מאת: מעיין סמון, בוגר קורס קופירייטיג במכללת ACC ע"ש תרצה גרנות (2008)
משרדי יח"צ, פרסום ומדיה יקרים. מזה חודשים ארוכים שמסתובבות להן מודעות דרושים שלכם תחת כל אתר ועץ רענן. בואו אגלה לכם סוד קטן, אבל שישאר בינינו, כן? אתם לא מצליחים לגייס עובדים נורמלים כי אתם לא מחפשים כאלה.
תמורת 5000-6000 ש"ח, לא כולל נסיעות, אוכל וחיים עבור 12 שעות עבודה ביום, לא כולל עבודה מהבית על מצגות ופוטושופ ופאוור פויינט ופאוור ריינג'רס אתם לא תקבלו שועל מדיה חברתית, המקסימום שתקבלו זה יבחוש שאמא אמרה לו שהוא מוכשר.
לאחרונה התחיל טרנד גיוס חדש אצלכם – ראיון קבוצתי. אני מבין את הצורך בהתייעלות בתקופה כלכלית לא פשוטה, אך עם זאת הראיון הקבוצתי, שהוא בעצם תחפושת יפה למרכזי ההערכה אינו מאתר קריאייטיב. הוא מאתר אנשי מכירות, הוא מאתר אנשים עם יכולת משחק. זה נחמד, אבל הוא לא קריאייטיב ולא סושיאל.
האם מישהו מעלה על דעתו להציב את עבודותיו של פיקאסו למכירה בבאסטה? האם מישהו מעלה על דעתו למכור יהלומים בפיצוצייה? למה, למען השם, אתם חושבים שראוי הוא לגייס ככה אנשי קריאייטיב שרובם באים עם ניסיון לא קטן והשקיעו 18 אלף ש"ח לשנת לימודים?
במאמר אישי ומוסגר, אני תוצר של תרצה גרנות. אחד מאלפי ילדי הרחוב שהיא אספה אליה במרוצת השנים. אם היא הייתה יודעת לאן הענף הזה, שהיא בנתה בלב אדיר ובמערכת עצבים רופפת התרסק – היא הייתה מתפוצצת. מבחינתה היה לאסוף את כולנו חזרה אליה, רק כדי שלא ניקח חלק בביזוי הענף, שלא ניקח חלק בביזוי הבית הקטן ומלא השריטות אותו בנתה. הגיע הזמן לחזור לבסיס, לאנושיות. מנהלים יקרים, קריאייטיב זה לא מספרים ולא ראיונות קבוצתיים. קריאייטיב זה אנשים, זה מוח. זה לב.
אם לאחר קריאת שורות אלה אתם עדיין מחפשים מכונות בריפים חסרות נשמה – חבריי ואני לא מתאימים לכם. אם אתם מחפשים אנשים שאוהבים את הענף שלהם – אנחנו האנשים. אם אתם מחפשים אנשי קריאייטיב מלאי אגו שזקוק לליטוף, אבל מפצחים בריף בצורה שתגרום לכם וללקוח לבכות מאושר – אנחנו האנשים. אם אתם מחפשים בני אדם – אנחנו האנשים.
עוד בנושא: בואו ואגיד לכם מה הבעיה בענף (דורי בן ישראל)
11 תגובות
אני שב ואומר – אני עם 5 שנות ותק בענף. לא קופי מתחיל ולא תקציבאי בן יומו. עברתי דברים, ראיתי אנשים. את הטרנד הזה צריך לעצור. מרכזי הערכה/ראיונות קבוצתיים הם פסולים ומבזים אותנו כבעלי מקצוע.
לך יש בעיה בהבנת היצע וביקוש בסיסי.
בכל תחום שתבחר לעבוד בו מתחילים מנמוך וממיינים בפינצטה. אין מה לעשות, אלו החיים.
אף אחד לא ישלם לך 8000 בתור קופי מתחיל, וזה באמת לא בגלל שאתה לא מוכשר או יצירתי בטירוף…פשוט עדיין לא סיפקת את הסחורה…וכן יש המון חבר'ה מוכשרים בדיוק כמוך שמתדפקים יומם וליל על דלתות משרדי הפרסום.
ובקשר למרכזי הערכה לקופי? עדיין לא שמעתי על דבר כזה ממרומי שנותיי בענף… תצליח לקבוע ראיון עם מנהל קריאייטיב, תבוא עם תיק עבודות לא פחות מ"בן בן בן זונה" תתחיל כמו כולנו מלמטה, ותצמח.
חבל, הגישה שלך עלולה ליצור אנטיגוניזם בקרב מנהלי קריאייטיב שאולי קוראים את הפוסט המתלהם שלך (ולא בצדק, אתה באמת לא מוסמך לצלוב או לנסות לשנות ענף שלא עבדת בו יום אחד כשכיר)
ושיהיה בהצלחה
חברים, יש לכם בעיה קשה בהבנת הנקרא. אני לא מחפש עבודה ולא מדבר רק בשמי. המטרה הייתה ועודנה לשפר קצת את היחס של הענף לעובדים שלו. אם אתם מרוצים מהתנאים וההערכה אליכם – זה אומר אחד משניים: או שאתם הבעלים או שאתם מזוכיסטים.
