בלוג המזבלה

וולקן

מאת: רויטל פאלקה, מעצבת, מעצבנת מוסדות לימוד ופלסטלנית מוכשרת

קו, סתם קו

לא, אני לא מחדשת כלום, אלא דופקת דיליי מטורף לפוסט אורח שרציתי לכתוב.
ב-14.10 שמתי לב לכותרת מעניינת במהדורה המודפסת של הדה מרקר:

ג'וני וולקן: חברות צריכות להשקיע 70% מהזמן והאנרגיה במוצר
ו-30% בלהוכיח את זה; רוב המותגים עובדים להיפך

אז אולי זה נשמע כמו ירייה ברגל לתחום הפרסום, אבל בהחלט מעניין… ואכן, כשהעיתון (עיתון! מודפס! מנייר!) פרוש מתחת לארוחת צהריים זריזה, קראתי מה יש לג'וני לומר.

בקצרה, זה הולך ככה: הגישה של אנומלי, החברה שוולקן ועוד 5 שותפים, כולם מעולם הפרסום, הקימו ב-2004, מעניינת ומרעננת: להקשיב ללקוח, לא לשים את האגו בראש, אלא להגיע בצורה "הוליסטית" לפיתרון האידאלי עבור הלקוח. ולא, זה לא הוליסטי כזה, ניו אייג'ים טפו טפו, זה הוליסטי במובן של להעסיק גם מעצבי מוצר, אנשי טכנולוגיה ומפתחי התחום הסלולרי- לא בדיוק פרסומאים קלאסיים, כשהגישה היא להקשיב ללקוח, ולתת את התשובה לדבריו – ולא תמיד היא מתבטאת בקמפיין או במודעה.

אישית, לי תמיד דוגמאות-קשורות-וירג'ין עושות חשק ליצור רעיונות מגניבים, אז הנה אחת כזו: חברת התעופה של ברנסון הגאון, קיבלה מאנומלי, בנוסף לעיצוב האתר והמודעות, מתנה נחמדת: הדיילות קיבלו תיקים מגניבים עם גלגלים של סקייטבורד. מעבר למשהו שנחמד ללקוחות לראות ושמייחד את החברה, הלקוחות יכולים לקנות את התיקים ולקבל מזכרת שתזכיר להם מי חברת התעופה הכי מגניבה שיש, כשהרעיון הוא, כמו במיזם נוסף הנמצא בפיתוח לאותה חברה, לעשות כסף מפאן. תודו שזה רעיון נחמד.

שימושיות, טוענים החבר'ה שם, היא לתת לאנשים דברים שגורמים להם להרגיש טוב יותר וזה באמת כבר מתחיל לגרום לי לחבב אותם, כי כשאני רוצה לבחור נייד ברשת ומוצפת בפרטים ודגמים, קל לי לשכוח את הסיבה שבחרתי בחברה הספציפית. וולקן מציע "ידידותיות למשתמש" – ללקוח הסופי, לא לחברות עבורן מפרסמים, בצורת טיפים יומיים והפנייה למוצרים זולים.

ג

עד כאן טוב ויפה, ועכשיו לחלק החביב והמופרע.
כפי שחלקכם יודעים, הכותבת (הפרוייקט הגנוז, בצלאל, בלה בלה בלה) חסרת מעצורים למדי וניחנת בחוצפה יוצאת דופן (בכיתה ו' העבדתי את כל הקונסוליה ההודית כדי להגיש עבודה אישית למורה למוזיקה, על מוזיקה הודית… הם המשיכו להזמין אותי ואת אמא שלי לארוחות ערב דיפלומטיות עוד שנים אחרי זה)

וכן, גם ג'וני נפל ברשתי. מייל-פליקר קטנטן, של "קראתי עליך אתמול, אתה מגניב, אני גם, עשיתי ככה וככה, בוא תעיף מבט פה ופה", זכה לתגובה ארוכה ונחמדה ואדיבה בצורה דמיונית ממש, בה הוא מתייחס ארוכות לעבודות, לפרוייקט שלי, ממלמל משהו על הקמת שלוחה בת"א (לא, לא נראה לי שהתכוון לזמן הקרוב) וסיומת מנומסת, אדיבה מאין כמוה – תמיד מעניין לראות מה אנשים אחרים עושים, שלחי לי עוד דברים שלך (הו, הדיפלומטיות הנעימה!). וכן, אני יודעת שאני פישרית חסרת גבולות, למקרה שמישהו רצה להזכיר לי. אז מה?

לכתבה בדה מרקר | לאתר אנומלי

[techtags:רויטל פאלקה, אנומלי, ג'וני וולקן, דה מרקר, דהמרקר, anomaly]

6 תגובות

הוסיפו תגובה