בלוג המזבלה
הגברים של שדרות מדיסון
הגברים של שדרות מדיסון

רגע מכונן במד-מן או למה שם זה לא פה?

מאת: תום דולינגר, ארט דיירקטור Y&R אינטראקטיב

בפרק האחרון של מד-מן ששודר בארץ (זהירות, ספוילר) היו שתי סצנות שנראו סתמיות ולא כ"כ חשובות בצפייה ראשונה. אני מתכוון לאחת מפעולות ההסחה שדון מבצע כדי שהלקוחות מחברת הציוד למכוניות לא יבחינו בגופת המזכירה, שזה עתה נפחה את נשמתה, נגררת מאחוריהם מהכניסה למשרד של דון אל חדר צדדי. דון שואל אותם שוב אם הם החליטו על ססמת אסטרטגיה, על הסלוגן, שינחה את עבודת המשרד, וכשהם מחליטים הוא מושך קצת זמן ע"י כך שהוא שואל אותם שוב ורושם זאת על דף נייר ומעביר ללקוחות כדי שיחתמו. בסצנה השניה צוות הקריאייטיב מתלבט באיזה קטע מוזיקה לבחור לפרסומת מסוימת ומשתף את דון בלבטיו. דון מנחה אותם לכיוון כלשהו ומפטיר כבדרך אגב: "תבחרו אחד מאלה, ואם הם ירצו לשנות, אז תחייבו אותם". סצנה די סתמית במבט ראשון.

המשותף לשתי סצנות אלה הוא שמה שנראה ברור לכל ומובן מאליו בעולם הפרסום של שנות ה-60 בארה"ב עדיין איננו ברור לכל בעולם הפרסום הישראלי של שנת 2010. לקוחות משנים את דעתם יום אחרי יום, שעה אחרי שעה, אסטרטגיות משתנות לפני שהספקת להגיד סטרלינג קופר דרייפר פרייס, אפיונים של אתרים, פריסות של באנרים ומה לא? הכל נזיל, וגם דברים שצריכים להיות מעוגנים בבטון יצוק מתהפכים ומשתנים ברגע האחרון.

ונחשו מה? עוד לא נולד משרד הפרסום (בארץ) שיבקש תשלום עבור כל זה ועבור תשלום של שעות נוספות של עובדים שנאלצים לבצע שינוי של הרגע האחרון עד אמצע הלילה. אם היה משרד פרסום כזה, היו קורים אחד משני תרחישים אפשריים: או שהלקוח היה מחליף משרד פרסום, כי הלקוח הרי לא פראייר ותמיד ימצא משרד פרסום אחר, משרד פרסום שכן יהיה מוכן לעשות את הבלתי אפשרי. האפשרות השניה היא שהלקוח היה מאשר את העבודה כפי שהיא, כפי שאופיין והוסכם מלכתחילה, כי מה פתאום שהוא ישלם עוד מעבר למה שהוסכם? כשזה מגיע לכיס של הלקוח והוא מבין שצריך לשלם עבור משהו אקסטרא, אז פתאום העבודה מצוינת כפי שהיא.

הגברים של שדרות מדיסון
הגברים של שדרות מדיסון

מה שאני מנסה להגיד זה, שהמקצוע הזה, פרסום, נתון לכ"כ הרבה בלת"מים, כ"כ הרבה התקלות ושינויים של הרגע האחרון, שצריך לעגן בסלע דברים שיכולים להיות קבועים מראש בלי להשתנות ברגע האחרון, או תוך כדי עבודה, וע"י כך להשליך על כל העבודה שהתבצעה. הרי אפשר וצריך לתכנן פרויקטים חודשיים מראש, אפשר לשריין מראש כוח אדם יעודי שיעבוד על הדברים, צריך להחליט על אסטרטגיה שיווקית יציבה שלא תשתנה במהלך העבודה ורצוי לאפיין אתרי אינטרנט לפני שמתחילים לעבוד עליהם. ומה שמובן מאליו בארצות אחרות, צריך להיות סטנדרט גם במחוזותינו – לקוח, שינית-שילמת. יש מחיר לבלבול ולשינויים של הרגע האחרון. אם זה עובד כך בחו"ל, אין סיבה שזה לא יעבוד כאן, ואני בטוח שברגע שלקוחות יצטרכו לשלם על עבודה נוספת ושעות נוספות, לא יהיו שעות נוספות.

