יותם ירדן, סטודנט בן 27 באוניברסיטת תל אביב, נותן לנו הצצה קטנה לחיים מבעד לעיניה של כלב הנחייה אנג'י. ירדן וחברתו טלי שולק (עובדת במקאן אריקסון) שימשו כמשפחה אומנת לאנג'י, כאשר בשישי האחרון הוחזרה אנג'י למרכז הישראלי לכלבי נחיה לעיוורים לטובת הכשרתה לתפקיד.
ירדן מספר: "אנג'י נולדה במרכז הישראלי לכלבי נחיה לעיוורים שממוקם בבית עובד. כלבי הנחיה "נוצרים" תוך מחשבה רבה ושימוש בסטטיסטיקה של הדורות הקודמים על מנת שסיכויי הצלחתם בתהליך ההכשרה ובתפקידם העתידי יהיו מקסימלים. היא מבלה את 7 השבועות הראשונים לחייה ביחד עם אמה, אחיותיה ואחיה במרכז. בגיל 7 שבועות, הגורים נמסרים למשפחות אומנות בחיקן יבלו את השנה עד שנה וחצי הקרובות. אני וחברה שלי משמשים כמשפחה אומנת לאנג'י".
"למשפחות האומנות תפקיד מכריע בהליך ההכשרה של כלבי הנחיה. כלב נחיה בתפקיד צריך להתרכז בתפקידו להוליך את האדם העיוור ולהיות אדיש לסביבה שלו- רעשים ממשאיות/אוטובוסים, סביבת אנשים, ילדים, מקומות הומי אדם, ישיבה ממושכת לצד העיוור, התלוות לאדם למשך יום שלם הכולל תפקודו בסביבות שונות (חדר כושר, בתי קפה, אונ' וכו'..). כדי שהכלב יהיה אדיש לכל הגירויים האלו ועוד המשפחות האומנות נדרשות לקחת את גור הנחיה איתן במשך היום ולחשוף אותו לכמה שיותר גירויים".
"בנוסף לחשיפה, שהינה גורם משמעותי בהכשרה, המשפחות מקנות לגורים משמעת בסיסית ואת הבסיס לאילוף המקצועי. בשנה זו הכלבים צריכים ללמוד ללכת בצד שמאל של האדם שהולך איתם (ולמשוך מעט קדימה), תוך התעלמות מקריאות/כלבים וכד'. הכלב לומד לעשות את הצרכים שלו לפני ההליכה או בסופה, וזאת על מנת שלא יעצור בזמן ההליכה עם העיוור (שעצירה משמעותה שיש מכשול)".
"הכלבים נדרשים למשמעת גם בתוך הבית- לא נותנים להם אוכל מהשולחן, לא לעלות על הספה וכן פקודות בסיסיות (אלי, שב, ארצה, השאר). בתום השנה הראשונה, הכלב חוזר למרכז בבית עובד, שם עובר כחצי שנה של הכשרה נוספת ע"י מאמנים מקצועיים. החודש האחרון של ההכשרה נעשה ביחד עם העיוור במרכז עצמו. העיוור מגיע לחודש זה למרכז וישן בו עם הכלב שהוצמד אליו".
"רק כ-50%-60% מהכלבים צולחים את ההכשרה הארוכה. אלו שנושרים מיועדים לתפקידים אחרים- לרוב מוצמדים למשפחה עם ילד עם מוגבלויות תקשורת כעזרה לילד. בתקופה האחרונה נעשתה עבודה רבה מצד המשפחות האומנות בסידור אישורי הכניסה להמון מקומות ציבוריים. בשנה האחרונה הוסדר בחוק כניסתם ללא תשלום של כלבי נחיה באימון לתחבורה ציבורית. כמו כן נעשתה עבודת הסברה מאומצת מאיתנו למסעדות, מקומות בילוי, מרכזי קניות, סופרים, חנויות וכו'. רוב המקומות כיום מקדמים את פנינו בברכה. בנוסף לחלק החשוב בהכשרתם, הדבר חשוב לדעתינו גם לטובת העלאת המודעות לנושא ומסיר מחסומים עתידיים לעיוורים עם כלבי הנחיה שלהם (שכניסתם מעוגנת בחוק, שלא תמיד מכובד ונאכף)".
