בלוג המזבלה

צדק פואטי

roni_small.jpg יום אחד עוד אכתוב ספר או לפחות פוסט ארוך על כל הסיבות לתשובות שליליות שנאמרו לי במעמד ראיון העבודה במשרד פרסום זה או אחר. בזמן שרוב הסיבות מסתכמות בכמה מילים, כמה משעשעות וכמה פחות, רוני שניידר, מנהל הקריאייטיב של גלר נסיס ממשיך לשעשע אותי (פעם שניה) בפואטיקה משובחת וזאת מבלי שבכלל הייתי (פיזית) אצלו בראיון עבודה.

מייל ראשון
תוכן ההודעה: אין לנו כסא ריק, אין לנו עכבר מובטל, אין לנו חדר ריק, אין לנו מחשב לא מאויש, אין לנו שולחן לא עמוס, אין לנו עמדה לא תפוסה, או במילים אחרות – אין לנו, באמת שאין לנו כרגע, משרה פנויה במחלקה. תודה שזרקת לנו את הכפפה. אנחנו מתנצלים שלא יכולנו להרים אותה. בהצלחה, רוני שניידר.

מייל שני
תוכן ההודעה: שלום, אין לי דרך להגיד את זה, מבלי שזה ישאיר טעם מוצדק של אכזבה, אבל אני מצטער להודיע לך שלא. אני לא יודע אם זה עוזר לפוגג את העננים, אבל כל משרדי הפרסום שפעם
אני פניתי אליהם על מנת שיעסיקו אותי, סירבו לי. כולם. וזה כולל גם את המשרד בו אני מועסק. אני מקווה שיש משהו מעט מנחם בידיעה שבסופו של עניין האמת תמיד מנצחת. כפי שגילה מנהל חברת ההקלטות שדחתה חוזה עם הביטלס, בשנת 1962 אחרי שאמר: "אנחנו לא אוהבים את המוסיקה שלהם, וחוץ מזה מוסיקה לגיטרה כבר לא באופנה". תודה והצלחה, רוני שניידר.

מה אני אומר?
אני באמת לא מאוכזב, אני אומר תודה רבה על כל הזדמנות שניתנת לי, גם אם לא מדובר בהזדמנות של ממש. לסיום אני מזכיר את סיפורו של דיויד אוגילבי האגדי שלא התקבל ל-Y&R (למען הדיוק, הוא לא ניסה, אך היה ברור לו שהם לא יקבלו אותו) והקים את משרד הפרסום המצליח Ogilvy. הפוסט כאן.

20 תגובות

  • אני רק תוהה איך זה שהוא שלח לך 2 מיילים, שגם בשני הוא מחדד ומדגיש שאין אצלהם עבודה – מה, גם בתשובה ששלחת לו ביקשת שוב?

  • דורי יקירי.

    אתה גאון ושאף אחד לא יגיד לך אחרת (לא שרון 1, לא שלוליות ובטח לא אף אחד שלא קורא לעצמו אפילו בשמו האמיתי…)

    מי שלא לקח אותך עד עכשיו, מקבל אותך לא בדלת האחורית, אלא באמ'אמא של הדלת הראשית! אותם אלו שסירבו עד היום, נכנסים יום יום לשמוע מה אתה חושב על עולם הפרסום, מה מצאת לעניין ולהעשיר אותנו היום ואיך אתה- גורם להם להראות יותר טוב בחיי היום יום.

    אז תן להם להפיל את האסימון של עצמם, ובוא נקווה שברגע שיבינו- זה יהיה להם מאוחר מידי.

  • היי דן, אל תשמיץ את גישתי אל רבי דורי, לולא הכרתי בגאוניותו, לא הייתי מבזבזת זמני בלהגיב למזבלה מהסלולרי. [אה, וזה לא שרון, זה שי ארנון!]

  • שי – ברור שאני לא דיויד אוגילבי, אני דורי בן ישראל.
    דן – תכלס אם היית אישה יש מצב שהייתי…
    שלוליה – איך אנחנו נראים במסך של רבע אינטש?

  • איזה קטע..
    אני מיום ראשון מתחיל לעבוד אצלהם..

    ממש לא יפה היחס הזה.

  • סתם אחי נו.. אל תתפחלץ.. 😉
    רגלי לא דורכת במקום שאליו לא קיבלו אותך..
    וכן, זה כולל גם את הבית זונות בתחנה המרכזית הישנה בת"א..

  • כשהם אומרים לא – למה הם מתכוונים??
    (כי אתה אומרת 'לא' כל כך בחן,
    שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ'כן')

  • גיליתי היום שרוני שניידר הוא קופי-פייסטר סדרתי
    אין בזה שום דבר רע, במיוחד אם המענה האוטומטי הוא קריאייטיבי ומשעשע,
    אז עשיתי לו קופי פייסט לתגובה שלי כאן.

  • בואנה דורי, הרוני שניידר הזה שלך אפילו לא מנסה להיות יצירתי, הוא כתב לי בדיוק את אותם השטויות האלה של הביטלס, מי הוא חושב שהוא?
    בזכותו אבל הגעתי למסקנה, שאני זה כמו הבטילס, אבל בדיוק, לא ,לא בקטע של ההצלחה,
    אני פשוט מחכה גם לאישה שתבוא ותהרוס אותי, ואין לי בעיה עם אסייתיות.

  • [Comment ID #1421 Will Be Quoted Here]

    לא הגיע הזמן לרדת מיוקו?
    אחרי 60 שנה, לשכוח ולסלוח?
    הבנט דה ג'אפאניס פיפול סאפרד אינוף?

  • באמא שלי אני נשבע לכם שאיך שאני בא לכתוב את התוגבה התחיל IMAGINE ברדיו..
    ואם יש משהו שאני לא מתעסק איתו זה העולם שמעבר..

    אז בקשר לפוסט הזה.. אני נמנע,
    ולא, קאספר לא הכריח אותי לרשום את זה..

הוסיפו תגובה