דבר כבוד השופט עידן בראון

מזבלה

כשאמרתי בפוסט הסיכום של תחרות הבאנרים שהשופטים עשו עבודה מצוינת, התכוונתי לזה. בנוסף לדירוג של שלושת הרעיונות הטובים ביותר, הם טרחו לפרט את המניעים שלהם לבחירה ועוד הרבה מעבר לזה. הנה מה שעידן בראון חושב על הרעיונות ועל מצב החסה בשטחים. מרתק ועושה שכל:

יו יו להלן נבחריי בתחרות פח הזהב:

מקום 1: אורי יוסף – גרוס פרסומות מעצבנות.
מקום 2: עידו מיימון – תפאורת מאחורי הקלעים – בוא תלמד איך עושים את זה.
מקום 3: מעיין דר – שלט בגיליוטינה – לאנשים שחיים בין התוכניות.

"הדרך ארוכה היא ורבה, רבה…"
בכדי שקקטוס הזהב לא יהפוך ל"ששטוס על החוף" דרושים לנו בחורים (או בחורות) חסרי מורא, נטולי זיעה, זוללי מוחות ורצוי גם בעליהם החוקיים של שלוש ביצים (או שני דגדגנים). Copyrighters שיודעים לאיית באנגלית ולא מהססים להביט מעבר לכותל. אל הגויים, כן כן – הגויים.
האינטרנט, עולם אינטראקטיבי ששובר סכרים חדשים מדי יום, הוא המדיה ההזויה ביותר בכל עולם הפרסום. האפשרויות הן אינסופיות והמסר יכול לקבל רגליים, פה, כנפיים, בינה וחנית קטנה לנעוץ ישר במפתח הלב!

רב העבודות היו קצת מיושנות, חסרות תעוזה או חכמת מדיה. הייתי מציע לכולם לגלוש קצת באתרי-חו"ל, להציץ בפרסומות האינטרנט שזוכות מדי שנה בקאן או אפיקה, ובעיקר לקחת את רוב מה שאתם רואים בארץ בעירבון מוגבל. נכון, הלקוחות פחדנים – אבל עד שיש לקוח אנטי-קופסאתי כמו הבצפר, הייתם צריכים לנצל את זה ולגרום לנו להרטיב במכנסיים. חבל… 🙂

כעת אחר שרגזתי כמו זקן מטומטם, הגיע הזמן להיות בן-אדם ולתת קצת מחמאות;
בחרתי בשלושה באנריסטים שלפי דעתי מבינים את הפוטנציאל הטמון בהפעלת המסר:

גרוס פרסומות מעצבנות:
באנר העושה שימוש מצוין במדיה ובסביבה האופפת אותו. ההפעלה מקורית ותפורה על המסר – ניו-קופירייטר מבחין בפרסומות הקיימות, מבין את החולשות שלהן ושולח אותן לגריסה ועיבוד מחדש – כמו את רב רעיונותינו, מחשבותינו, אהובינו. הרעיון מתחבר לרגשות קהל היעד – קופירייטרים הצמאים לשנות ולעשות פרסומות טובות יותר. פשוט, פוגע ומפעיל בשירות המסר. כל הכבוד.
הבעיה היחידה עם הרעיון היא מורכבות הביצוע ותמחור התקציב. יש לקחת בחשבון שרעיונות פורצי דרך לעיתים נרצחים בשלב ההפקה ולרעיון זה אחוזי תמותה גבוהים בתקציב נמוך. אני מקווה שלבסוף הוא יגיח אל אוויר העולם (הדיגיטלי) ואם לא – לא נורא, זו המציאות…

מאחורי הקלעים (פיגומי תפאורת הבאנר) – "בוא תלמד איך עושים את זה":
חיבור קולע של המסר לויז'ואל ואין צורך להסביר. שימוש נכון במדיה ולפי דעתי כדאי לתת לגולש להפעיל בלחיצה את העובדים\המכונות השונות שבונות את הבאנר ובכך בעצם באמת "ללמוד" איך עושים את זה. בסוף התהליך נוצר באנר של הבצפר והגולש קיבל הפעלה מקורית וחיבור למותג. כל הכבוד.