12 תגובות

  • אני לא מכיר את אופי העבודה בחו"ל כיום בהקשר הנ"ל, אבל מאוד יכול להבין איך לפני עשרות שנים זה היה מקובל. אולי זו הסיבה שמציינים זאת בסדרה אפילו כבדרך אגב. אחרת לא היה בכך שום צורך אומנותי.

    לא סתם מקבילים בין פרסום וזנות
    כנראה שיש עוד מקבילות מעבר למכירת הנשמה לקפיטליזם.

    הבעיה מתחילה בעובד הזוטר שלא דואג להרוויח מינימום (בהתאם לשעות בהן הוא נדרש לעבוד)
    וזה קורה מכיוון שעולם הפרסום ממותג גבוה כמקום עבודה המקבל "סחתיין" מחבריך בשכונה.
    וזה ממשיך להתרחש כי משלב מסויים מנהלים מרויחים את לחמם ולא מעניין אותם מה קורה ברצפת הייצור.
    וזה ממשיך כי כולם זונות של הלקוחות. בעצם זה מתחיל שם.

    ההתרפסות הבלתי פוסקת, הפרזנטציות הגרנדיוזיות והלקקניות, תפיסת העבודה שאומרת "חייך כלפי מעלה וחוץ- נזוף כלפי מטה פנים", היכולת האינסופית לומר לאחראית שיווק הסתומה מהחברה "אין בעיה, מה שתרצי"..

    צריך להפסיק עם זה.
    צריך להבהיר שהמקצוענות היא שלנו. רופא לא יקבל עצות לטיפול מפציינט, רק מה כואב לו.

    לענייננו:
    חברות הפרסום והקריאייטיב צריכות לעבוד במתכונת של בתי פוסט. זה קשה, זה מורכב, אבל אפשרי עם קצת תעוזה:

    לדוגמא:חברת הפרסום, מעריכה את העבודה על הפרינט לחברת "משהו" ב5 משמרות קריאייטיב, ו7 משמרות עיצוב.

    העניין הוא למראית עין בלבד, זה לא שיושבים עם סטופר.
    אך לכל 'משמרת' יש מחיר והמשרד מתחייב לעמוד ביעד שהוגדר. וזה כולל משמרת תיקונים.
    כל חריגה מהעניין דורשת משמרות.

    זה לא ש'משמרת' זה דבר חכם, אלא שמשרדי הפרסום מוכרחים להציג מדדי זמן לעבודה שאינה פיזית כגון קריאייטיב…

    איך זה ישפיע על העובד הזוטר ומשכורתו?
    בהתחלה, לא ישימו עליו.

    אחרי כמה שנים כשתהיה שפה חדשה בתעשיה
    אז…
    כבר ישימו עליו זין.

  • הפרסומאים מסכימים איתך לגמרי.
    הלקוחות פחות עד בכלל לא ומבקשים ממך מאמר חדש במקום, עד מחר (שיפיל אותם מהכיסא) או שהם עוזבים

  • אחחח כמה שאתה צודק… אילו רק היו לנו ביצים. (המעצבים, הארטים, התקציבאים, המנהלים, השותפים, המנכ"לים).

    אני מחכה שיהיה משרד פרסום אחד בארץ שיגיד "אני מעריך את העבודה של היוצרים אצלי במשרד, ולך הלקוח זה יעלה כסף".