מי שלא יכול לעמוד מול האש, שיצא מהמטבח!
ונגיד שהתקבלת מה התלונה הבאה, שיש חרא בריפים שאתה מרגיש ממוסחר?…
יאללה עזוב זה לא תחום בשבילך
אם אתה טוב ישלמו הרבה בשבילך…
ואם אתה לא, כנראה שתמשיך לכתוב פוסטים במזבלה
איך נמאס מכל הבכיינים האלה! ידעתם למה אתם נכנסים, אף אחד לא שומר בסוד את מה שקורה בתעשייה. למה כל אחד חושב שאיתו זה יהיה שונה? כי אתה כזה כשרון שאין דברים כאלו? חחחחחחחחחח
טוב, בואו נעשה קצת סדר.
את תרצה פגשתי לפני 5 – 6 שנים, הייתי בוגר הקורס האחרון שהיא הספיקה לסיים.
לא, שורות אלה לא נכתבו כדי למצוא עבודה. כמו כל אדם אני מחפש אחר המקום המושלם ואכן שולח קורות חיים כאשר אני נתקל במשרה ממש מפתה, אך אני מתפרנס בסדר כבר שנתיים כפרילאנס וכתבתי את הפוסט כי אני קשה לי עם המצב של הענף ואני מדבר עם חברים לקורס, בוגרים אחרים וסתם אנשים מהתעשייה. הענף הזה היה קשה כשתרצה הייתה בחיים וכעת הוא בשפל מוטרף, בעיקר בגלל אנשים כמוך יקירתי שקוראים פוסט מלא כאב ורצון לשנות ומנסים לאתר תכונות של קופי. את לא תזהי קופי גם אם ינחת לך על האף כי את מחפשת קורות חיים ותיק עבודות. קופי זה בן אדם, זה הלך מחשבה, לא דף נייר או תיק עבודות שעשה עם גרפיקאי כזה או אחר.
אגב, נרשמתי ללימודים כאשר אני מפוקח לחלוטין ומודע היטב לקשיים בענף. האמנתי בכישרון שלי ולימים הסתבר שגם תרצה (מה את יודעת? לפני שהיא עברה לעשות קריאייטיב לגן עדן דיברנו על הצטרפות שלי לסגל המכללה. כנראה שיש לי איזו תכונה או שלוש). לא הלכתי לשם כדי לגרוף שכר מטורף, גם לא כדי לזכות בתהילת קקטוס. נכנסתי לתחום מאהבה ומתשוקה, אז לפני שאתם בונים לכם דמות בראש – תוודאו שהיא נכונה. ככה עושים פרסומות. בודקים, מנתחים, בונים אסטרטגיה. רק בסוף מגיעה הדמות.
אתה נשמע כמו יבחוש שאמא שלו אמרה לו שהוא מוכשר.
יקירי, שום דבר לא באמת השתנה- בעיקר דבר אחד מחפשים אנשים רעבים, קריאיטיביים, חרוצים ומוכשרים (בכל התחומים האלה) הפוסט שלך לא מצליח להראות משהו מהתכונות האלה. כמי שמראיינת לא מעט אני יכולה לספר לך שמה שחשוב זה שתראה תיק עבודות מעולה, קורות חיים שכתובים נכון וגם מה שתשדר בראיון. אם מה שתראה זה אכזבה מהעולם ורצון לחזור לכנפיה המגוננות של תרצה (שלא ברור לי מתי הכרת אותה ומה חשבת שהיא ידעה או לא ידעה על העולם הזה) אז לא נראה לי שתמצא… בהצלחה
אני רוצה להבין – הבחור עובד כבר במשרד פרסום או מחפש עבודה?
אם הוא אומר לי שהוא מחפש עבודה – הפוסט הזה פסול מבחינתי.
לא מבין על מה אתה מתלונן.
אתה ביודעין בחרת ללמוד מקצוע שבו מסיימים 50 אנשים בקורס, שלוש פעמים בשנה בשלושה בתי ספר… בחישוב גס מדובר ב-750 בוגרים בשנה. כמה משרות לקופי מתחיל מתפנות בשנה בעשרים המשרדים הגדולים? מבטיח לך שלא יותר משלושים וגם זה בהגזמה.
אז איך אתה מצפה שהמשרדים יבררו את הטובים? איך אמורים לדעת שדווקא אתה מהמאות שמתדפקים על דלתם יספק את ההברקה הבאה ולא הבחור שהתראיין דקה לפניך?
בדיוק כמו בכל ענף (עריכת דין, ראיית חשבון) ישלמו על השנים הראשונות שכר לא גבוה, לא מספק את הסחורה? מתקדמים להבא בתור. אני לא אומר שזה נכון, הוגן, צודק או אנושי… אבל זו הדרך האפשרית היחידה לבחור דג זהב מתוך קערה בה שוחים 750 כפול 10 שנים של בתי ספר לקופי.
תתחיל מלמטה בכלום…תהיה כוכב ישלמו.
בהצלחה
התחיל טוב נגמר מעאפן וחבל כי קופי אמור לדעת להעביר מסר
בכל מקרה מאחל לך שתמצא פרנסה טובה וצאנס במשרד בקרוב