בלוג המזבלה
עטרה בילר, CAL פסח
עטרה בילר, CAL פסח

ניתוח קמפיין: "מתחם החוויות של CAL – הטבות לפסח 2018" – פרסום יהושע\TBWA

האמת היא שאני כל כך חולה על ליאת הר לב ועל הכותבים של ארץ נהדרת, שקל מאד (או אולי כאל מאד) להרשים אותי כשמדובר בסטנד אפ שלה. הטקסטים שנונים. אוסף הינשופים של האימא, יעקב, הבעל השני שמצד אחד הילדים מתים עליו ומצד שני "אתה לא חלק מהמשפחה" – תלוי כמה קואופרטיבי הוא רוצה להיות, השאלה "איך הסוכר שלך" שאינה ממתינה לתשובה, וכמובן, איך לא, אוסף קופסאות הפלסטיק. קופסאות שאימא שמה בהן אוכל לכל השבוע, ושאף פעם לא חוזרות אליה. פלוס קופסת גלידה שהיא יותר חשובה מהגלידה כי ליאת מרוקנת אותה לפח. זה הרג אותי. כל אלה הם מלאכת מחשבת של מישהו ששם לב לפרטים ומגיש אותם בכשרון.

אז מעבר לתסריט המשובח, יש דבר אחד נפלא בפרסומת הזו, קוראים לו תובנת לקוח. קשה להורים עם הילדים בחופשות ואין פתרון. כלכלית ונפשית. רק לאחרונה פותח משרד החינוך את "בתי הספר של החגים" בהתבסס על אותה תובנה. קשה להתמודד עם הילדים בחופשות הארוכות של פסח, חנוכה והחופש הגדול, ועל כן הולך משרד החינוך לקראת ההורים ומקצר חגים או יותר נכון פותח את בתי הספר "של החגים".

התירוץ הממלכתי הוא כלכלי – הורים מוציאים כ-1000 ₪ לילד בחופשה, ומדובר בהוצאה שמשרד החינוך רוצה לחסוך לנו. טוב, נו. על ההתשה הנפשית זה לא פוליטיקלי קורקט לדבר. כאל עושה את זה בשבילו ומשלימה את החסר. כאל מתיישבת על אותה תובנה. כאל, שהוא מותג מסחרי, רץ יד ביד עם הממשל ומציע הצעת ערך שמשלימה אותו. גם היא מדברת על הנושא הכספי אבל ממקום של התשה של ההורה בידי הילדים.

כשהילדים בבית, ומתחילים לדרוש צומי כי משעמם להם, כאל מציעה שיתופי פעולה עם הקרקס, הספארי, בתי קולנוע ועוד בילויים זמינים בחול המועד פסח. במקום לארוז באופן גנרי את הצעת הערך כ'הנחה' או 'הוזלה' או סתם 1+1, אורז כרטיס האשראי את ההצעה בעובדה הרווחת שקשה לנו עם הילדים בחג ולא תמיד סבא וסבתא זמינים לנו, וסבא, בכלל, הוא לפעמים הבעל השני של סבתא. מטאפורה ל'דלות החומר והמשאבים'.

אני אומרת – העיקר שיש מישהו בכאל שרואה אותנו ורואה איך אנחנו חיים… הקליפ הספציפי מצחיק במיוחד. החנפנות השקופה של ליאת שהופכת לרוע צרוף לאור אכזבתה הקשה מנסיעת האם ובעלה לחו"ל מצחיקה במיוחד, והפתרון שמציעה כאל מדויק ונקי.

הוסיפו תגובה