנות דורי, שאלתי כבר לא מעט אנשי קריאטיב לגביו, ואף אחד לא מצליח להסביר אותו. זה פשוט גימיק שתפס חזק כי בתכל'ס אף אחד לא הבין אותו ובגלל זה כולם חושבים שזה בטח משהו גאוני שהם פספסו – בדיוק כמו תופעת העדר שהזכרת מהפרק של סיינפלד.

    ודורי, אם כבר הזכרת את הפרק, אז הוא נסגר בטקסט המתפלץ של איליין:
    What is wrong with all you people?! Have you all gone
    mad?!!

    ועם זה אני מזדהה.

  • מחזקת את דבריו של ג'וני, אני לא חושבת שמגיע לסרטון הזה גראנד פרי.
    פרשנות אישית לכל אחד? הרבצת פה ניתוח שלא היה מבייש את המרצה שלי בקורס שירה עברית.

    יש שיגידו כי מבחן התוצאה הוא כנראה זה שקובע וש-8 מיליון צפיות זה לא הולך ברגל, אבל זה בד"כ שיקול זניח בקרב שופטי קאן, שהרי אין להם באמת איך למדוד עד כמה אפקטיבית הייתה הפרסומת.

  • הפרסומת הזו היא יצירת אמנות של דקה וחצי, ובאמנות לא צריך יותר מדי מילים/ פירושים/ ניתוחים.

    היא מפתיעה, היא מצחיקה, היא מענגת. והיא אומרת שהשוקולד של קדבורי הוא כזה.

    כבר כתבתי יותר מדי מילים.

  • מצטער להיות הפארטי פופר, אבל באמת בעיניי המלך הוא עירום.
    או, באווירת סיינפלד – It's a show about nothing.
    זה סרט ברמה של דאב אבולושן? או Real Men of Genius?

    לצורך האיזון, אני מאוד מחזיק מ-Fallon, הסוכנות שעשתה את הסרט
    ולדעתי הם עשו סרטים הרבה יותר טובים השנה.

    סרט שלוקח גראנד פרי, הוא אחד שצריך לסחוף אחריו עשרות מיליוני אנשים.
    לגרום להם הנאה, חוויה ולהזדהות עם משהו ברור.
    כמו דאב אבולושן שהוריד ת'אסימון לכולנו. ובגלל זה הוא אחד הטובים שנעשו אי-פעם.
    לצערי, הסרט הזה משאיר לא מעט אנשים עם תחושת WTF
    וסרט כזה, לפחות בעיניי, ראוי ל-Bronze במקרה הטוב.

  • כחובב אובססיבי של טריוויית מוסיקה פופולרית, גם אני נחשפתי לספקולציות בקשר ל"אין דה אייר טונייט". אבל צפייה בפרק מתוך הסידרה המצויינת Classic Albums (אפשר לראות גם בהוט VOD) שעסק באלבום הבכרוה של קולינס, די מפריך את כל ההשערות והתיאוריות האלה. פיל המוכשר פשוט התעסק לו באולפן עם מקצב מתוכנת וצירוף אקורדים שאהב – ודי שר מה שעבר לו בראש. גם הוא מודע לכל הפרשנויות אבל מכחיש את כולן. ייתכן שזה קשור לגירושין הכואבים שעבר באותה תקופה, אבל הוא טוען שכששר את המילים האלה הוא עצמו לא ייחס להן משמעות עמוקה או קונקרטית – וכל המיסתורין נבנה ע"י מאזינים שתמיד יחפשו אובר-מינינג במילים.

    מה שכן: שיר ענק, מתופף אדיר.

  • [Comment ID #11199 Will Be Quoted Here]

    אני לא חושב שצריך להסביר את הגאונות שבגורילה אבל בכל זאת בחרתי לכתוב למה. הגורילה היא גאונית, זה לא עניין של טעם וריח זה משהו עובדתי.

  • [Comment ID #11200 Will Be Quoted Here]

    אפקטיביות היא לא נושא זניח בשום תחרות, גם אם זו כביכול רק עוסקת בקריאייטיביות, אי אפשר להתעלם מהאפקטיביות.

    הגורילה היא שילוב נהדר של שניהם שזכה להערכה הראויה בקאן.

  • לפני כמה חודשים הייתי בפרזנטציה מבריקה לחלוטין של Fallon בפורטוגל,
    ובין השאר הם דיברו רבות על הגורילה. (ועל הספוטים לסוני).
    הם העלו דברים כלכך חכמים מפתיעים ורלוונטים, שפשוט אי אפשר לסכם או לתמצת אותם
    לטוקבק. אני ממליץ לכל מי שיש לו הזדמנות ללכת לשמוע אותם מדברים. ולהתפעל.

    חשבתי להגיב על כמה דברים שעלו פה בפוסט ובתגובות, בהתאם לדברים שהם אמרו בפרזנטציה שלהם —

    – כל נסיונות לנתח את הגורילה ולקשר אותה למותג – חסרות משמעות. המטרה שלהם היתה להפוך את קדברי למותג שמספק אנטרטיינמנט. אין שום שום קשר בין הסרט, הנושא, השיר, או כל פרט אחר בספוט למותג. זו פלטפורמה. והגורילה היא רק דוגמא ראשונה מתוך כמה.

    – גם הספוטים של סוני בראביה וגם הגורילה הוכחו כאפקטיביים ברמות היסטריות – הטלוויזיות של סוני נגמרו מהמלאי, וסוני בנתה מפעל נוסף במיוחד כדי לספק את הדרישה.
    המכירות של קדרבי עלו לראשונה, בעקבות הגורילה, בערך ב-7-8אחוז, אחרי שכמעט עשור הן היו אותו דבר.

    ודעתי האישית, עם ובלי קשר – הגורילה גאונית ומהפכנית.

  • [Comment ID #11221 Will Be Quoted Here]

    מעניין הקטע של אספקת אנטרנטיינמנט.
    הרי זה בדיוק יסוד הפרסום.
    ביל ברנבך, האיש שנבחר לאדם המשפיע ביותר על הפרסום במאה ה-20, אמר כבר לפני 40 שנה:
    "לנו ולצרכנים יש הסכם בלתי כתוב. אנחנו נספק להם בידור והם בתמורה יקשיבו למסרים שלנו"
    בעצם, אין לנו פה שום דבר חדש.

    היו לי עוד כמה דברים אז יאללה כבר כתבתי פוסט:
    http://asafhochman.blogspot.com/2008/06/23.html

הוסיפו תגובה