באומן בר ריבנאי בסרט דוקו-אינטרנטי לפרויקט ה-Blood Relations. בסרט מתואר סיפורן של 2 משפחות שכולות שהסכסוך הישראלי-פלשתינאי גבה את חייהם של בני משפחותיהם ועל הצעד האמיץ ומעורר השראה שלהם, להתגבר על רגשות הנקם, ולהשתתף בפרוייקט. בספטמבר האחרון התקיימה תרומת הדם המשותפת הראשונה, בה משפחות שכולות משני צידי המתרס תרמו דם זה לצד זה. גם אתם יכולים לעזור לתמוך ולהפיץ את היוזמה המבורכת ע"י 'תרומת דם ווירטואלית' דרך האתר של פרויקט 'קשרי דם'. קליק לביקור.
0:00
0:00
ומה אם האמהות שהילד שלהן נהרג בהפצצה של חיל האוויר? אני מדבר על ילד בן שלוש נניח…
פאשיסטיות זה כ"כ שנות השלושים…
למה אידיוט? כמו שאמרת, אתם עובדים (במזבלה) גם בלילה.
נו באמת אל תיתמם
הציניות זועקת מהקמפיין הזה
כמה יסחטו את זה עוד?
לפחות השופטים בקאן לא בלעו את הלוקש הזה
מרגש. מאוד אפילו.
אני משתגע כל פעם מחדש, מהשנאה העצמית התהומית שיש לנו כלפי עצמנו….
חברים תפסיקו לשנוא את עצמכם, ימין שמאל, לא ממש משנה באיזה צד אתם נמצאים, לפחות את עצמכם תתחילו לאהוב, אחרת באמת אין סיכוי שתאהבו את החברים שלכם…
מתוך ויקיפדיה:
שכול הוא התחושה רבת-הפנים המתעוררת בעקבות מותו של אדם קרוב: בן משפחה, חבר ועוד. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה הרגשית, הרי הדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים ופילוסופיים.
הילד/אח/בעל הוא אולי נבלה אמיתית האישה היא עדיין
אם/אחות/אישה שכולה. לא עניין של שמאל וימין אלא עניין אנושי פר-אקסלנס.
וכן, הסרט מרגש הפרויקט מדהים לדעתי ומפתיע לטובה דווקא שמשרד ממשיך להתעקש ולהתעסק בפרויקט הזה
אחרי ההקדמה הזו לא יכולתי אפילו לצפות בסרטון
מה זה "משפחות שכולות מ- 2 הצדדים" – אמא של מחבל שהתפוצץ באוטובוס והורים של אחת התינוקות שהוא רצח?
נמאס מזה – שמאלנות עיוורת זה כל-כך early 90's
יופי של דבר
מקסים
אופס חמישים עובדים גם בלילה. כמה אתה אדיוט
מדהים שיש אנשים שצרות העין והשנאה מעבירה אותם על דעתם.
צריך להיות ציני ברמות של רחמים כדי לא להתרגש ממהלך כזה.
כנראה שהענף שלנו סובל מחוסר רגש שכל דחקה נקודתית עושה לו יותר מהתמודדות עם בעייה אמיתית.
זה כנראה אותם אנשים שירדו על שלמור ועל הקמפיינים להחזרת גלעד שליט. באומן, אולי תקחו אותם לעבוד אצלכם כי הם בטח מחפשים עבודה ובגלל זה מתוסכלים.
אכן מרגש.
לשמה או שלא לשמה היוזמה מבורכת
נראה לי שהמטרה האמיתית של באומן היא שהישראלים והפלשתינאים ישלימו מתוך תפילה ליושב במרומים, כל אחד לשלו, שהקמפיין הזה ייגמר כבר. הוא כל-כך מאוס ורוכבים עליו שוב ושוב ושוב. האימפוסיבול בריף הפך לבלתינסבול בריף. גם אם הוא יזכה באריה, זה הטרחון הזה לא מגיע לא מגיע לפלשתינאים המסכנים ובטח לא לנו.
מרגש עד דמעות!
שימו לב לכמות המדרגים כרגע -17
ולכמות שתהיה מחר מהרגע שהבאומנים יגיעו לעבודה
זה אריה עם דם על הידיים.
"גם אתם יכולים לעזור" – לא, אני לא.
האתר עצמו מעוצב מדהים