בלוג המזבלה
קורות חיים על עוגה
קורות חיים על עוגה

קו"חקייק – קורות חיים על עוגה

ניר בן ברוך מחפש עבודה כאיש קראייטיב בחברת קד"מ, במקום לשלוח עוד קורות חיים מודפסים ומשעממים, ניר בחר ללכת על קורות חיים שהודפסו על עוגת. על הקופסא נכתב: 'לא תדעו איך לאכול את הקריאייטיביות שלי'. אם אתם היירינג או רעבים, לכו על זה.

קורות חיים על עוגה
קורות חיים על עוגה
קורות חיים על עוגה
קורות חיים על עוגה
קורות חיים על עוגה
קורות חיים על עוגה

26 תגובות

  • הרעיון של קוח על עוגה ממש נחמד. יש לי הרגשה שנעשה דבר כזה בעבר אבל אין לי שום מידע מעבר לזה.
    רק מפריע לי המשפט לא תדעו לאכול את הקריאטיביות שלי שאנוס מעט על הרעיון.
    למה לא פשוט קוח ללקק את האצבעות או משהו כזה שהולך על חיובי ויותר קשור

    בכל מקרה בסך הכל אחלה

  • [Comment ID #74440 Will Be Quoted Here]

    מה ההבדל ברמת הלעיסות (אתה אמרת, לא אני) בין ללקק את האצבעות למשפט שלו ?

    זה קרש וזה קרש. תבחר איזה עץ אתה מעדיף.

  • הרעיון של קורות חיים על עוגה זה נחמד, אבל כמו ששרית אמרה – גם קוח רגילים זה בסדר.

    ובאמת מה הטעם של משפט כמו לא תדעו איך לאכול…\ ללקק את האצבעות??
    למה כל אחד שנכנס לתחום חושב שמחקי מילים זה קריאייטיב?
    די עם משחקי המילים אנשים, דיייייייייייייי
    זה אולי סבבה כבדיהח של דוד בליל הסדר

  • דווקא רעיון חמוד ומקורי ובעיקר משיג את המטרה- אי אפשר להתעלם ממנו או לזרוק למגרסה.
    אם הוא מלווה גם בתיק עבודות בנזונה אז סחתיין.

  • אתגר קשה.
    פתרון חמוד.
    מזכיר לי את עצמי בתחילת המסלול.
    שיהיה לך בהצלחה.

  • [Comment ID #74440 Will Be Quoted Here]

    אני לא מסכים. המשפט שלו טוב ומתאים. (לפחות יותר מהחלופה שנתת)
    אם כבר להציע לפחות שיהיה משהו שונה לגמרי… אין טעם להעיר סתם.

    ניר – לא כל המשרדים רעבים לקריאייטיב חדש… אז אם הם לא חוזרים אליך בהמוניהם, זה כנראה לא בגלל שהרעיון (או המשפט) פחות טובים.
    שוב, בהצלחה!

  • זה מגניב הרעיון של קו"ח על עוגה אבל באמת שלא צריך את המשפט.
    כאילו, יש לך כבר רעיון מגניב, תשאיר אותו ככה, נקי, במקום ללכלך אותו עם איזה משחק מילים שבאמת כבר נמאס לראות.

  • זאת הבעיה בענף ה%$#ן הזה.
    שבחורים צעירים עם ניצוץ בעיניים ותקווה בלב מוציאים מאוד ואלפי שקלים על "דרכים קריאיטיביות" להתקבל לתחום שבו יקרעו להם את הנשמה, יוציאו להם את החשק לחיות ויתגמלו אותם בצורה בלתי הוגנת.
    רק 20% יתמידו ויהיו מנהלי קריאייטיב קרחים שלא רואים בית אלא כל שבת שניה.
    בדובדבן יש יציאות טובות יותר.
    הקורס מיועד לתת לך כלים ראשוניים לעבודה ולאפשר לך בניית תיק עבודות בסיסי שיראה למשרד את כשרונך.
    אין צורך להוציא כסף וללקק לגדעון כדי שיואיל לקרוא את השם שלך.
    הוא צריך אותך בדיוק כמו שאתה צריך אותו.
    כל משרד (גדול) חייב 2-3 צעירים ובלתי מנוסים כדי שיסכימו לעבוד במשכורת רעב במקום אלה שהתקדמו, עברו משרד או סתם נמאס להם מהתנאים ועברו ללקוח.
    אל תלקק לו! שהוא ילקק לך.
    וטיפ קטן ממי שכבר חתום על קמפיין או שניים בתקציבי ענק:
    אם אתה בכל זאת בוחר להתחנף למשרדים, אל תשלח עוגות, פיצות ושאר שוחטי ארנק.
    תשקיע ברעיון ולא בהפקה. שלח נוצה של טיגריס, שלח טבעת עשן, שלח אבן שדחפת לתחת והוצאת בגרעפס, לא משנה מה, העיקר שתחשוב טוב על המסר ותנסה להיות הכי שונה שאתה יכול.
    וכמו שאמרו קודמיי, אל תוותר, אחי.

  • [Comment ID #74461 Will Be Quoted Here]

    "וטיפ קטן ממי שכבר חתום על קמפיין או שניים בתקציבי ענק"

    איזה לוזר

  • יש איזה מורה אחד שמסתובב בין שלושת בתי הספר לקופירייטינג ומוכר לתלמידים שכדי להתקבל למשרד צריך לייצר גימיקים או לעשות על עצמך סרטון משפיל.
    אם אתה כזה תותח, אתה לא צריך לשים כסף על קד"מים לעצמך, פשוט תביא את מה שיש לך לשולחן, ואם לא ילך פעם אחת, תנסה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם!
    ואם עדיין לא ילך, אז שווה לנסות מקצוע אחר.

