בלוג המזבלה

היא העזה

ושיקום הממסד שיכול לצנזר אותה.
אתם מוזמנים לקפוץ לתערוכת הפרויקט הגנוז של רויטל פאלקה, יהיה חושפני.
להזמנה קליק כאן | לפוסט – תעז, נצנזר אותך | לעמוד הפליקר של רויטל | לאתר הפרויקט הגנוז

רויטל פאלקה, תעז נצנזר אותך, תעז, נצנזר אותך, בצלאל, קמפיין גנוז בצלאל, בורלסק, פרויקט גמר גנוז, revitl falke, finalproject-bezalel.com

[techtags:תעוזה, בצלאל, מועדון חשפנות, תקשורת חזותית, רויטל פאלקה, פרויקט גמר, צנזורה]

13 תגובות

  • מהומה רבה על לא מאומה.
    באמת, לא נעים להגיד, אבל פרוייקט די מחורבן
    מעוצב בצורה די מביכה- ודי חבל שיש על זה כל כך
    הרבה דיבור….
    איזה ביצים בדיוק?
    לצאת נגד המוסד שהכשיל אותך על זה שהפרוייקט שלך
    לא עומד בשום קריטריון מקצועי ולהציג את זה בתור צנזורה?????!!!!!!!
    זה ממש מביך.
    יש דרכים אינטיליגנטיות יותר להביע ביקורת ….

  • [Comment ID #4352 Will Be Quoted Here]

    yaela,

    אני אישית, מעריך, מכבד ומעריץ אנשים שהולכים כנגד כול הסיכויים. כאלו, שברגע שהציבו לעצמם מטרה, זו תושג, בין אם היא נכונה או לא, בין אם הפרויקט הזה הוא מחורבן או לא, זו לא הפואנטה.

    אנחנו לא פה בשביל להרים ידיים, אלא אם אלה מורמות כאות לניצחון.

  • ניצחון על מה?
    על הממסד?
    אני מסכימה איתך לחלוטין, ללכת כנגד כל הסיכויים זה אצילי- אבל זה אצילי יותר כשיש לך משהו אמיתי להגיד. כשאתה מונע מאמת פנימית ולא מאגו פגוע.
    זכותה של רויטל להציג את הפרוייקט איפה שהיא רוצה, הבעיה היחידה שלי היא דרך ההצגה שלה ויצירת הבאזז כאילו הפרוייקט נכשל בגלל שבצלאל הוא כביכול מוסד שמרני, מסרס ומצנזר. זה כל כך מופרך ורחוק מהמציאות.
    בן אדם יוצר צריך גם להיות מודע לעצמו.
    ובלי קשר בכלל, כל הכבוד לכם על הבמה והפירגון שאתם נותנים ליוצרים באשר הם.
    ויש אפילו פרוייקט שאתם מציגים שהקריאייטיב שלו הוא פרי יצירתי….

  • [Comment ID #4362 Will Be Quoted Here]

    תראי, אני לא פה בשביל להצדיק את רויטל, אני לא פה בשביל להילחם את המלחמות שלה, סה"כ כמו שאת שאמרת – ללכת כנגד כול הסיכויים זה אצילי, ולזה בעצם אני נותן במה. אני מכבד את זה, זה חלק מהמהות והאידיאולוגיה שלי.

    ולגבי הפרויקט שלך, אנחנו יודעים 🙂 אחלה רעיון, תמיד שמחים לתת במה לקריאייטיב כזה.

  • דורי, אתה מעריץ אנשים שהולכים כנגד כל הסיכויים בין אם המטרה נכונה ובין אם לא? ההיסטוריה מלאה באנשים שהלכו כנגד כל הסיכויים, עם מטרות מעוותות לחלוטין…

    yaela, אני מסכים עם כל מילה שלך, חוץ מהעניין של "ללכת כנגד כל הסיכויים זה אצילי". זה לא תמיד אצילי. לפעמים זה פשוט פרנציפ, לפעמים זה אגו פגוע (כמו שאמרת), לא מטרות אציליות.

    בקשר לפרויקט הספציפי הזה, צריך לומר את האמת – הוא לא טוב. ללכת כנגד כל הסיכויים עם "מוצר" לא טוב, עם משהו ריק מתוכן, זה בעייתי מבחינתי.

  • [Comment ID #4366 Will Be Quoted Here]

    לא אמרתי את זה, מי אני שאקבע מהי מטרה נעלה ונכונה ומהי לא.
    אם כבר מדברים על ההיסטוריה, היא אכן מלאה באנשים שהלכו כנגד כול הסיכויים, לרוב בזכות אנשים כאלו, אנשי חזון, אתה עכשיו זוכה לחיות בעולמנו כפי שאתה מכיר אותו. ולא בעולם של נבוט ומערות.

    השאלה שנשאלת פה בעצם היא האם הקמפיין ניגנז בגלל איכותו או בגלל הפרובוקציה.
    ההיגיון אומר שקמפיין בתערוכת בוגרים לא יכול להיגנז בגלל איכותו! שהרי אם כך, תערוכות גמר של בוגרים היו במקרה הטוב מורכבות משתי עבודות.

    לכן נגיע למסקנה המתבקשת שהקמפיין ניגנז בגלל היותו פרובוקטיבי, האם הוא קריאייטיבי או מוסרי זו לא השאלה (גם אתה וגם רויטל יודעים מה אני חושב), האם נעשה עוול ליוצרת, כן.

