בלוג המזבלה

בכמה תרצות יזכו מקאן אריקסון ב-2011?

מאת: קופי פייטר

דורי לא מזמן כתב פוסט מיוחד: "כך נציל את קקטוס הזהב 2011". אין ספק שזוהרו של הקקטוס הועם במשך השנים. החרמת המשרדים הגדולים פעם אחר פעם, בחירות לקויות וניחוח לא עדין של פלצנות, הפכו את קוציו של הקקטוס לחדים מדי, ציניים מדי, ללא נעימים. וכפני הקקטוס – פני הענף כולו.

הגיע הזמן לחזור לבראשית, לתום, למהות, להיזכר מדוע אנחנו כל כך אוהבים את הענף הזה. וכדי למתג מחדש את תחרות הפרסום הזו, צריך להתחיל מהיסוד – שינוי השם. פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע נקרא בפשטות "פרס אופיר", ע"ש שייקה אופיר, בשל היותו אחד השחקנים הדגולים והמקוריים ביותר שפעלו בארץ ותרומתו האדירה לתרבות, אך גם בשל צניעותו ותשוקתו העזה למקצוע.

תרצה גרנות (צילום ליאור שמש)
תרצה גרנות (צילום ליאור שמש)

אני מציע לשנות את שמו של פרס תחרות הפרסום הישראלית ל"פרס תרצה", ע"ש תרצה גרנות ז"ל. על תרומתה האדירה לענף אין עוררין ואת תשוקתה למקצוע היא הצליחה להעביר לכל אחד ואחת מתלמידיה. היא שנאה לשווק את עצמה אך שמה נישא למרחוק ע"י בוגריה מוקירי התודה. ולמרות כל המוניטין האדיר שלה, היא ידעה לשמור על צניעות. לא במקרה גיא של תרצה סיים את הספדו במשפט: "כל התורה של תרצה בשלוש מילים: תהיו בני אדם!".

תחשבו על הצדק הפואטי – על הקופירייטרים לעתיד שיחלמו יום אחד לזכות ב"תרצה", לאחר שלא זכו ללמוד ולהתאהב בדבר האמיתי. בואו נחזור לשורשים, לתמימות, לתשוקה הבסיסית ואם בנוסף נצליח לשמר לנצח את זכרה של תרצה גרנות – דיינו. אז תגידו, בכמה תרצות יזכו מקאן אריקסון? זורם יפה, לא?

24 תגובות

  • רעיון מצוין
    אני חושב שהייחודיות של תרצה בנוף עולם הפרסום הייתה באמת העובדה שהיא הייתה בנאדם,
    לא פלצנית, לא שחצנית, לא מתנשאת, אמיתית, בלי פוזה.
    וזה בדיוק מה שחסר לענף הזה – צניעות! הרי אנשים פה לא מוצאים תרופה לאיידס או מצילים את האנושות, כולה עושים פרסומות.
    צריך להתרכז בלעשות עבודה טובה במקום בכל הבולשיט והרוח שמסביב.
    נתראה שנה הבאה ב"תרצה"!

  • רעיון מעולה…
    אין ספק שהענף חייב כל כך הרבה לתרצה, וזאת תהיה הבעת תודה אמיתית וכנה.

  • אני אוהב את המחווה, אבל נראה לי שזה יגרום לתירצה להתהפך בקברה. אולי אפילו להדליק עוד סיגריה בעצבים…

  • בעד. בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד
    .בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד
    .בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד
    .בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד
    .בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.בעד.

    כתבתי בעד גם בשביל כל אלו שלא יצא לראות את הפוסט הזה.

  • מצטער להרוס לכם קצת את ההספדים והתגובות שחלקן גלשו לפולחן אישיות מעט קיצוני.
    תרצה הייתה מורה טובה ואדם מיוחד כנראה אבל לא כל הקופירייטרים בארץ למדו אצלה ולא כל הקופירייטרים שלמדו אצלה, עושים קריאייטיב טוב או עובדים בתחום בכלל.

    שאני רואה אנשים כותבים כאן שתרצה לימדה אותם את כוח המילה, אני מרחם עליהם במידה מסוימת. מוזר, אבל אני (ולא שאני בהכרח איש קריאייטיב כזה מוצלח) קיבלתי את האהבה שלי למילה מהספרים והסרטים שקראתי וראיתי משחר ילדותי. לא מאף מורה באופן בלעדי, נערץ ככל שיהיה.

    מעבר לכך שב-"בכמה תרצות מקאן זכו?" לא יושב טוב לי בראש ולא מתחבר לי לדיגיטל, אני חושב שקודם כדאי לשפר את רמת הקריאייטיב בארץ שמתבסס ברובו על משחקי מילים, רמיזות מיניות וטריקים זולים. אחרי זה נעבור אולי נשנה את השם.

