בלוג המזבלה
השופטים עוברים על הבורדים
השופטים עוברים על הבורדים

פוסט אורח בהמשכים: הגשות וזכיות בתחרויות פרסום

רועי כהן
רועי כהן
מאת: רועי כהן, מנהל מחלקת האינטראקטיב של שלמור אבנון עמיחי. זהו הפוסט השני בסדרה, הקליקו לפוסט הראשון: עונת תחרויות הפרסים בפתח. מה חשוב יותר, בורד או סרט? אם אני צריך לענות בשטחיות הייתי אומר שבורד. בלי בורד טוב לעבודה בקטגוריות כמו חוצות, אמביינט, פרינט (דיגיטלי או מיוחד) אין לעבודה סיכוי. עוד בשלב השיפוט מהבית הסרטים הכבדים מקרטעים באתר השיפוט והשופט נאלץ לסנן את העבודות ע"פ הבורד שלהן. בשלב הסינון השני, ביחד עם חבר השופטים, מונחות כל העבודות והבורדים בקלסרים ועוברים עליהם אחד אחד ומצביעים באמצעות מערכת סריקה ממוחשבת. יש הפניה למחשב במידה שלעבודות יש גם סרט אבל יש 3 מחשבים ל-20 שופטים, כל סרט הוא דקה וחצי ולפניך עוד 200 עבודות לשפוט. כך, רק אם העבודה מאוווווווד מעניינת השופט יפנה למחשב לראות את הקייס שלה. וזה קורה אולי ל2 עבודות בנות מזל בכל התהליך הזה. רק אחרי השלב הזה, כאשר העבודה עלתה כפיינליסטית כלל השופטים יראו את הקייס שלה ויחליטו האם היא גם זכאית לפרס.

השופטים עוברים על הבורדים
השופטים עוברים על הבורדים

אז איך נראה בורד טוב?
בורד טוב, אם כמה שזו קלישאה, הוא כזה שבתמונה וכותרת מעביר לך את הרעיון הגדול. לאף אחד בשלבים המוקדמים אין כוח להיכנס לעומקה של כל עבודה ולקרוא שורות על גבי שורות שמסבירות אותו. כותרת ותמונה מעבירות את הרעיון. אם זה מספיק חזק העבודה תעבור לשלב הבא ורק בו, אחרי שהיא פיינליסטית יעמיקו בה באמת. אם כמה שזה נשמע פשטני זו מערכת סינון הוגנת מאוד כי עבודה חייבת לקבל ציון שהוא גבוה מ- 5 כדי להיות פיינליסטית וכאשר 20 שופטים בוחנים אותה פעמיים (ולפעמים 3 פעמים) זו משימה לא פשוטה. אף אחד בשלבים האלה לא יבחן את תוצאות העבודה או האסטרטגיה שלה ולכן חשוב, בצורה הכי פשוטה לתמצת את הרעיון כמה שיותר ובמידה ומישהו כן יבחר להעמיק, לרשום את הרעיון במעט מילים ולהימנע מסופרלטיבים עצמיים.

בורד טוב מתוך היורובסט
בורד טוב מתוך היורובסט

יש! אני פיינליסט! זה אומר שאני מפורסם? שהעבודה שלי מדהימה?
לא ממש. אף אחד לא באמת העמיק בה קודם. יש לה את הפוטנציאל אבל רק עכשיו היא מתחילה להיבחן באמת. זו הסיבה שרוב העבודות לא זוכות ויש הרבה מאוד מקרים של עבודות ש"השתחלו" איכשהו וכשאתה רואה שהן פיינליסטיות אתה לא מאמין שהן עברו את המשוכה הראשונה. צריך להבין שפיינליסטים הוא שלב של סינון יותר מבחירה. להוציא את הבררה ולהשאיר את אלו ששווה לבחון. אף אחד מהשופטים לא באמת זוכר את הפיינליסטים.

תזכורת: ב-1 במרץ תושק תחרות קריאייטיב בשיתוף עם מגזין פורבס וקבוצת פסטיבלי הפרסום הבינלאומים adfest במסגרתה יבחר פרסומאי/ת שיטוס לשפוט ולייצג את ישראל בפסטיבל במינסק. פרטים נוספים יעלו בפייסבוק של פורבס, הקליקו כאן >>

סבבה. אז זכיתי בברונזה. זה הישג מדהים? כולם יזכרו אותי?
זה אחלה הישג אבל האמת היא, לצערי, שאף אחד לא יזכור את זה. כלומר יכול להיות שכן אם העבודה זכתה בקטגוריות אחרות בזהב, וכסף וחצתה את התחרות כולה אבל הקו הדק בין פיינליסט לברונזה הוא המשחק של הקטנים. הסיטואציה הכמעט תמידית היא 4 תומכים בעבודה, עוד 2 עד 3 שלא מפריע להם לפרגן ומרימים את היד בהמשך ועוד 3 עד 4 מתנדנדים. מה שאומר שדחיפה של אחד השופטים יכולה להביא לפיינליסט את הברונז כמעט בכל הצבעה. העניין הוא שכל שופט יודע שהנשק הזה מוגבל ולא יעשה זאת יותר מפעם- פעמיים. שיטת ההצבעה עובדת בסדר יורד מזהב לברונז. בהצבעה על זהב כמעט ואף אחד לא מרים יד, אלא במקרים נדירים. בכסף נוספות כמה ידיים או יד אחת (תלוי בטיב העבודה) ובברונזה נוספות עוד כמה הצבעות טובות. כך שאם העבודה הגיעה לברונז עם 10 ידיים היא כמעט בוודאות תזכה. אם העבודה הגיעה לברונז עם 7-8 ידיים זה הזמן להחליט האם להגן עליה או לא. אם מישהו בחר להגן עליה יש סיכוי גבוה שהיא תשיג את הרוב הנדרש לפסלון והסיבה לכך היא שלאף אחד לא מפריע לפרגן לה. אם חסרה יד מישהו כבר ירים אותה כי הברונז' באמת לא מאיים על אף אחד. התחרות סופרת בעיקר פסלוני זהב. אלו האנשים שעולים לבמה ומקבלים חשיפה וזה מה שכולם רואים.

פיסלון זהב ביורובסט
פיסלון זהב ביורובסט

קו
בפוסט הבא: אז איך מדרגים את העבודה, על תהליך השיפוט ואיך לבחור את הקטגוריות הנכונות. רועי כהן הוא מנהל מחלקת האינטראקטיב של שלמור אבנון עמיחי ואחראי לכמה מהקמפיינים הישראלים המעוטרים ביותר בתחרויות הפרסום. רועי שפט בפסטיבל היורובסט, ניו יורק וקקטוס הזהב. (קליק לפרופיל הפייסבוק).

5 תגובות

הוסיפו תגובה