מאת: ערן גפן, בעלי 'גפן טים'. פורסם במקור בפרופיל הפייסבוק.
לפני שנה עוד הייתי יזם אינטרנט בניו יורק, מגשים את החלום האמריקאי, גר על היוניון סקוור ועובד ממשרד בקומה ה-25 על שדרות מדיסון. ובכל זאת, עכשיו אני יכול לגלות שמשהו לא לגמרי הרגיש נכון: רוב הזמן עסקתי בלמכור לאמריקאים מוצר קיים – ואני איש מכירות כל כך גרוע עד שהעסקאות שכן סגרתי, גיליתי בהזמנת העבודה שהוגדרו כ- תרומה לקהילה.
יום חמישי אחד באוקטובר שינה הכל. הייתי בדרך לפגישה עם קרן השקעות וכשיצאתי מהרכבת לאולם המדהים של הגראנד סנטרל התחילו פתאום הסמסים לזרום: "שמעת?" "יש עסקה לשחרור גלעד שליט", "גלעד חוזר". פתחתי וואינט ובשניה אחת הרגשתי בארץ. ואז התחילו השאלות: "אתה מגיע?", "תהיה בשחרור שלו?" כי בארץ הייתי אחד המובילים של הקמפיין לשחרורו וטבעי היה לחגוג אחרי עבודה של שנים בהתנדבות.
הלב שלי נחמץ.
הגעגועים לארץ התערבבו עם הגעגועים לימים בהם פתרתי אתגרים באמצעות רעיונות פורצי דרך. באותם רגעים הבנתי שאני לא במקום הנכון עבורי, לא פיזית וגם לא מקצועית. הקמפיין שעשינו למען גלעד שליט, לצד רעיונות שעשו טוב גם לחברות גדולות, היו "הנקודה שלי", המקום המדויק בו עשיתי מה שאני טוב בו ועשה טוב גם לאחרים. באותו רגע המסע אל ההצלחה, התחלף במסע לעבר הנקודה, אל עבר המקום בו ארגיש בבית. מקום בו לא אעבוד כדי להרוויח, אלא ארוויח כדי לעבוד.
במשך תקופה ניסתי להגדיר לעצמי את הנקודה שלי, ולבסוף ניסחתי אותה בברור וכתבתי על החלון הצופה אל האמפייר סטייטס בילדינג: "להשפיע לטובה באמצעות רעיונות".
הבנתי שאני מוותר לעת עתה על החלום האמריקאי וחוזר לארץ. חזרתי מתוך הבנה שהפעם אני מקים משהו שתפור למידותי, ואלי אצרף אנשים בדיוק כמוני – אנשי רעיונות שרוצים להשפיע לטובה באמצעות רעיונות חדשים. כך הצטרפו אל השולחן העגול גם שירלי, אבישי ואביב המבריקים ואליהם יצטרפו בקרוב עוד כמה מוכשרים. אנחנו בונים משהו חדש שעובד אחרת מכל מה שקיים היום, כזה שתפור למידותינו.