  • גילוי נאות: אני בוגר הבצפר.

    יש בבסיס הרעיון הזה משהו טוב, אבל אני לא יודע אם זה מתאים לשם של כל התחרות. במיוחד שתרצה לא היחידה שלימדה קריאייטיב בארץ. וחוצמזה, "זכיתי בתרצה ארד" או "איך זיינו אותי עם תרצה כסף, הייתי צריך לקבל זהב" – זה נשמע לכם שזה מכבד אותה?

    מה שכן, אפשר לקרוא לתחרות הסטודנטים שבקקטוס על שמה. זה יותר מתאים לדעתי. וזה יתן משמעות עמוקה יותר למחווה הזאת. בשביל סטודנט שיזכה בתרצה, ההתרגשות תהיה הרבה יותר גדולה.

  • אני נוטה להסכים עם הבחור מעליי
    כתלמיד של תרצה אני בכלל לא מתלהב לקרוא לקקטוס בשמה..אני לא חושב שזה משהו שהיא הייתה רוצה…לעומת זאת קטגוריית הסטודנטים נשמעת מאוד מכבדת ונכונה.

  • אז ככה:
    מקאן יגישו 170 עבודות
    ובסוף יזכו בפחות תירצות זהב משלמור.

  • [Comment ID #35516 Will Be Quoted Here]

    אדי, אל תטרחן לנו פה עם הסיפור האישי המרגש והנוגע שלך על אהבה לסרטים וסיפורי צ'כוב משחר ילדותך. אתה לא מסכים עם ההצעה של קופי פייטר? על הכיפאק, אבל בנושאים כאלו רגישים כדאי שתישאר קצת ענייני (עיין ערך תגובתו של "אנונימי מסיבות מובנות").

  • [Comment ID #35529 Will Be Quoted Here]

    כן, שלמור יזכו בתרצה על איזה כרטיסיית אוטובוס עלובה שראו שתי זקנות וילד בן 16

  • הרעיון דווקא טוב אבל "פרס תרצה" לא נשמע מתאים, מה גם שתרצה- עם כל מי שהיא היתה, לא היתה רוצה שזה יהיה השם שלה שם.
    אולי כדאי ללכת באמת על פרס שבתוך התחרות (גם לסטודנטים זה יכול לעבוד) ובכל מקרה, כדאי אולי משהו בסגנון: "פרס גרנות" או "אות תרצה גרנות להוקרה".

  • הרעיון יפה, אני חושב שכמוה יש עוד גדולים ומיתולוגיים שאפשר להגיד שמתאימים. אישה גדולה מהחיים, אבל די בהבעת זכרון יחידה לדעתי.
    ועדיין זה עצוב. 🙁

  • [Comment ID #35529 Will Be Quoted Here]

    הנה בדיוק דוגמא לאידיוטים עם הזין הקטן שדיברתי עליהם.
    פוסט שמוקדש לתרצה והוא מדבר לי על כמה קקטוסים שלמור הולכים לזכות.
    תבינו כבר שזה משרד של טוקבקיסטים שעושים רוח ומוציאים כל הזמן פרסומות גרועות ומיושנות בשוטף כמו נביעות אנרגיה, תפוציפס קידס, תפוצ'יפס, אנרג'י, ביטוח ישיר והרשימה עוד ארוכה, ולא אכפת לי כמה קקטוסים הם זוכים.

  • קופי פייטר
    למרות שאני שותף לכאב שלך,
    אני לא יודע כמה זמן באמת שקלת את הפוסט לפני שכתבת אותו.
    אני בעד להנציח את תרצה בדרך כלשהי. אבל לא במסגרת הקקטוס שתרצה תיעבה כל כך – אין זו הדרך לשנות את הבחירות המפוקפקות, ואין זו גם הדרך האצילה ביותר להנציח את תרצה.

    אבל אכן זקוקים אנו לתזכורת יומית להיות בני אדם ולהנציח את תרצה.

  • תודה רבה על כל התגובות.
    האמת היא שלא היה לי מושג מה הייתה דעתה של תרצה על הקקטוס. כמובן שאתייעץ עם הקרובים אליה ביותר כדי לבחון איך ואם מתקדמים בנושא.

  • אני חושב שאולי תחרות לעבודות "פרו בונו" זה המקום הנכון לעניין.
    ולאדי – תהיה בן אדם.

  • Recently i found your site and have really been browsing along. I was thinking I will leave my very first comment because it really caught my interest. I'll drop back here often to look for fresh content.

הוסיפו תגובה