באומן בר ריבנאי דורשים מנדב פרסמן תקופת צינון של שנה עד המעבר למקאן תל אביב

במשרד הפרסום באומן בר ריבנאי, נציגי פובליסיס ישראל, התבשרו בתחילת חודש אוגוסט על עזיבתו המפתיעה של נדב פרסמן, אחד הטאלנטים הבולטים של הקבוצה ומנהל הקראייטיב הראשי של באומן, שקיבל הצעה שכנראה קשה לסרב לה מאילן שילוח ומשרד הפרסום 'מקאן תל אביב'.

כחלק מתהליך הרה-ארגון של קבוצת מקאן אריקסון ישראל, מתבצעים בימים אלה שינויים מהותיים בשדרה הניהולית של מקאן, לצד חזרתו של אלדד ויינברגר שעוזב את קשת ומינויו של עמית משיח כמנכ"ל משרד הפרסום, נדב פרסמן מונה לאייש את תפקיד המשנה למנכ"ל קריאייטיב.

בבאומן בר ריבנאי לא רואים בעין יפה את "העריקה" של פרסמן. לחשושים במסדרונות המשרד מצביעים על אכזבה גדולה, ממי שנחשב לאחד האנשים המובילים והאהובים במשרד. אבל לא רק העזיבה של פרסמן מדאיגה את באומן, אלא גם היחסים האישיים שרקם במרוצת השנים עם המפרסמים הגדולים של המשרד והחשש הלגיטימי שאולי שאחד מהם יעקור ויעביר את תקציב הפרסום שלו למקאן תל אביב.

במסגרת חילופי דברים בין עורכי הדין של באומן בר ריבנאי, נדב פרסמן ומקאן תל אביב בימים האחרונים, עולה כי אנשי באומן דורשים תקופת צינון טרם יחל בעבודתו במקאן, עד לסוף שנת 2016. פרסמן כאמור עדיין עובד בבאומן בר ריבנאי וחתום על חוזה העסקה בו הוא התחייב לשמירה על סודיות ועל פי באומן גם על הסכם "אי תחרות" לתקופה של 12 חודשים מתום תקופת העסקתו.

באומן המיוצגים על ידי משרד עורכי הדין 'צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות' עורכי דין' שיגרו ביום חמישי שעבר ה-6 באוגוסט מכתב לריצ'י הנטר, מנכ"ל קבוצת מקאן תל אביב ולחנה רדו, המשנה למנכ"ל, בנושא של פרסמן, במקביל גם נשלחה התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים לפרסמן עצמו, שם הודגשו פרטי חוזה העסקתו בבאומן וכי נדרשת ממנו הודעה מוקדמת בת 90 יום בטרם יוכל לסיים את עבודתו במשרד.

המכתבים שנשלחו למקאן ופרסמן על ידי משרד עורכי הדין של באומן בר ריבנאי, נחתמו תחת שמו של איל רוזובסקי, אחד השותפים הבכירים במשרד עורכי הדין, מעשה המעיד על חשיבות, תזמון ואופי עזיבתו של פרסמן למקאן, שכאמור מציבים את באומן בעמדה לא נוחה.

אמש ה-11.8.2015, הגיבו עורכי הדין של מקאן תל אביב ופרסמן, 'דן להט ושות' ושלחו מכתב תשובה לבאומן בר ריבנאי והמנכ"ל יוסי לובטון. "דרישתכם בעניין זה דרקונית, מגוחכת, בלתי מוסרית ובלתי חוקית וחוקתית" כך נכתב. "ימי העבדות – פסו מן העולם" נכתב באותיות מודגשות. בשונה מהמכתב של באומן שנחתם על ידי שותף בכיר במשרד עורכי הדין, ב'דן להט' "לא החזירו באותו מטבע" – ועל המכתב חתמו עורכי הדין ליאור שמעוני ואן נחום.

הטענה המרכזית של אנשי מקאן ופרסמן היא שחוזה ה"אי תחרות" הינו ללא תשלום ושכר, ואינו יאפשר לפרסמן להתפרנס במקצוע היחיד המוכר לו ובכך תפגע אנושות "בחופש העיסוק שלו, ואף בכבודו הבסיסי להתפרנס" כך נכתב. על פי הערכות שונות, ההצעה של מקאן לפרסמן נעה בין 80-100 אלף ש"ח בחודש, סכום בהחלט משמעותי וגבוה במיוחד למקבילים בתחום.

אין ספק כי זו אחת הפרשות המסעירות בשנים האחרונות בענף הפרסום הישראלי. המחטף של פרסמן למקאן והניסיון לטרפוד מצד באומן בר ריבנאי, רק מחזק את מעמדו כטאלנט מבוקש. הוא גם ממחיש את ההשקעה של קבוצת פובליסיס ישראל בטיפוח ההון האנושי בבאומן בר ריבנאי, ואת החשש הגדול פן החייל הכי טוב שלהם יעבור למגרש המשחקים של המתחרים. וזהו אולי גם הרגע המתאים ביותר להזכיר לכל הצדדים והנפשות הפועלות, "שקמפיינים מוצלחים ועבודת לקוח טובה, נעשים על ידי מכלול ולא על ידי יחיד" – כך מסכם עבור המזבלה, אחד מעובדי באומן בר ריבנאי.

ראוי לציין כי משרד עורכי הדין של באומן בר ריבנאי הוא גם משרד עורכי הדין של זמיר דחב"ש, בעלי 'שלום תל אביב' משרד יחסי הציבור של קבוצת מקאן תל אביב. המזבלה פנתה למקאן בבקשה תגובה בנושא (דרך שלום תל אביב), אולם זו לא התקבלה בטרם הפרסום. זוהי לא הפעם הראשונה שמוגשת תביעה או הליכים בטרם נגד מקאן אריקסון באמצעות 'צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות' עורכי דין'. ב-2011, דובר צה"ל דאז, תא"ל אבי בניהו, תבע 2.5 מיליון ש"ח מידיעות אחרונות, הארץ ומקאן אריקסון, בגין 'מודעות הפוטש' האנונימיות שפורסמו תחת הכותרת "הפוטש בקריה הצליח (כנראה)" מטעם "אזרחים מודאגים".