שלט בגיליוטינה – "לאנשים שחיים בין התוכניות":
הבאנר שבה את ליבי מסיבה ברורה – תובנה העוברת בהפעלה מקורית וכיפית. המסר מגדיר את קהל היעד ומעניק לו סטטוס מאחד – כמו זאב המחכה לעליית הירח, כך אנו, ממתינים קפוצים למעברוני הערוצים. כל קופירייטר מכיר את שבירת השקט בעליית הפרסומות והתחלת הדיון הסוער על מי ולמה ואיך הלקוח הרס… כמובן שחברינו לפעמים רואים בנו נודניקים דוברי הבלים ואיזו דרך טובה יותר לפרוק את מתחי המציאות מאשר פצפוץ שלטים. ההפעלה מקורית ומזמינה, מתאימה לראש הפרוע של קהל היעד והמסר מרענן. כל הכבוד.

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

8 תגובות לפוסט

8 תגובות

  1. עידן, אתה פסדר אתה. באמת באמת.שמחה שהתחברת, גם אני כנראה התחברתי לרעיון שלי(טוב, אולי זה היה אחרי שהוא זכה מקום שלישי, אבל בוא לא נהיה קטנוניים)
    לגבי הטענות שלך בכל מה שקשור לפריצת גבולות- אין צודק ממך. בנימה אישית,אין ספק שהרבה יותר קל לקרוא טורים סטייל "חוצה את הגבול" במקום לקרוא את המקור.. נוח אבל פחות טוב. עכשיו שנחשפתי למקורות חדשים (ותודה אגב) זה הולך להשתנות.
    לגבי התעוזה- כמה חבל שלא ראיתי את התחרות מספיק זמן לפני,בליינד הייתי חושבת על משהו הרבה פחות מלבני.
    קעקול יא פסיכי, האוזן שלי עדיין מתאוששת מצעקות "מיזבלה דוט קום " שלך, אבל תודה כמובן על התמיכה. ובאמת, אין ספק שהבאנר שלך הוא מקום ראשון.
    עידו- אנחנו לא מכירים, אבל באמת שקסם לי הבאנר שלך, מכל הלב- אתה גאון!!

    וואי, לא חשבתי שלחלק מחמאות זה כזה מעייף…
    אז אולי אני ארד קצת על המיזבלה לאיזון- כלבים ארורים!! חארות!! הולכתם אותנו שולל!! עוד שקר כלשהו!! זה מה שאתם!!

    הממ.. טוב, לא באמת.
    תודה לכם מיזבלים יקרים שחשבתם בכלל על הרעיון הכייפי הזה ובכלליות- אתם באמת אחלה בחלה
    היה לי כיף כיף כיף. למרות שלא היה סושי בטקס 🙂

  2. ריספקט לתותח שכבר בחודשים הראשונים לעבודה שלו הביא בציר קקטוסים מטורף!
    אוהבים ומתגעגעים אליך

  3. א. תודה. כבר התחלתי לחשוב שאני מאבד את זה… (לפעמים שקר מאוד הוא מתחבא)

    ב. הבא שירשום מיימון ולא מימון אני יוצא מהמרחב הוירטואלי ובא לסגור חשבון.

    ג. אה, הוא קיבל אותי אז זה לא חשוב 🙂

  4. מי זה? מי זה הכריש הזה ששוחה בבריכת הדולפינים שלנו?
    מה קורה מיסטר בראון, אחלה פוסט, אני איתך מלא תקווה שהבאנר יופק אבל אני סקפטי בגלל אותה סיבה שחוזרת על עצמה – התקציב.
    גם אני מאוד אהבתי את הבאנר של מיסטר מיימון, אחלה רעיון.
    מעיין, מה אוסיף ומה אומר,הכל כבר אמרתי לך בפרצוף, אהבתי אהבתי אהבתי.

    אבל להבדיל מהכריש, אצלי מקום ראשון,שני ושלישי תופסת רק אחת ויחידה….המזבלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים