בלוג המזבלה
עטרה בילר, דואר ישראל
עטרה בילר, דואר ישראל

ניתוח קמפיין: "מט"ח ללא עמלה בדואר ישראל" – גליקמן נטלר סמסונוב + ניר וגלי

מזומנים שמתנהגים כמו חלק מהמשפחה או החבר'ה זה טוויסט יצירתי. במקום אובייקט הם הופכים לדמות בדרמה. מהרגע הזה יש סיפור מעניין עם קונפליקט. לא בין אנשים אלא של אנשים. שאלת השאלות תמיד הייתה וכנראה תהיה – איך ובאיזו צורה לקחת כסף לחו"ל. מימי ה"טרוולרז צ'ק" זרמו הרבה מים בירדן והרבה מטוסים בשמי העולם. המשוואה ברורה. מה שיותר בטוח – תמיד עולה כסף. כל מיני כרטיסים נטענים או משיכת מזומן בחו"ל. לחילופין – כסף זר שהשגנו כך או אחרת – הכי פשוט אבל הכי מסוכן. איפה נשמור אותו והאם הדאגה לשלומו תפגום בהנאה מהנסיעה? נחזור לסיפור שלנו.

האסטרטגיה ברורה – הכסף הכי משתלם לקחת לחו"ל. הסיפור משעשע: הכסף הישראלי מת, כמו כל ישראלי, לצאת קצת מהארץ. זה לא יקרה אבל אי אפשר להגיד שהוא לא ניסה… כל מיני מטבעות לשון כמו "אתה כזה כבד" (אומר הספר אסף לאבנר המזוודה) מקבל כפל משמעות כי המזוודה באמת כבדה מדי… אז דורי נוסע לחו"ל והכסף שלו מגלה שהוא לא עומד להגשים חלום. הוא לא ייסע איתו. "אל תחליף אותי עם איזה כסף זר ברחוב" מבקש שטר של 20 ש"ח. בחיים אני לא אחליף אותך ברחוב, מודיע לו דורי. אני אחליף אותך בדואר.

גליקמן נטלר סמסונוב + ניר וגלי

בדואר אנחנו נתקלים במכונת ספירת הכסף שנכנסת לאקסטזה מהשטרות שעוברים דרכה. וגולת הכותרת – נציגת הדואר נותנת לדורי שטר בן 20 כעודף, כי דואר ישראל לא לוקח עמלה על החלפה למטבע זר. הדרמה מתחילה מחדש. השטר בן העשרים צוהל כי הוא חושב שהוא מצטרף לנסיעה של דורי לחו"ל. חילופי המילים: תודה – אין על מה – אין עמלה – מצוינים ושוב מסמנים את היתרון התחרותי של דואר ישראל.

כאילו לא די לנו עם כסף ישראלי שחושב שהוא נוסע לחו"ל – דורי קונה קפה בטרמינל תמורת ה20 ₪ , ושני השקלים שקיבל עודף מתחילים (בקולות יותר קטנים – וזה ממש קורע מצחוק) לקפוץ ולשיר "טסים לחו"ל טסים לחו"ל". כמובן שגורלם נחרץ בן רגע כשדורי משליך אותם לכוס הטיפים. הצעת הערך פשוטה – קונים מט"ח ללא עמלה בדואר. משתלם ובטוח. הנרטיב נפלא כי הוא יושב על הרעב הישראלי לנסוע לחו"ל ולוקח אותו לאקסטרים.

הוסיפו תגובה

עוד במזבלה: