בלוג המזבלה
רועי כהן
רועי כהן

פוסט אורח בהמשכים: עונת תחרויות הפרסים בפתח

רועי כהן
רועי כהן
מאת: רועי כהן, מנהל מחלקת האינטראקטיב של שלמור אבנון עמיחי. עונת תחרויות הפרסים בפתח. הקליאו, פסטיבל ניו יורק וגולת הכותרת, פסטיבל קאן, פתחו (חלקם כבר אוטוטו סוגרים) את ההרשמה ולכן הרגשתי שזה טיימינג טוב לנפץ כמה סטיגמות ומיתוסים שאופפים את התחרויות הללו. לפני חודשיים קיבלתי הזמנה לשפוט בפסטיבל היורובסט. גדעון עמיחי, מורי וחברי הטוב המליץ עלי כמועמד לשופט והפנה את המלצתו לאחיה פריד מ"הארץ", השגרירים הרשמיים של פסטיבל קאן בישראל. למעשה הדרך היחידה של ישראלי להפוך לשופט בפסטיבל קאן היא אך ורק באמצעות "הארץ". הם מעבירים את המלצותיהם למנהלת התחרות והיא מאשרת או דוחה את המועמדים. ישראלי יכול לשפוט בקאן בקטגוריות הדיירקט והמדיה וביורובסט, התחרות השנייה מבית קאן, יכול לשפוט בפרינט, חוצות, רדיו וטלוויזיה (ביורובסט השיפוט הזה מאוחד לחבר שופטים אחד) ובמדיה. ביורובסט ישנה אופציה לשיפוט נוסף בקטגוריות הקראפט או האינטגרייטד במידה וחסרי שופטים.

לכן אף שופט ישראלי שמגיע לשפוט בתחרויות הללו לא מגיע ישירות בזכות זכייה או הערכה יוצאת דופן מהפסטיבל עצמו. זה לא מוריד כלל מהכבוד של לשפוט בתחרות כזו כי עדיין אחרי ההמלצה צריך לאשר את השופט (ויש לא מעט שנדחו) אבל חשוב להבין שהמנגנון, בסופו של דבר, ממש לא מושתת על הישגיות משרד הפרסום או המדיה. לפני שאני הולך לענות על כמה מהשאלות הגדולות שהתחרויות הללו מעלות חשוב לי להגיד שיש הרבה שינויים בין תחרות לתחרות ולמרות שהיורובסט נשפטת באותה צורה של פסטיבל קאן הדברים בעיקר תלויים בחבר השופטים וכל מה שאכתוב קשור אך ורק לדברים שחוויתי.

האם הפסטיבל מתוקתק כולו?
אז זהו. שממש לא. כבר ביום הראשון תקלות במערכת הוידיאו והסאונד עכבה אותנו בשעתיים. הסאונד היה במונו וכשהגענו לשפוט רדיו היו כמה תשדירים שעשו שימוש בסטריאו ולכן לא יכולנו להבין אותם. חלק מהתהליך הצריך חיבור לאינטרנט שגם קרס לפעמים והיה איטי. גם כאן יש את אלו שצועקים "פייק" על עבודה של קולגה מהמדינה שלהם (למרות שחל איסור מוחלט לעשות זאת מול חבר השופטים) ואז צריכים להוכיח זאת. מה שכן, זה קורה הרבה פחות באשר ב"קקטוס" וזה מובן. כשכל שופט הוא ממדינה אחרת ובמובן מסוים הוא מייצג אותה ערך הפטריוטיות עולה ועד שאתה רואה עבודה מהמדינה שלך אתה רוצה לעזור לה. מה שמביא אותנו לשאלה הבאה.

