חבשתי קסדה, הרכבתי גוגלס כדי שלא ייכנס כלום לעיניים ויצאתי לעשות את הבלתי אפשרי. תראו אותי.
ודורי, כדי שלא תבכה, הכנתי לך גם אחד. קליק פה.
יאללה, הצעה לכל מי שמחפש עבודה (לקרוא רק אחרי צפייה):
1. שימו תמונה ממש טובה שלכם, אולי עם עיפרון בפה או משהו בסגנון.
2. הכינו את הסרטון שלכם.
3. תנו לעצמכם שם קופירייטרי מגניב.
4. כתבו הודעה טובה על שלט החוצות שמופיע בסוף. משהו בסגנון: "אני קופירייטר כל יכול" (אם יש לכם לכם לינק לתיק עבודות אונליין – הכי טוב).
5. שלחו את הסרטון לאיזה מנהל קריאייטיב, בעדיפות למנהל במשרד אינטראקטיב.
מי שעושה את זה ראשון שיגיד, פדיחות אם כולם ישלחו ביחד.
5 תגובות
הוא טעה שהוא לא שם פיצה. היו לוקחים כל אחד משולש ובסוף מוצאים קורות חיים מג'ויפים, תענוג.
תכל'ס מי שיקשיב לעצה שלי בפוסט יצא די דביל, אבל לא משנה. 🙂
אני מעריך ש"הרעב הזה" שהקופי הצעיר הזה ניסה להשביע אתכם ממנו הוא
הרעב/הצורך של עולם הפרסום בדם חדש, בדור חדש של קופירייטרים.
ולא הרעב הזה שהבטן מקרקרת.
ואולי לא.
ד"ש למנהל הקריאייטיב שלך.
עשיתי ואתה יודע מה קיבלתי בתגובה ממנהל קריאטיב שנחסוך מלמסור את שמו אבל נקרא לו את התחת באחד הימים: "חרא של רעיון, רעיון כול כך מסריח לא ראיתי מימי, מה אתה קורא מזבלה ומביא לי את הזבל שלהם!"
אבל בנימה צינית זו, לפני מספר ימים יצא לי לראות תלמיד טרי טרי של הבצפר ששלח מגש פיצה למנהל קריאטיב אחר, אני עצלן בשביל לצלם אבל רמז עבה לכול דורשי העבודה, אל תשלך עטיפה ריקה מתוכן ואני לא מתכוון לצרף תיק עבודות.. איפה הפיצה?!?!
כול המשרד מת מרעב, מקבל מגש של פיצה, אושר עילאי מתחיל לנזול בשילוב ריר של מנהל כזה או אחר, האריזה מתפתחת ואז האכזבה הכה קשה, אין כלום בפנים מלבד 2 דפי A4…
לסיכום, תנסו להתחשב ולא רק להיות יצירתיים.. אם הולכים עד הסוף אז הולכים עד הסוף ואם רוצים לחסוך בכסף, זרום בפנים פיצה מקפיצה (עוד יש דבר כזה?!) ותוסיף משפט מעיק 🙂
יאללה, מי בא לקקטוס? שמעתי שארקדי מממן את הקיטרינג…
בואנה ראית איך רצתי, גלשתי, התחמקתי מהזה…
🙂 מגניב
"גיא, אני רואה שיש לך חומר טוב! תביא גם לי!"
קודם כול שימוש מעניין לקמפיין אבל גם קמפיין יפה..
מזכיר לי שאני צריך ללכת לקנות עוד זוג נעליים.