  • בהצלחה רבה לבחור, אבל קצת מעייף לראות איך כל ילד חושב שהוא המציא את הגלגל…
    קורות חיים על עוגות, חשפניות, ליצנים… היינו שם לפני 15 שנה…

    חוץ מזה, זאת דוגמא מצויינת לאיך לא חושבים על משהו עד הסוף.
    הוא טיפל באריזה (קלישאה) ואז הוא הדפיס קו"ח סטנדרטי על עוגה.
    אין טיפה של קריאטיביות אמיתית בקו"ח. הוא לא הלך עם זה עד הסוף
    לא נתן "טעם" אמיתי, צבע אישי – פשוט עוד רשימה סטנדרטית שעדיין משעמם לקרוא.

    מנהל קריאטיב מנוסה מבחין בזה מיד.

    גימיקיות מיושנת שנובעת מדור שחושב שהוא הכי חכם בעולם ושהוא המציא אותו. אין להם מושג מה היה פה לפניהם וזה לא אכפת להם. בגלל זה זה נראה ככה. וזה גם הטעם של זה…

  • [Comment ID #74474 Will Be Quoted Here]

    :eurobest: – פרס התגובה המתנשאת ביותר השנה
    אתה בטח מהאלו שחושבים גם שהדיגיטל זה סתם להיט זמני שיחלוף מהעולם
    וכל יום שאתה מגיע לעבודה ורואה את הבחור בן ה 28 שמקבל מחמאות
    על רעיונות שהוא מביא אתה רוטן וממלמל לעצמך שפעם בשנות ה 80
    כשעוד היית פרסומאי ששווה משהו, היה במקצוע הזה כבוד
    ואתה מגיע הביתה ואתה עדיין ממורמר, כי לא התקדמת 10 שנים בתפקיד
    וממש רגע לפני שאתה הולך לישון אתה שם את האתר הזה שמקרין קליפים באינטרנט (קוראים לזה יוטיוב) ומתרפק על איזה סרטון שעשית לאסם עם איזה משחק מילים משעשע
    שכולם אהבו אז. וזה לאט לאט אוכל אותך. כי אתה זקן. וישן. וממורמר. ולא רלוונטי.

    אבל מה אני יודע. אני מהדור ההוא "שחושב שהוא הכי חכם בעולם ושהוא המציא אותו"

  • אחרי שתתקבל לעבודה ותרוויח מינימום תבין שביזבזת הרבה מאוד כסף בשביל משחק המילים הזה בזמן שיכולת לעשות משהו קריאייטיבי על דף וורד

  • מקסים, נחמד ונאיבי. כל כך נאיבי.

    כמה התלהבות יש לחברה הצעירים האלה,
    וכמה הציניות והיהירות של העולם שלנו הולכת לאכול אותה – את ההתלהבות.
    לדעתי העוגה שלך כבר בפה של איזו תקציבאית – אני מגזים, בדיוק מנהל הקריאייטיב
    חירבן את החלק של ה"שפות".

    שיהיה בהצלחה חמוד

  • [Comment ID #74476 Will Be Quoted Here]
    אותי למדו שפרסים בתעשיה הזאת לא באמת אומרים כלום, אז אתייחס לזה בהתאם.
    בעיקר בגלל שפיספסת בגדול. דווקא הייתי בין חלוצי תחום הדיגיטל ואני פועל בו עד היום…
    את הידע לגבי מה עשו בעבר, שכל-כך מהר הסקת שהגיע אלי כי חייתי אז את המקצוע, רכשתי בקריאה ושיחה עם אנשים שעוסקים במקצוע הזה יותר זמן ממני. זה עלה בעיקר כשעבדתי על תיק העבודות שלי.
    ולגבי המרמור, אתה צודק, אבל לא מהסיבה שציינת… המרמור שלי הוא על הסטנדרטים הנמוכים היום במקצוע. מקבלים לעבודה גם אנשים ביננוניים והפרסומות יוצאות בהתאם. במקומות שלא מתפשרים על הסטנדרט – זה נראה ככה.

    לא מענינת אותי פה תחרות הפופלאריות האנונימית של התגובות.
    כמנהל קריאטיב פעיל, חוויתי את דעתי המקצועית. הבחור והאנשים שמצדדים בו, מוזמנים לקחת מזה את מה שמתחשק להם, אבל הניסיון במקצוע הזה לימד אותי שלהתווכח עם הבוס (ולהווכח בכלל) זה בדיוק עושה אותך אדם שרוצים לעבוד איתו. ווכחנות מבזבזת זמן. וכחנות ואגו גוזלים אנרגיה ושעות עבודה. זאת עובדה.

    ולגבי הדישון, עוד החמצה מהדהדת. אם הייתי מדושן, לא הייתי כאן, מחפש ניצוצות קריאטיביים חדשים. כוכבים שכדאי לטפח. דם חדש עם רעיונות חדשים – דישון גורם לך בדיוק ההפך.

    אז חוץ מלתת לי פרסים מגוכחים שמעידים על חוסר הבנה בסיסי במקצוע ורוב הסיכויים באנשים, הייתי מתעסק יותר בלהתפתח קריאטיבית ופחות בתגובות שמציגות אותך באור מאוד לא מקצועי בתעשייה.
    אה, אופס, שוב יצאתי מתנשא…?
    🙂

הוסיפו תגובה