    עד אז… נפגש בצומת

  • אני לא יודע כמה זה נכון,
    אבל יש פרסומאי אחד בארץ, שטוען שהוא ניסה לחנך את הלקוחות שלו ולהנהיג שיטות עבודה אחרות.
    קוראים לו גינגי פרידמן, וכולנו יודעים במה הוא עובד היום…

  • חבוב, כל מילה בסלע. אבל זה לא יקרה.
    מהלך כזה מצריך בעלים עם ביצים או פעולה מאוגדת של כל המשרדים.
    לחברות הפרסום בארץ יש איגוד, שחוץ מלהמציא מחדש כל שנה את הקקטוסים לא ממש מקדם את הענף או עובדיו המסורים בכלום.

  • [Comment ID #48682 Will Be Quoted Here]
    צודק לגמרי, דושבג. כך נוהגים בחו"ל – מתמחרים ע"פ מס' שעות מוערכת ו/או ריאלי של כוח האדם המצוות לכל קמפיין, החל מתקציבאי/ת, דרך מנהל פרוייקטים, מתכנת בסטודיו, ארט וקופי + תיקונים. משקללים את כל זה ויוצא תמחור הגיוני. באם הלקוח חרג ממס' השעות שעליו חתם ואותו אישר, הוא משלם את ההפרש בעלות שעות העבודה. תוצאה ישירה של זה היא שהתיקונים המגיעים מהלקוח הם הרבה יותר ממוקדים ולא זורקים אותך לכיוונים לא קשורים כמו שקורה הרבה פעמים. 

    אני מסכים עם מי שהגיבו כאן, אני לא רואה את זה קורה בזמן הקרוב במחוזותנו, וזה חבל.

  • "אם זה עובד כך בחו"ל, אין סיבה שזה לא יעבוד כאן, ואני בטוח שברגע שלקוחות יצטרכו לשלם על עבודה נוספת ושעות נוספות, לא יהיו שעות נוספות"

    ואני בטוח שברגע שבעלי המשרדים יתחילו לשלם לנו, העובדים, על שעות נוספות, תהיה להם הרבה יותר מוטיבציה לעמוד מול הלקוחות, לא? ואז בוודאי לא יהיו שעות נוספות.

    אולי המהפכה צריכה להתחיל מלמטה?

  • חברות,
    הבעיה היא לא בלקוח אלא במנהלים שלכם שהרגילו את הלקוחות שהכל עומד ונופל על המדיה ורק על המדיה כי שם כולם גוזרים את הקופון הגדול
    לכן, העבודה/היצירה שלכם (לצערי) לא רלוונטית לכלום ואפשר להעביד אתכם 24/7 על עבודה שספק אם אתם מתומחרים in the first place.
    עבודה נעימה לכולנו 🙂

  • תום אתה כל כך צודק.
    כמו שחבר אחר אמר פעם: איך כל שנה המשרד תמיד מופתע מראש השנה??
    איך תמיד יש לחץ היסטרי כל השבוע שלפני להכין הכול מעכשיו לעכשיו?

    מחברים שעובדים בחו"ל, אני יודע שקמפיינים יש לוז"ים של חודשים רבים לפני שהם יוצאים לאוויר, וגם עוד זמן לבדיקות ותיקונים. אם היינו מסיימים את כל ה"שנים טובות" באוגוסט ולא בערב החג, אז:
    היינו יכולים לעבוד בצורה מסודרת יותר
    הלקוח היה מקבל תוצאה איכותית יותר

    בלי קשר, תום, אמרת הרבה דברים יפים, אבל עם משהו אחד יש לי בעיה!
    תפיסקו כבר להשוות את הכל למד מן.
    אי אפשר ללכת צעד אחד במסרד פרסום בלי לשמוע איזה ארט אומר – בוא נעשה כמו במד מן.
    קודם כל, זאת פאקינג סידרת טלוויזיה. יש דרך לקבל השכלה על פרסום וקמפיינים מהעבר גם בדרכים אחרות (ספרים, אינטרנט)
    ובלי קשר, בסופו של דבר, אנחנו עושים בארץ קמפיינים הרבה יותר סולידיים ושגרתיים ולרוב התוצאות לא יהיו מקוריות ומיוחדות מידי.

    שורה תחתונה,
    אנחנו לא במד מן.
    ממש לא…

הוסיפו תגובה