קבלו מודעה חדשה (חזיית כרוב) של מקאן אריקסון לבירה גולדסטאר. המודעה התפרסמה במגזינים כדוגמת 'הורים וילדים'. קליק לסופר סייז.
סמנכ"ל קריאייטיב: טל רביב מנהל קריאייטיב: עידו בן-דור ארט: נאור יצחק סופרווייזר: שחר בן-נעים תקציבאית בכירה: נטלי כהן
יצאת כרוב!
- דורי בן ישראל
- 30 באוגוסט 2008
11 תגובות לפוסט
11 תגובות
אני יודע שקהל היעד הוא לא קוראי המיזבלה, ובגלל זה כתבתי בסוף "אולי בקרב קהל היעד העניין מובן יותר" והאמת היא שאפילו בדקתי, בעלי משפחות צעירות אכן הבינו את המודעה יופי.
אני לא שומע טוב
אני לא עובד במקאן
ואני לא חי בסרט (לא עברתי את האודישן)
קהל היעד הם לא קוראי המזבלה (מה באמת? אמהות צעירות לא קוראות מזבלה?)
ותתפלא (אני מקווה שאתה יושב) יש גם כאלו שלפעמים מעבירות מיילים (אולי זה לא ירוץ וקצת הפרזתי במילה 'רץ' אבל בהחלט זה יעבור ולו מהסיבה הפשוטה והקטנה שגודש מחלב אם מציק עד מציק מאד לאמהות טריות (אני לא אמא ולא טרי, אבל יודע)
כן ברור שאימהות צעירות יעבירו את זה במיילים כמו משוגעות, הרי יש להן טונות של זמן וסבלנות ובכלל, השלמת שעות שינה והחלפת חיתולים הופכים לביזבוז זמן כשאתה משווה אותם להעברת פרינטים במייל.
תשמע או שאתה עובד במקאן או שאתה חי בסרט.
אחלה פרינט, למרות שהעובדה שצריך לחפש בנט בשביל להבין מה קורה שם, שמה אותו במקום בעייתי משהו, אולי בקרב קהל היעד העניין מובן יותר.
זה פרינט אדיר עם תובנה מצוינת ובמדיה הנכונה.
אני כבר רואה איך זה רץ במיילים בין אמהות טריות. תחת הכותרת: המצאת השנה או משהו כזה
[Comment ID #13174 Will Be Quoted Here]
זה מזכיר לי קטע שהיה ב"החיים זה לא הכל"
[Comment ID #13174 Will Be Quoted Here]
אם כך, קוּל לגמרי.
[Comment ID #13174 Will Be Quoted Here]
אה, עכשיו שהסברת וגם קראתי בנט על עניין הכרוב הזה – פרינט מעולה!
ציטוט מהארט והרעיונאי : נאור גיי יצחק
אני אסביר
המודעה מתפרסמת בעיתון "להיות הורים" שזה המקום האידיאלי לפרסם בו בירות, כמובן…
הסבר קצר לכל הרווקות שבינכן:
לאחר הלידה מתמלא הדד (להלן הציץ) בחלב… על מנת להוריד את הגודש בשד (להלן הבז'ז') נשים רבות נוהגות לרפד את דדם(להלן המרפסת) בכרוב – תרופת סבתא שמוכיחה את עצמה.
לאחר שראיתי את אישתי מסתובבת ככה הלוך ושוב, פתחתי בירה קרה ו….
[Comment ID #13167 Will Be Quoted Here]
זה בסדר גם אני לא הבנתי, אבל אני אוהב כרוב 🙂
לא נעים להודות, אבל זו האמת: לא הבנתי.
הסתכלתי אתמול, הסתכלתי היום, מאחורה, מהצד, הרצתי את כל התיאוריות של קאנט על גבולות התבונה האנושית ואפילו ניסיתי להיזכר במילים של הסדרה האלמותית "ראש כרוב". כלום, גורנישט.
דורי, אקספלניישנז פליז.
שיהיה לך מחזור שמח, אני יוצא לשתות משהו.