מקאן אריקסון בפרסומת טלוויזיה חדשה ליופלה אקסטרה פרי עם פי 2 פרי מהמתחרים.
סמנכ"ל לקוחות: עמית משיח סמנכ"ל קריאייטיב: אלדד ויינברגר מנהל קריאייטיב: יגאל חזן מנהל פלנינג: עמית פס מנהלת לקוחות: רעות פרנקל סופרוייזרית: נועה סיטון קופי: ירמי ניר ארט: מל כספי תקציבאי: דניאלה קלינגר פלנרית: לי בולדס מדיה: יניב סנה מוסיקה: תומר בירן מנהלת מח' הפקות: נווה זרח מפיק משרד: איתמר כהן בית הפקה: ראבל בית פוסט: ברודקאסט
אני עיוור לגמרי או שיש קרדיטים לכולם חוץ מלבמאי?
יכול להיות שהבחורה עם השפם מהפרסומת זה מאור ברברבאום מ"היפה והחנון"?
של מי האמא המתלהבת?
מל כספי היא האישה הכי מוכשרת והכי לוהטת בתעשייה. הלוואי שהיה לי סיכוי איתה…
http://www.youtube.com/watch?v=YX5XNmTzazA
הכי שנון זו הכותרת שדורי נתן לפרסומת הזו (-: (הדוסים בטוח יבינו) 😀
חזרנו לאייטיז
מפתיע שהבנות היבשות של יופלה (הלקוח) הסכימו לזה ובעיניי זו פרסומת שונה , מצחיקה והזויה
מל כספי- האחת והיחידה בתחום, מלכה, אישה יפה- מאסטר ארט
לא טוב. צפוי, ארוך ומשעמם..
הבריף צועק תעשו לי טבע ושוק וגם שיהיה עירוני שיזכיר לי את ההצלחה של יס מגניב כזה מבולבל כזה שיזכיר חו"ל כזה יותר מידי שיזכיר לי בפרסומת אחת איפה הפאן ומה לעזאזל חשבתם שמזגתם דבק פלסטיק על פירות.
אני מעדף לחשוב על עצמי כעל בצל.
רעיון חזק! יופי של ביצוע!
לא מבין את פשר הביקורת של חלק מהכותבים. מה יותר קריאייטיבי מזה?
אתה פטריה או צנון?
אני חושב שזו פרסומת גרועה למדי. אני שונא הומור גרוע, והפרסומת הזו מנסה להצחיק. בנסיון הזה, היא משייכת את עצמה לקטגורית הפרסומות המצחיקות. בדיחות כמו זו עם הטיגריס בסוף, לא בדיוק מקרבות אותה לחלק העליון של הרשימה הזאת.
http://www.pitria.com/
זכית בפרס "התגובה מטעם הכי שקופה". ברכות
סוררי.פשוט רע, נשען על משחקי מילים מאולצים והזוי.כן יש שם גם משהו עם עוד יותר פרי. לגנוז.
עשוי מצויין, אחלה בימוי ,ליהוק מוזיקה וסאונד !
אני אהבתי.
ולדעתי דווקא השילוב אנגלית עברית מוסיף להומור ועובד מצויין.
קריאייטיב ורעיון מקסימים, עשוי מצויין! אני כבר קניתי!
like
זה מעניין ושונה, ויכול היה להיות ממש מצחיק אם לא היו משתמשים באנגלית-עברית המעצבנת הזאת. שיבינו כבר שזה מעצבן ולא מצחיק
מצוין נורא צחקתי נכון זה לא הכי מדהים אבל זה מצחיק ומבוצע היטב
וחצמזה זה יעבוד טוב, תנובה הרווחתם!!!
מגניב מצחיק והזוי משהו טוב 🙂
על הנייר זה בטח היה נחמד פלוס, מסוג הרעיונות האלו שיכולים להיות פלטפורמה לאלף ואחת דברים [אם אני טועה, אז ש…] אבל אז נכנס הלקוח, ופתאום הטקסט חייב להיות עברית ואנגלית ולהשמע כל כך מתאמץ ומציק לאוזן, ושהסרט חייב להראות גדול, עשיר ואדום [ממש כמו חברה סלולרית] ושהבחורה עם השפם יכולה להיות עם שפם אבל שכמעט ולא יראו אותו. מפה לשם, יוצא הדבר המגוחך [והיקר] הזה.
לא אהבתי. מאולץ בעיני
אהבתי.
מאוד משעשע ומושך (רק את העין) 🙂