ניתוח קמפיין: "בירה מכבי – יש שרעבי יש חברים" – פרסום מנצ'

עטרה בילר, יש שרעבי יש חברים
עטרה בילר, יש שרעבי יש חברים

טוב. הנוסחא פתורה. במקום לשיר שיר הלל למשקה אלכוהולי ולסנדל, בכך, 90% מאשרות הכניסה לחיי הציבור, פשוט מורידים את המשקה האלכוהולי ושרים שיר הלל למה שהוא מסמל. ל'סיפור' שלו. אם זה היה 'שחררי את אביתר' או 'אחי חלאס עם האחי', עבור גולדסטאר, אז מכבי, שיושב על "יש מכבי יש חברים" זה כבר סיפור אחר. סיפור על חברות ישראלית, ועל הווריאציות שלה… תראו, זה דומה כי בירות זה דומה. במיוחד בירות ישראליות. גם חבל לבזבז את הנכסים שהמותגים כבר צברו לעצמם.

גולדסטאר תמיד הילל את הגבריות ומכבי – את החברות. זה די דומה כי גברים, מה לעשות, הם מנגנון פשוט. הם מסתובבים בלהקות. הם עושים בונדינג כמו זאבים. הם ברוטאליים אבל מלאים באהבה והם פשוטים. בניגוד לנשים, הם פחות נוטרים ויותר סלחניים, ולא אמשיך לפתח את זה כדי לא לפתוח חזית של מלחמת ג'נדר למרות הפיתוי.

נחזור למכבי. שרעבי. כן, כן, יצור שהוא הכלאה של דודו אהרון ואביב אלוש – ישראלי, שזוף, מזוקן, מתולתל ומתגלגל מצחוק, מגיב לקלישאות שמכבי הרגילה אותנו אליהן. והקלישאות הן – חיילים באימון ריצה על קו המים, זוג מתנשק, גם, על התפר בין הגלים לחול, זוג מאחורי בר outdoor, במקרה גם הוא, איך לומר, על רקע הים, החברים שמחלצים ג'יפ שקוע על רכס חולי שיורד, נחשו לאן? נכון, לים, המקלחת הגברית אי שם, של סדירניקים או מילואימניקים, הקומזיץ הישראלי עם הגיטרה.

שרעבי הוא מיניאטורה שמסמלת את מה שאנחנו חושבים ומרגישים כלפי הקלישאות הישראליות הללו. הוא ה'אנחנו' המאוחרים יותר, הציניים יותר, שקשה לנו לזרום עם השתפכויות הרגש של העבר, ולכן הוא עושה את זה בשבילינו ואנחנו יכולים ליהנות מכל העולמות. שרעבי מפריע, צוחק, מפלרטט, מעכז, עושה סלפי. שרעבי קורע מצחוק והוא יושב על המשבצת של בקבוק בירה שנעדר מכל הסצנות. הוא לא רק ממלא מקום, הוא יותר מזה. הוא משעשע ומצליח לחבר אותנו ממקום חדש למותג שאוטוטו חשבנו שהוא נחלת העבר.

יש שרעבי יש חברים – מנצ'

והעבר הוא אותו עולם נוסטלגי של שנות השמונים הגרנדיוזיות, לפני שהבנו שאנחנו בזבל. העולם הנוכחי, אותו מסמל שרעבי, הוא אותו עולם זה שלא רוצה להחליט אם הוא מתגעגע או בז לעבר. אין דרך יותר חכמה להחזיר עטרה ליושנה כשמדובר במכבי. הפרסומת 'הורגת' כמה זבובים במכה אחת;

1. משתמשת בקליפ המיתולוגי ובכך עושה צעד אסטרטגי חסכוני שפורט לכולנו או לפחות לבוגרים שבינינו על הנימים הנכונים.

2. מאפשרת לנו לצחוק על העבר בקלות בלי להתפתל ולהרגיש מבוכה.

3. מאפשרת התגנבות יחידים של הפרסומת לכל סדק אפשרי, בלי לשלם את מחיר הרגולציה המוטלת על משקאות אלכוהוליים, ובירה, כידוע, היא משקה אלכוהולי.

אז לחיים. כלומר לשרעבי. אה, וגג הסיום – שרעבי חזק יותר – מטורף. מדביקים את הראש לגוף של מר עולם שמקפיץ אץ שרירי החזה. כי ככה מספרים לנו שיש יותר אחוזי אלכוהול. כך ולא אחרת. לסיכום: לפעמים שגעון זו הדרך הכי בריאה.

יש מכבי יש חברים – גיתם BBDO

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

4 תגובות לפוסט

4 תגובות

  1. לא אהבתי. ירידה לרמה ילדותית, קלישאית וטיפשית. יכל להיות טוב יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים