1000 ימים הם המון זמן וכשזהו שעון החול של חייל שבוי, אפילו יום אחד הוא יותר מדי. בשנתיים וחצי האחרונות נראה שכמעט כולם עשו הכול למען שחרורו של גלעד למעט היחידה שבאמת יכולה לעשות משהו – מדינת ישראל. הקימו אתר ב-8 שפות, הדמימו אותו ואת אחרים, שרו שירים, שמו שלטים בכל מקום אפשרי, באמת בכל מקום אפשרי, משרדים רבים התגייסו למאבק, זכרנו את גלעד בכל רגע בחיינו, המאבק לא השאיר אף אחד אדיש וכולם נקפו אצבע. אלף ימים אחרי חטיפתו אנחנו עדיין מחכים שגלעד ישוב הביתה. היום, מוצאי שבת 21.03.2009 בשעה 19:00, מחבקים את המשפחה באוהל המחאה מול בית ראש הממשלה בירושלים.
14 תגובות
אני רוצה לראות אם בן של איזה שר או ראש הממשלה היה בשבי והיו נותנים לו להירקב !!!!!!!
1000 ימים זה המון 🙁
יש גם את "זמן גלעד" בטלוויזיה
[Comment ID #18054 Will Be Quoted Here]
מסכים איתך לגמרי, 3 שנים זה שירות צבאי מלא… אז זה נשמע כמו נצח…
מסכים לגבי הדרך, כמו שכתבתי – אפשר להתווכח על טיב הקריאיטיב…
אין ספק שיש משהו מציק במחשבה שאוייבנו יושבים ורואים כמה לחץ אנו מפעילים על המנהיגים שלנו בעניין, שהם יודעים כמה זה חשוב לנו כיהודים ושאולי הם מפרשים את זה כחולשה וכהזדמנות לסחוט עוד מאה או מאתיים שבויים. אכן בעייתי.
למרות זאת אני עדיין חושב שהקריאיטיב מצויין.
האם אוייבנו יבלבלו בין מוח יצירתי לבין אשכים קטנים ומנהיגות חלשה, זמנים יגידו…
[Comment ID #18091 Will Be Quoted Here]
אני לא חושב שהדיון הזה ראוי מסיבות שברורות לכולנו אבל בגדול אני מסכים עם חלק מהדברים שכתבת אבל גם עם דעתה של שירה. מבלי לזלזל, מצבו של גלעד שונה לגמרי ממצבם העגום של ילד אפריקה, הוא רגיש יותר בדרך שונה – בטחונית ומוראלית ולכן ישנם קמפיינים שעדיף אם מעולם לא היו רואים אור.
לגבי תחרויות פרסום, לא אמרתי מאומה בעניין, דווקא במה עולמית בהחלט תורמת (או מזיקה, תלוי איך מסתכלים על זה). אגב יש תחרויות פרסום בעולם שלא מאפשרות לקמפיינים שכאלה לזכות בגרנד פרי וכו'… סתם לידיעה.
תחרויות קריאיטיב ברחבי העולם מופצצות מידי שנה במאות עבודות בנושאים חברתיים (גרינפיס wwf יוניצף ועוד ועוד ועוד) העבודות הללו מקבלות במה שווה כמו כל העבודות ה"מסחריות" בתחרות ואף זוכות בפרסים.
אלה אם אתם רוצים להגיד לי שלדעתכם חייו של גילעד שליט, שווים יותר מחייו של כל ילד אפריקאי שגוסס מאיידס (מה שלא נראה לי שאתם רוצים להגיד לי) אין שום סיבה להרמת גבה כאשר שלמור שולחים לתחרויות את הקמפיינים של גילעד. בשני המקרים מדובר בהצלת חיים כזו או אחרת ובשני המקרים זה רלוונטי.
ובאשר להנחה שאומרת שהם מנצלים את הסיפור העצוב, אני אומר – יאללה יאללה
העולם והמדינה שלנו מלאים במקרים עצובים שזקוקים נואשות לחשיפה שאולי תגרור בעקבותיה
קצת עזרה ותמיכה, גם גלעד שליט ומשפחתו זקוקים לה, אני פשוט לא מבין איך אנשים יכולים לראות את זה כדבר רע ונצלני, מדובר בהעלאת העניין על סדר היום הציבורי והשארתו שם לאורך זמן, איך זה לא טוב?
אתם יכולים להתווכח על טיב הקריאיטיב (המצויין לדעתי) אבל לא על הרלוונטיות שלו.
[Comment ID #18088 Will Be Quoted Here]
לא היא לא 🙂
[Comment ID #18078 Will Be Quoted Here]
כן, את היחידה
אני היחידה שמרגישה שבוייה בהתנהגות לא אחראית של כמה גופי תקשורת ומשרדי פרסום שעושים תהילה על חשבון סיפור עצוב במיוחד?!?!
לא מסכים דווקא
צריך לעשות מזה עניין גדול עכשיו
אולי גם אם לא נעשה מזה עניין
אז אף אחד לא ישכח באמת את גלעד
אבל אנשים פשוט יתעלמו ממנו
עד שכבר יהיה מאוחר מידי
בדיוק כמו רון ערד
מסכים עם אילן שמסכים עם אליאב
כל בכיינות המדיה הזו רק מקשיחה את החמאסניקים.
התנהגויות המשפחה/מדיה במקרה גלעד שליט ורון ארד
הם שני הפכים גמורים. אפשר היה למצוא את נקודת האמצע
בין לחץ מתון והשארת שמו של גלעד בתודעה ועדיין לתת למנהיגים לסגור עסקה.
מסכים עם אליאב
כל הקמפיין הזה לדעתי פשוט מיותר, הלחץ הציבורי שנוצר פה לא משרת את המטרה ורק משחק לידי האויב שלנו.
קמפיין חכם היה צריך ליצר שיחה אצל האויב, לא בבית.
הגיע הזמן להפסיק לספור את זה בימים
בעיני שלוש שנים נשמע הרבה יותר מזעזע מ1000 ימים