בלוג המזבלה
arvut

אלה החיים שלנו

'תנועת הערבות' בפרסומת רשת חדשה בהשראת סרטון 'האמת', נאום המתמודד לנשיאות ארגנטינה (לופז מרפי), זוכה פיסלון כסף בפסטיבל קאן 2006. קליק לתזכורת. אגב אם לעשות פולואפ קטן, כמה שהסרטון מבריק וזכה לחשיפה מטורפת בזמנו ברחבי העולם, לופז באותה שנה כשל בבחירות לנשיאות כאשר קיבל רק 1% מקולות המצביעים.

15 תגובות

  • הטקסט טוב.
    כל השאר – המוזיקה, האפקט של העננים והקריינות המתאמצת, מזכירים לי שאחרי הכל מדובר בהעתקה. באסה.

  • מה זה חשוב העתק או מקוריות? העיקר שהמסר יחלחל ויהיה פה כבר משהו אחר…
    קצת יותר אנושיות ואכפתיות אחד מהשני, ופחות אדישות וציניות.
    קליפ אחד היפים שראיתי לאחרונה, צריך להפיץ אותו עוד ועוד…

  • קודם כל – מאוד אוהבת את האתר שלכם. מפרגנת ומנויה קבועה!

    קליפ יפה..אבל אני משוחדת…:) כך אני באמת רוצה לראות את המציאות שלנו…

  • הכרתי את הגרסא האנגלית לפני זה, אבל זה פגע בהתרגשות.
    גם ככה רוב הדברים שאנחנו רואים מועתקים או טייק אופים אחד על שני.
    מה שמשנה זה לא הגימיק, אלא העובדה שזה נוגע, חודר, ונכון. כל כך נכון.

  • התוכן פשוט מרגש וכל כך נכון עבורנו – אני מלאת התפעמות שיש בתוכנו כיום אנשים שחושבים כך – זו ממש התקדמות האנושות. תודה על השיתוף – תארו לכם אם באמת נחיה כך, יהיה פה דבש.

  • פה זה בלוג של קריאייטיב, לא?
    וקריאייטיב מועתק הוא קריאייטיב מועתק, לא?
    כמו שלא תיראו פה סרטון לשוקולד פרה עם גורילה מתופף,
    או סרטון לדאודורנט Fa עם איש חסון ושחום ללא חולצה שיושב על סוס.
    אז בואו נגיב פה לעניין.
    ולא אכפת לי אם הפרסומת הזו תציל 1000 איש מסרטן.
    כשאגיב בפורום רפואה, אגיד כל הכבוד.
    כאן כל מה שאני יכול זה להגיד – העתקה.

  • עד עכשיו לא ידעתי שזאת העתקה… אבל בגלל שאני לא מבינה גדולה בקריאטיב
    זה גם לא ממש משנה לי… אני אסמוך עליכם בענין הזה (וגם כי בשוטף אני אוהבת את המזבלה)

    חשוב לי בפרסומת או בתשדיר כזה או אחר שיורגש מסר אמיתי,
    כאן יש מסר שעובר חד כמו סכין.

    מאז שראיתי לפני יום או יומיים אני מחכה שמישהו ירים את הכפפה (וגם את הממון) וישדר את זה בפריים טיים – במקבץ פרסומות לפני המהדורת חדשות ביום השחרור של גלעד שליט.

    שכמה שיותר אנשים יראו שאפשר גם אחרת.

  • הקליפ מאוד ריגש אותי. ממש הרגשתי את ההזדהות עם המצב בחלק הראשון, עד כמה יש חוסר תקווה במציאות שאנחנו נמצאים בה. וכשהטקסט התחיל להתהפך, התרגשתי מאוד, ממש הרגשתי איך התקווה חוזרת אליי, ושאני לא היחידה שהיתה רוצה שהמציאות שלנו תראה אחרת.

  • משהו במוזיקה הרגועה והעננים עושה את זה להזוי מידי כדי להאמין.
    עם מוזיקה אחרת ורקע קצת יותר נחרץ אולי זה היה גורם לי להרים את הישבן שלי מהכיסא ולהגיד וואלה הגיע הזמן לעשות משהו … אבל הדבר היחיד שזה עורר אצלי זה ספק. ואני לא ציניקן גדול.

  • באמת יפה וחשוב, אבל איך מסר שאומר "לא להיות צרכני מותגים"
    מתיישב באתר של פרסומאים?

הוסיפו תגובה