אולם השיפוט בליסבון
אולם השיפוט בליסבון

האם שופט ישראלי יכול להשפיע על עבודות ישראליות?
כן. מאוד. שופט ממדינה מסוימת, על אחת כמה וכמה מישראל שהעבודות בה מוכרות פחות לחבר השופטים, הוא הכתובת בחדר לשאלות על העבודה. ברגע שהוא יגיד שהיא הייתה קטנה ואיזוטרית אין לה סיכוי. ברגע שיגיד שהיא הייתה מעולה, אוטומטית ישקלו אותה ביתר רצינות. הישראלי הוא השגריר של העבודות הישראליות. אם זאת, ברור שאי אפשר להשפיע על הכול: אם עבודה לא עלתה כפיינליסטית היא לא תעלה בכלל לדיון ואין שום סיכוי להיתקל בה ולגבות אותה. עבודה שמישהו ספציפית רצה להוציא אותה מרשימת הפיינליסטים הסופית (יש שלב שכזה) גם לא תשרוד כי אין לאף אחד חוץ מהשופט הישראלי עניין לתמוך בה וגם עבודה שמקבלת מעט קולות בהצבעה לפרס היא עבודה שקשה מאוד לגרום לה לזכות- עבודה זקוקה ל-13 מתוך 20 קולות השופטים כך שאם רק 4 הצביעו עבורה יהיה קשה לשכנע עוד 9 להצטרף.

תזכורת: ב-1 במרץ תושק תחרות קריאייטיב בשיתוף עם מגזין פורבס וקבוצת פסטיבלי הפרסום הבינלאומים adfest במסגרתה יבחר פרסומאי/ת שיטוס לשפוט ולייצג את ישראל בפסטיבל במינסק. פרטים נוספים יעלו בפייסבוק של פורבס, הקליקו כאן >>

הכוח האמיתי של השופט הישראלי הוא כאשר עבודה מקבלת מעל 9 הצבעות. שם ה"פוש" יכול לעבוד ובגלל שרוח השיפוט מאוד חיובית (חושבים איך לחלק פרסים ולא איך לפסול) הסיכוי שהעבודה תזכה בסופו של דבר גדולה הרבה יותר. אם עבודה ישראלית עברה ברוב מכריע את ההצבעה לפסלון ארד אפשר לנסות ולהעמיד אותה שוב למועמדות לכסף. גם כאן הישראלי יכול לתמוך במהלך ובכך לעזור לעבודה להתקדם. מה בנוגע לעבודות של השופט עצמו. זו השאלה הבאה.

חדר השיפוט
חדר השיפוט

האם לשופט יש חלק מכריע בזכיות העבודות של המשרד שלו?
התשובה היא בהחלט כן. לא כי השופט מצביע להן. להיפך, השופט שעבודתו עולה להצבעה בד"כ יוצא מהחדר והדיון עליה נעשה בלעדיו אבל עצם הנוכחות של השופט בחבר השופטים גורר סביב העבודה דיון רציני הרבה יותר. חלק מהעבודות עוברות ונפסלות בהינף יד אך כששופט עוזב את החדר ברור שזוהי עבודה שלו, זה מייצר הפסקה בין העבודות וכולם רוצים לצאת בסדר אתך (עד גבול מסוים כמובן). ברור שגם כאן אם עבודה לא עלתה כפיינליסטית היא לא רלוונטית ואם היא באמת לא משכנעת אין לה שום סיכוי ויש לך השפעה אך ורק בקטגוריות בהם אתה שופט. אבל היתרון בדיון מעמיק הוא מאוד משמעותי במקום בו נשפטות אלף עבודות ביום. וכמובן שגם צורת ההגשה מכרעת. אבל זו השאלה הבאה.

הקייסים של שלמור על שולחן השיפוט ב-PR
הקייסים של שלמור על שולחן השיפוט ב-PR

קו
בפוסט הבא: מה יותר חשוב, בורד פריזנטטיבי או סרטון קייס ומהי הנוסחא לקייס המושלם. רועי כהן הוא מנהל מחלקת האינטראקטיב של שלמור אבנון עמיחי ואחראי לכמה מהקמפיינים הישראלים המעוטרים ביותר בתחרויות הפרסום. רועי שפט בפסטיבל היורובסט, ניו יורק וקקטוס הזהב. (קליק לפרופיל הפייסבוק).

12 תגובות

הוסיפו תגובה