לוסי אהריש במכתב למקס צוקרברג: "על הגאונות והסכנה בהמצאה של אביך"

לאור גל ההסתה ההולך וגובר, מעשי הביריונות והאלימות ברחבי הרשת החברתית 'פייסבוק' ולנוכח התעלמותה הקבועה של חברת פייסבוק ישראל מנטילת אחריות וטיפול בנושא ביד תקיפה, פירסמה העיתונאית לוסי אהריש, מכתב פתוח ופומבי שמופנה לאנשי פייסבוק ובפרט למקס צוקרברג, בתו של מייסד 'פייסבוק', מארק צוקרברג ואישתו ד"ר פריסילה צ'אן.

**

מקס היקרה, אני יודעת שאת רק בת שנה, ושאולי לעולם לא תקראי את המכתב הזה, אבל את יודעת מה? אני אנסה בכל זאת. את עדיין לא יודעת, אבל אבא שלך הוא איש מפורסם מאד. הוא האיש שהמציא את הפלטפורמה שבאמצעותה אני כותבת לך עכשיו.

אבא שלך, מארק צוקרברג, הוא גאון. רק מעטים זוכים במהלך החיים שלהם ליכולת להשפיע על מיליארדי בני אדם ברחבי העולם. המתנה הזו שהוא נתן לנו, שינתה את חיינו לנצח. יש לנו את האפשרות לקדם את הרעיונות, המחשות והרצונות שלנו עם אלפים, ואולי מיליוני בני אדם ברחבי העולם, לתקשר זה עם זה בלי להיות תלויים בזמן ובמקום, ולקוות לגרום לשינוי – גם אם קטן, בקהילות שלנו. פייסבוק נתן לנו את האפשרות גם להכיר בני ובנות זוג, ואולי אפילו להתאהב. את עוד תביני, שאבא שלך גרם לשינוי עצום באופן שבו אנחנו מדברים זה עם זה.

במכתב שההורים שלך כתבו כשנולדת, הם אמרו: "ההתקדמות הטכנולוגית שאנחנו רואים היום בכל תחום, מבטיחה שהחיים שלך יהיו טובים יותר מהחיים שלנו היום. ואנחנו נעשה כמיטב יכולתנו כדי לוודא שזה יקרה, לא רק בגלל שאנחנו אוהבים אותך, אלא גם בגלל שיש לנו אחריות מוסרית לדור הבא של ילדי העולם."

בואי נדבר על האחריות המוסרית הזו. הדור הבא שההורים שלך מזכירים הוא דור שהופך מדי יום למבודד ואנוכי יותר. לדור הזה יש כלי מפלצתי בגודלו, שבו הם לא באמת יודעים להשתמש – אפילו המבוגרים שבנו היום עושים בו שימוש הפוך מזה שלשמו הוא נועד. את עדיין ילדה צעירה מאד, ועוד לא נתקלת ברוע והאטימות שיש בעולם, ואני מקווה שעד שתגדלי, אלה כבר ייעלמו. אבל בשביל הילדים של היום, הרוע והאטימות האלה הם בעיה יומיומית. מחקר שנערך במכללת כנרת מראה שכל ילד שני בישראל הוא קורבן של התעללות ברשתות המדיה החברתית.

הסתה הפכה לשמה של השני של הרשת החברתית – אותן רשתות חברתיות שהיו אמורות לאחד אותנו, הפכו לכלי של שנאה בידיהם של בריוני רשת, שמפיצים בה את השנאה שלהם – בייחוד בחלק הזה של העולם. למה, את שואלת? כי הם יכולים. ואנחנו, המבוגרים האחראים, לא נוקפים אצבע כדי לעצור אותם. מר צוקרברג, אני לא אומרת שיצרת מפלצת, אבל היא הפכה להיות כזו. פייסבוק הפך לבמה שבה חופש הביטוי נלקח כבן ערובה ע"י אינטרסים של רוע. הרוע המקוון הזה הופך ברחובות לשנאה אמתית, לאלימות, ולרצח המוני.

האם אתה באמת יכול להגיד לי שזה היה הרעיון שלך? האם באמת כל מה שיש ביכולת שלך לעשות עם הכלים שברשותך זה לייעץ לנו לחסום את השנאה הזו? ואם יום אחד מקס תבוא אליך כשהיא בוכה, כי היא חוותה התעללות בפייסבוק, האם תעמוד מנגד ותגיד לה שהיא צריכה להתעלם מהאנשים האלה ולקוות שהם ייעלמו? האם אתה לא יכול לעשות יותר כדי להיחלם בשנאה הזו, שאוכלת אותנו?

כתבת לבת שלך ש"היום, רוב האנשים מתים מחמש סיבות: מחלות לב, סרטן, שבץ, ניוון שרירים ומחלות זיהומיות, ואנחנו יכולים להתקדם באופן מהיר יותר בפעולות שלנו נגד הגורמים האלה." הרשה לי להוסיף עוד סיבה אחת: לפי מרכזים למניעה ובקרה של מחלות, התאבדות היא הסיבה השלישית למותם של צעירים, כ-4,400 צעירים מתאבדים בכל שנה – כשרובם חווים קודם לכן בריונות רשת. אז האם אתה עדיין מקווה ליצור עולם טוב יותר בשביל הבת שלך, מר צוקרברג? כי אם כן, מה עוד אתה הולך לעשות בעניין?

פורסם במקור בפרופיל הפייסבוק של אהריש (קליק).