  • טוב, חייבת להגיב לזה-
    בתור בוגרת המוסד, אני באמת יכולה להגיד שאחוז הנכשלים בכל מחזור הוא מאוד מאוד קטן.
    פרוייקט גמר בבי"ס גבוה לעיצוב נמדד על איכותו העיצובית, הקונספט שעומד מאחוריו והמסר שהוא מנסה להעביר. זה מאוד חבל, אבל מאוד הגיוני שמי שנכשל לא מציג בתערוכה…
    וזה בדיוק המקרה.
    היו פרויקטים שעברו על נקודה, היו פרובוקטיביים ולא טובים אבל כן הוצגו בתערוכה.
    מדובר במדיניות לגיטימית של המוסד- ולא רק של בצלאל אגב, אלא גם של שנקר ויצו וחולון.
    נכשלת, סימן שאתה לא בוגר המוסד ולא מציג בתערוכת הבוגרים….

  • טוב טוב, לא רוצה להפריע פה לויכוח הסוער וליעלה חסרת הלינק, אז רק קופי פייסט קטן מאחד המיילים שקיבלתי לאחרונה ובאק טו מיי ביזנס-

    הקמפיין התקשורתי שייצרת סביב משהו כל כך אלמוני מטבעו כמו פרוייקט סיום בבצלאל, והברנדינג שעשית לעצמך תוך כדי, פשוט מעולים – למעשה, אולי מבלי משים, העמדת את בצלאל במצב בלתי אפשרי, שמבחינתך הוא WIN-WIN במובהק. וכל כך למה? הם יכלו לעשות אחת מן השתיים. להשאיר אותך בתערוכה, ולהיחשף לסיכון (שסבירותו גבוהה בהחלט) שמישהו מהמציגים האחרים המתוסכלים (או לכי תדעי, אולי את בעצמך), יביא לשם עיתונאית נרגנת כלשהי, שתעשה בוקסה קטנה באיזה מקום, ותעיר את כל מפלצות הפמיניזם בישראל – שיתנפלו, כמובן, לא עלייך אלא על בצלאל, עם או בלי תביעות משפטיות ועצומות הקוראות לפיטורים, ומירב מיכאלי ואללה יוסטור – תוך כדי כך, כמובן, היית מקבלת חשיפה פנטסטית. האפשרות השניה היא, כפי שנעשה, פשוט להעיף אותך מהר מהר מהעיניים שלהם, ולהותירך בפוזת המעצבת-הלוחמת-בדרכים + תערוכה, פוזה מועילה בתכלית.

  • אז עוד מילה קטנה לסיום.
    חבל, את כנראה בחורה מאוד מאוד אינטיליגנטית שפשוט לא מבינה משהו מאוד בסיסי-
    אם הפרוייקט היה מעוצב טוב ומצליח להעביר את המסר הנשכני שניסית להעביר- כנראה שהיית עוברת ומציגה בתערוכה.
    עניין הפרובוקציה כאן הוא משהו שנמצא בראשך בלבד. לא בגלל זה נכשלת.
    וחבל שאת בוחרת להיתפס דווקא לזה ולא לבעית העיצוב החמורה וחוסר היכולת של הפרוייקט להעביר את המסר המילולי שלך בצורה חזותית.
    שחררי את האגו, תנסי ללמוד משהו מהביקורת שנתנו לך- על מנת להפוך למעצבת טובה יותר- זה כל העניין בללמוד עיצוב, לא?!
    מאחלת לך הצלחה במציאת מקום עבודה, אחרי כל הבאזזז וההייפ וכל הבולשיט הזה, צריך לאכול משהו בסוף היום.

  • 🙂
    הה.. תודה יקירתי.. למדתי הרבה, תאמיני לי, על עיצוב ובכלל.
    לא ברור לי מתי עזבת את בצלאל ומה הקשר שלך לשם עכשיו, אבל דברים משתנים, ולא בהכרח מה שבוגר ותיק מספר נשאר רלוונטי. בואי נגיד שזה לא מדוייק עניין היעדר ההצנזור האידיאלוגי שאת מדברת עליו, ויגיד לך את זה גם המנחה שלי.. נדמה לי שהוא ניהל את מקאן או משהו, אז אני סומכת עליו..
    בכל מקרה, לא הייתי שופטת מרחוק, לא את המוסד, שכדרכם של מוסדות גדולים, עובר מינויים שמשנים את רוחו, ולא את מי שעומד מאחורי הפרויקט ומאחורי הבאז.

  • דורי, אתה כותב המון טוקבקים ביום, אולי לא שמת לב. 🙂

    כתבת:
    אני אישית, מעריך, מכבד ומעריץ אנשים שהולכים כנגד כול הסיכויים. כאלו, שברגע שהציבו לעצמם מטרה, זו תושג, בין אם היא נכונה או לא, בין אם הפרויקט הזה הוא מחורבן או לא, זו לא הפואנטה.

    אני רק ציטטתי בקיצור את מה שאמרת.

    ואם חוזרים להיסטוריה, האנשים שהלכו כנגד כל הסיכויים עם מטרות מעוותות לפעמים אפילו לקחו אותנו שנים רבות אחורה, ההיפך מקדימה.

הוסיפו תגובה