השראה או העתקה?

מזבלה

קודם כל אני רוצה לציין שדורי גאון. לפני כמה ימים כתבתי הודעה בפורום שיווק ופרסום של תפוז וביקשתי לדעת אם מישהו זוכר סרט של פרנסואה טריפו, בו באחת הסצינות רואים זוג נאהבים שמתקשרים אחד עם השניה באמצעות ספרים. אם זה מזכיר לכם את הפרסומת החדשה של סטימצקי (שלמור אבנון עמיחי), סימן שאתם קוראים בעיון את מה שאני כותב עכשיו. בכל אופן, חברי הפורום לא התגייסו לנושא, אבל דורי שלח לי אתמול שני סרטוני יוטיוב שקשורים לעניין. האחד מציג קטע מסרט של טריפו והשני מסרט של ז'אן לוק גודר. נחזור לכותרת הפוסט – באמת שאין לי תשובה חותכת לשאלה שהפרחתי לאוויר, אבל אני נוטה לחשוב שהתשובה היא השראה. גם כי אני לא מניאק וגם בגלל שאני רואה את עצמי כאחד שמסוגל לשאוב השראה לפרסומות מסרטים ואף להיות גאה בעשייה שכזאת. בכל זאת, אני משאיר את השאלה פתוחה, מעניין מה תחשבו.

הפרסומת של סטימצקי:

קטע מסרט של גודר (לחסרי הסבלנות – הקטע העסיסי מתחיל ב-02:00):

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

7 תגובות לפוסט

7 תגובות

  1. אם היית מראה לנו פרסומת אולי הייתי אומר אחרת 🙂 אבל בהחלט אני חייב לומר שאהבתי את הפרסומת הזאת… גם כך 98% מהחומרים שאנחנו רואים הושפעו ממקומות אחרים ומאוד דומים השאלה מה עשינו עם זה ואיך.. אני אישית אהבתי את הפרסומת ואפילו חושב שהרעיון עובר יותר טוב בפרסומת מאשר בסרט 🙂

  2. גם אני נוטה לחשוב השראה.
    קרה לי לא פעם שצפיתי במשהו טוב, שממש נחקק לי בזיכרון
    ואז באמצע שום מקום ביצבץ ועלה ונתן לי השראה בלי שהבנתי או זכרתי
    מהיכן הגיעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים