אחרי שלמדנו בשבוע שעבר כיצד עובדי פייסבוק, גם הישראלים שבהם שעובדים במחלקות הפרסום של פייסבוק, יכולים בקליק אחד או שניים להסיר סטטוס ביקורתיים כלפיהם, הסיפור הבא ממחיש ככל הנראה את הסנקציות שפייסבוק יכולה להטיל על עיתונאים וגופי תקשורת שמותחים עליה ביקורת.
באתר mako של קשת, השיקו אמש פרויקט תוכן מיוחד בשם "השנה שבה פייסבוק איבדה את זה" שמאגד במתחם תוכן ייעודי מגוון כתבות, דעות וסיפורים חדשותיים על פייסבוק, רובם נגיטיבים וכאלו שפייסבוק ופייסבוק ישראל, היו מעדיפות שלא יקבלו במה.
דובר רבות על אחיזת החנק של פייסבוק על גופי התקשורת. פייסבוק לא רק שיכולה ברגע אחד להוריד להם את השאלטר ללא צורך במתן הסברים, היא גם יכולה לפגום משמעותית בפעילותם וזאת ללא משיכת אש כפי שסביר שיקרה במקרה של השבתת עמוד חדשותי גדול.
כלי הסנקציות של פייסבוק יכולים להיות הרסניים במיוחד עבור הגופים הגדולים, הורדת חשיפה אורגנית, הצגת תוכן בפיד לגולשים שמלכתחילה פייסבוק יודעת שלא יקליקו על הקישור ושיטות נוספות – יכולות לחרוץ את גורלם של אתרים כמו מאקו, וואלה!, ynet ונוספים, שכל גחמה אלגוריתמית או קיזוז ממוקד, יכולים להסתכם במיליוני קליקים פחות לאתר מדי חודש.
אבל האם פייסבוק חוצה את הקווים כשהיא מפעילה, לכאורה, סנקציות ישירות על עיתונאים שמסקרים אותה שלא לחיוב?
צירוף מקרים או אות אזהרה? כתב הטכנולוגיה אביב מזרחי, שלקח חלק בפרויקט הפייסבוק של אתר mako, משתף בסטטוס שפורסם לפני כשעה קלה, כי מאז שפירסם את הכתבה 'היום שבו לא תוכלו לדבר עם אף אחד' שמתחה ביקורת על המדיניות האפלולית של פייסבוק, הוא זכה לקבל לא פחות מ-3 הודעות התראה מפייסבוק על פוסטים שפירסם בעבר, בטענה כי הם מפרים את תנאי השימוש שלה. כאמור בפרק זמן של 24 שעות בלבד.
"קיבלתי אזהרה מפייסבוק, הפעם על פוסט שפירסמתי – לא ברור איזה. זה איום החסימה השלישי מאז פורסמה אתמול הכתבה שכתבתי למאקו על ההתנהלות הבעייתית של פייסבוק ישראל" כך כתב מזרחי.
בפייסבוק ישראל ובמשרד היח"צ 'שלום תל אביב' סירבו להגיב.
תגובה אחת
הרגולטור חייב להתערב ויפה שעה אחת קודם.