הבנתי מה אתה אומר. מייקאובר לדביר. נגמר הקונפליקט. ובכל זאת, דביר אולי השתדרג מאהבל למצליחן אבל הוא עדיין בעיקר מדקלם בנרפות את מה שאומרת לו אשתו! אולי בשבלב הבא האישה תחליט לעבור בנק והוא ישכנע אותה לחזור? או שמאפירי ישתגע ויעבור בנק? ההצגה חייבת להימשך.
ררלי, ההבדל הוא משמעותי. בואי נבחן את השינויים לאורך הקמפיין:
בהתחלה הראו את המאפיר המצליח כלקוח הבנק של מזרחי שהכול הולך לו בקלות. מולו היה דביר שמן ושלומיאל כלקוח בנק אחר שנופל מההליכון וכו'.
אח"כ גם כשראו אותו לבד עם עירית אשתו הוא עדיין היה דמות גרוטסקית שלא מצליחה בכלום (וכאן באות הדוגמאות שלך).
ואז בא השינוי ועמו הפרסומות המצוינות והזכורות – דביר עובר לבנק, פרצופו מתנוסס בשלטי החוצות ובטלוויזיה הוא מתקבל בברכה, אבל עדיין נשאר אותו זחוח שיסגור את הספוטים בפנייה לקהל ולמעשה משמש עדיין סוג של הפרזנטור של הבנק. ההרגשה שלי הייתה שהבנק עדיין לא בשל דיו לסיום התהליך של הצבת שמן כפרזנטור רשמי.
וכאן סופסוף יש דביר מצליח עם משפחתו המלאה, ללא נוכחות מעיקה ומיותרת של ה"מצליחן הרזה והכסוף". הושלם התהליך – מיצור כושל וגרוטסקי למצליחן ואיש משפחה למופת. הידד!
אבל היו גם קודם ספוטים בלי מאפירי המאפיר, כמו זה עם הניסיון של דביר לתקן נזילות או לטייח סדקים או לא יודעת מה.
ואני לא עפה מהתסריט, אבל אוהבת את דביר ולכן כל שיעשה לוּ יהי.
מזל טוב אנשי ראובני. סופסוף שחררתם אותנו מהזחוח עם הפאות המאיר אריאליות שבא על תקן המבוגר האחראי והרזה, ונתתם לדביר ולמשפחתו המתוקה להוביל את הפרסומת בלי הפרעות.
עכשיו ניתן להגיד שהמהפכה הושלמה – בחור שמן מוביל קמפיין לבנק. כבוד! (בלי ציניות. נשבע!).
ואם שקשוק הקוביות של דבירי נראה לכם טיפה'לה מוכר, אז זה מהסרט המעולה "מרס טורקי": http://www.youtube.com/watch?v=Ox6VRXi1FqI
8 תגובות
מי אחראי על התסריט?
אני רוצה לברך אותו או אותה בעבודה מצוינת!
חבל שדווקא פרסומות טובות לא זוכות לקרדיט, ופה בהחלט מגיע
הבנתי מה אתה אומר. מייקאובר לדביר. נגמר הקונפליקט. ובכל זאת, דביר אולי השתדרג מאהבל למצליחן אבל הוא עדיין בעיקר מדקלם בנרפות את מה שאומרת לו אשתו! אולי בשבלב הבא האישה תחליט לעבור בנק והוא ישכנע אותה לחזור? או שמאפירי ישתגע ויעבור בנק? ההצגה חייבת להימשך.
ררלי, ההבדל הוא משמעותי. בואי נבחן את השינויים לאורך הקמפיין:
בהתחלה הראו את המאפיר המצליח כלקוח הבנק של מזרחי שהכול הולך לו בקלות. מולו היה דביר שמן ושלומיאל כלקוח בנק אחר שנופל מההליכון וכו'.
אח"כ גם כשראו אותו לבד עם עירית אשתו הוא עדיין היה דמות גרוטסקית שלא מצליחה בכלום (וכאן באות הדוגמאות שלך).
ואז בא השינוי ועמו הפרסומות המצוינות והזכורות – דביר עובר לבנק, פרצופו מתנוסס בשלטי החוצות ובטלוויזיה הוא מתקבל בברכה, אבל עדיין נשאר אותו זחוח שיסגור את הספוטים בפנייה לקהל ולמעשה משמש עדיין סוג של הפרזנטור של הבנק. ההרגשה שלי הייתה שהבנק עדיין לא בשל דיו לסיום התהליך של הצבת שמן כפרזנטור רשמי.
וכאן סופסוף יש דביר מצליח עם משפחתו המלאה, ללא נוכחות מעיקה ומיותרת של ה"מצליחן הרזה והכסוף". הושלם התהליך – מיצור כושל וגרוטסקי למצליחן ואיש משפחה למופת. הידד!
חמוד מאוד. כתוב טוב ומשוחק טוב.
😀 גם אני אהבתי, האמת עשה לי חשק גם לקנות את המשחק הזה של המונופול- כמה הייתי מכורה לו כשהייתי קטנה 🙂
[Comment ID #32104 Will Be Quoted Here]
אבל היו גם קודם ספוטים בלי מאפירי המאפיר, כמו זה עם הניסיון של דביר לתקן נזילות או לטייח סדקים או לא יודעת מה.
ואני לא עפה מהתסריט, אבל אוהבת את דביר ולכן כל שיעשה לוּ יהי.
מזל טוב אנשי ראובני. סופסוף שחררתם אותנו מהזחוח עם הפאות המאיר אריאליות שבא על תקן המבוגר האחראי והרזה, ונתתם לדביר ולמשפחתו המתוקה להוביל את הפרסומת בלי הפרעות.
עכשיו ניתן להגיד שהמהפכה הושלמה – בחור שמן מוביל קמפיין לבנק. כבוד! (בלי ציניות. נשבע!).
ואם שקשוק הקוביות של דבירי נראה לכם טיפה'לה מוכר, אז זה מהסרט המעולה "מרס טורקי":
http://www.youtube.com/watch?v=Ox6VRXi1FqI
תענוג, סופסוף אני מצליח לראות את הסרטונים (תודה דורי).
בהתחלה לא אהבתי את דביר, אבל החבר'ה בפרידן מצליחים לגרום לי לאהוב אותו.
פרסומת חמודה, אהבתי.