אדלר חומסקי אנד ורשבסקי בפרסומת טלוויזיה חדשה לפולקסווגן פאסאט (Volkswagen Passat) החדשה. שיר המקור: Alice Cooper – Poison
0:00
0:00
סמנכ"ל קריאייטיב: טל ריבן מנהל קריאייטיב: ערן טלמור קופי: יעל אפלבאום, ניר גרנות ארט: לנה שיין מפיקה: מיטל צורף מנהל לקוחות: דני ברנדה סופרוויזרית: טלי בילסקי תקציבאית: מרינה צ'רפנין מוסיקה: תומר בירן במאי: אוהב פלנץ חב' הפקה: פארדיסו בית פוסט: JCS
כן… ללא ספק נהג ששר תוך כדי נסיעה זה מאוד ייחודי
לא עשיתי את זה בחיים. איך הם מחזרו רעיון כל כך חד פעמי???
אחלה פרסומת. כיפית משעשעת ויאללה – פרגון.
אני מצטער אבל אחרי קריאת התגובות מבין שאין לאנשים פה מושג בשיט.
זו פרסומת גאונית. האסטרטגיה והמסר שהחיים יפים, כולם מחייכים אליך, ובלעדיי הרכב אתה נפל, זבל, והכל בחיוך ובקריצה. עם השיר שתפור למידת קהל היעד, ומחובר לגמרי לטרנד החזק של חזרה לשנות השמונים ששייך לקהל היעד. כ"כ מדויק, כ"כ חד, הכל תפור כ"כ יפה, והמסר עובר. יופי של עבודה, לגמרי חו"ל.
אחלה סרט!!
כשצריך לפרגן, מפרגנים.
כבוד לאדלר.
פרסומת מגניבה אך נראית יותר מדיי כמשהו שמנסה להיראות עם גוון פרסומי אמריקאי/אירופאי.
במילים אחרים – בחו"ל זה היה נראה עלוב אך בארץ זה לא רע..
מבטא של חולון? יכולות האנגלית שלך לא בשמים נכון? שלא נדבר על השמיעה.
שחקן בריטי לידיעתך.
במקום לשבת וללכלך פה ברליץ יהיה יותר יעיל.
אהבתי!
מעבר לטקסט המשולב בשיר, נחמד הפרגון לקוזינה שמחייכת ולשוטר. גם הסיום חביב.
מדובר בשחקן בריטי, אבל עופי על זה –
עם מגיבים במזבלה לא מתווכחים…
פרסומת לרכב
צ'מפיון מוטורוס
מצלמה על בנאדם נוהג ברכב
הנהג שר תוך כדי נסיעה
אדלר חומסקי.
נשמע מוכר, לא?
היית מצפה ממשרד מכובד כמו אדלר, שייצר מוצר שונה בבית שלו למותג האחר מאותו בית של הלקוח. כל כך סתמי.
לא ברור למה הוא נוהג בחו"ל ויש לו מבטא של חולון, אם כבר חו"ל אז עד הסוף.
מתקשר לי להרגשה שמישהו שילם לך על התגובה
יאללה דחפו את ה'חיוכים' שלכם לתחת. עלק חייכתי. סרט מחויך. יאללה יאללה.
אחלה עבודה..חייכתי שראיתי את זה השבוע במקבץ
אחלה סרט משעשע מצחיק ליהוק מהמם ועבודת פסקול וסאונד מצויינת.
אני נהנתי.. מתקשר לי להרגשה שאתה יושב בתוך האוטו וברקע מתנגן הפסקול של החיים שלך 😀
כן, אבל זה גרוע.
בים הדרעק שאדלר שוחים בו, צריך לפרגן למשהו שהוא באמת טוב.
יופי של סרט, צחקתי.
זה היה מעניין יותר אם היו רואים שהאישה מחייכת לאיזה תינוק בצד השני של הכביש ושהרמזור הוא בכלל בנתיב אחר וכיוב'
ורק ההרגשה בתוך הרכב היא שהעולם מחייך לתחת שלך.
טקסט מגניב, חבל שבסוף הוא מפספס
אדלר, מה עשיתם לערן טלמור?
על פחות מזה אנשים יושבים בכף הקלע
הכי משעשע במקבץ.
אדלר מעסיקים רק אנשי קריאייטיב ששכחו שבעצם הם גדלו בנתניה ולא בניו ג'רזי?