באומן בר ריבנאי בקמפיין שילוט חוצות לקפה טורקי עלית.
סמנכ"ל קריאייטיב: יורם לוי מנהל קריאייטיב: בן סבר קופי: תומר גידרון ארט: ערן ניר סמנכ"ל לקוחות: גילי ששון סופרוויזרית: מאיה סולומון תקציבאית: מורן לופו סמנכ"ל הפקה: דורית גווילי מפיקה: אודליה נחמיאס
פירסום מעניין
גרוע,
ניראה כמו הגשה של שנה א' בטיפוגרפיה שעלה בטעות לדפוס ענק,
עלית פשוט נפלו בפח, אם מישהו סיפר להם שזה יצליח….
עלוב משעמם לא מובן וטיפשי…
חבל על הדיו…. 🙁
בדיוק התגובה שלי.
ובמיוחד בפעם הראשונה שראיתי את זה, תוך כדי נהיגה, וכמעט נתקעתי במישהו כי הייתי עסוקה בניסיון לפענח מה לעזאזל הם רוצים להגיד.
אם השלטים האלה יוצרים כל כך הרבה דיבור, הם כבר עשו מה שרוב השלטים בארץ לא עושים.
מדברים עליהם? כולם זוכרים שזה לטורקי? שוב שיחקו אותה שלמור
לא*ברור
עשוי כל כך רע
נסיון טיפוגרפי פתטי
ועוד יותר פתט זה לתלות את זה ברחבי הארץ
רוב רובם של האנשים שבדקתי לא הבינו את השילוט.
מסכים לגמרי בעניין החופשה.
בקיצור – לא אהבתי.
NOT
כל פעם שאני רואה את זה אני אומרת לעצמי…
WTF
פיס*פוס
זה מה שהיה לי להגיד על זה לפני כמה ימים:
http://asafhochman.blogspot.com/2010/05/blog-post_7763.html
שילוט חוצות מבריק!
חד, ברור, מרענן, מעוצב, ממתג, אין סופי. הלוואי על כולם כאלו קמפיינים בשילוט.
ממילא רק אנחנו מגיבים. או שפאקינג איכפת לנו.
ולגבי ההערה של פייטר עם חופ-שה, זה בדיוק השלט חוצות
שאני ראיתי ולא הבנתי WTF…למה שאני אהיה עייף בחופשה?
איך היא משתלבת עם פסיכומטרי, עבודה, ישיבה וכו'…היא הדבר
היחיד ש"חיובי" בסדרה הזאת.
מילואים זה פיתרון בן זונה.
ממילא רק אנחנו מסתכלים על פרסומות
🙂
שלמור טוב
באמת?… זה נראה לי כל כך מיושן ותפור גס ולא זורם בשום צורה…
אני מאוד אוהבת את העבודות של באומן, אבל זה… נראה כמו עבודה בקופיטסט של הבצפר.
סורי…big NO NO
גם אני שמעתי הרבה תגובות מאנשים שלא הבינו 🙂
אבל אני לא רואה בזה בהכרח משהו רע.
לדעתי זה טוב ככה, כמו שזה.
אני מת על קפה טורקי, חופשה זה הדבר האחרון שמזכיר לי טורקי, טורקי זה יום יום כל היום, דרך אגב, על הדרך, לפני יציאה לדרך, אחרי שסיימת איזו דרך, אחרי שמישהו דורך עליך, אחרי שדרכת על מישהו, אחרי שדרכת וסחטת ועכשיו צריך להעלים ראיות, אחרי שלא דרכת בזמן ועכשיו תעשה קפה לשוטר כי יש ים של חפצים למלא בסעיף חסר, כשאתה מוצא תחתוני חוטיני בכביסה והם לא של חברה שלך, שאתה מוצא תחתוני חוטיני בכביסה אבל אין לך חברה, כשאתה מגלה שחברה שלך זה בעצם חבר שלך, כשחבר שלך מת, כשחבר שלך מחליט להתחתן, כשחבר שלך מחליט להתגרש, כשחבר שלך מחליט להתגרש בגלל שהוא מאוהב בחברה שלך, כשחברה שלך רוצה להתחתן איתך, כשברצלונה מפסידים, כשברצלונה מנצחים. יש עוד כמה סיטואציות, איזה מליון ועודף, חוץ מחופשה.
דיברתי עם המון אנשים על זה….אף אחד שהוא לא מהתחום לא מבין. התגובות היו אפילו קיצוניות "מי האדיוט שמוכן לשלם על זה" "למה הם בחרו דבר כזה, מה זה תשבץ" ועוד…
זה טוב,
אבל היה עוזר לזה איזה קופי תומך.
מעניין כמה אנשים הבינו את השילוט הזה?
כשראיתי פעם ראשונה לא ירד לי… אבל עכשיו אני אוהב מאד
מאג ניב.
רעיון וביצוע מעולים בעיני – להראות את הלפני ואחרי הקפה, עייף מול נמרץ ורענן, וכל זה במינימליזם מוקפד ואיכותי.
רק אולי הייתי מחליף את ה"חופשה" ב"מילואים". זורם לי יותר.
הג-זמת בנאדם. לא הייתי אומר גרוע, בטח שלא רחוק. מה שכן, זה קצת פתרון טיפוגרפי קליל ופשוט מידי להבנה…
חביב…לא יותר…
גרו-ע
רחו-ק
wtF
זו הדרך הקריאטיבת להראות דבר מעיר?
לא ברור לדעתי.