בלוג המזבלה

הרשמים שלי מתערוכת הבצפר

אתמול היינו בתערוכת הגמר של קורס הקופירייטינג של הבצפר והיה כיף לאללה. אין ספק שהחברים בבצפר יודעים ואוהבים לעשות חגיגה מכל דבר, ובמיוחד כשזה נוגע לתערוכות הגמר של קורס הקופירייטינג המיוחד שלהם.

סקירה מהירה
נושא התערוכה היה "מיני ישראל", במקום הוצגו לראווה כמה אתרים מיניאטורים, הלקוח בכבודו ובעצמו נכח בתערוכה ואף אמר כמה מילים יפות בטקס הסיום, פוקאצ'ות חסרות טעם הרגיעו לנו את הבטן ומשקאות קלים וחריפים הרגיעו לנו את הראש (לא הייתה בירה. בסוף הקורס שלנו הגישו פיצה מטר ובירה מהחבית – שילוב מנצח שגורם לכל קריאייטיב בינוני להיראות מצויין).

הרשמים הפלצניים שלי
חלק נכבד מהעבודות היו קריאייטיביות, משעשעות ולא פחות חשוב – מושקעות מבחינה ויזואלית. מצד שני, המסר של רוב העבודות הטובות היה "מיני ישראל – זה קטן", וחבל שלא היו עבודות מוצלחות שתוקפות את הנושא מכיוונים אסטרטגיים יותר מעניינים, לא מתבקשים. היו כמה עבודות שניסו לומר "בואו לראות את מיני ישראל – כי ישראל האמיתית זה חרא" ובלטו בנוכחותם דחקות טוטאליות שהתעסקו עם חצאיות מיני וכדומה, אבל לא נפלתי מהן (איזה חרא של ביטוי).

היה נחמד לאללה לקבל מחמאות על המזבלה שלנו, גם מאנשים שלא ידענו על נוכחותם פה, אבל אנחנו קצת מודאגים. מסתבר שלא מעט אנשים שמבקרים פה מנסים להגיב ולא מצליחים, שזה ממש גרוע. אם זה קורה גם לכם לפעמים, או שבכלל אתם סובלים מתקלות שונות, נשמח ונודה אם תקדישו דקה מזמנכם ותיידעו אותנו על כך.

ככה בשביל הקטע, הנה כרטיס ביקור שמצאתי תקוע בוישר של אחת מהמכוניות בחניון. מישהו יודע אם האיש השתתף בתערוכה? לא נראה לי…

Copy_Card

20 תגובות

  • כמובן שהבחור (הקופירייטר) היה..
    אבל זה בדיוק כמו שאמרתי לו,זה אחלה של דבר,
    רק כל כך חבל שהוא לא שם את הפרצוף שלו.. ואז זה היה מושלם,
    אם הוא היה מצטלם ככה, זה היה כל כך הרבה יותר אפקטיבי..

    אני אוהב את זה.

  • גיא,

    אני אהבתי את העבודות ובמיוחד את זו שזכתה במקום הראשון. מסכים איתך לגבי האסטרטגיה. אכן, רוב העבודות התרכזו בתובנה ש "מיני ישראל – זה קטן". חייב להודות, האסטרטגיה שאתה מדבר עליה, זה משהו שלא שמתי לב אליו עד שקראתי את הפוסט שלך.

  • מאפיה, באמת חבל שלא באת. שלא תחשוב ששכחנו את זה שניצחנו בהתערבות הקטנה שלנו, רק צריך למצוא זמן לכל הרוחות, צפה פרגית… 🙂

    בקשר לכרטיס ביקור, העובדה שזה לא הוא בתמונה מורידה את ההערכה שלי לגמרי מהקופי הטירון, מצטער. איך הוא עושה דבר כזה מגניב ושם איזו תמונה של איזה סבא עם חזיה במקום לצלם את עצמו? איך?! לא יודע, מרגיז אותי…

  • מה מרגיז אותך ?
    שהחזיה נראית עליו יותר טוב מאשר עליך ?

  • [Comment ID #795 Will Be Quoted Here]

    לא, שהוא החליט שהחזייה תיראה יותר טוב על הסבא הזה מאשר על עצמו. שישים תמונה של עצמו, איזה נקניק.

  • זה בדיוק מה שרשמתי בתגובה הראשונה של הפוסט הזה..
    זה פשוט פיספוס.

    תתאר דבר כזה..
    מריאל מודד חזיה בחדרו, דקות לפני שהוא מצטלם, פתאום נפתחת הדלת ואמו נכנסת..
    לא נעים..
    אולי הוא רצה להמנע ממצב כזה .. 🙂

  • דורי וגיא – אחלה אתר..
    היה כיף בתערוכה להפגש עם החברה הבוגרים (גם איתכם נו..)
    מקווה לבקר כאן הרבה
    🙂

  • גם כן קופיטסט.. 350 שקל לדף A4 מזדיין.. סעמק..
    כאילו.. A4.. זה פאקינג לא נקלט..

    במחיר הזה.. הייתי מצפה לפחות ל- A3.. ועוד מעץ איכותי.. עץ אורן למשל..

  • דווקא היו כמה שפנו לצד החוויתי של מיני ישראל- כמו למשל :"מיני ישראל- כל צעד והסיפור שלו"

  • [Comment ID #892 Will Be Quoted Here]

    זה בטח נורא קשה לכתוב כל פעם "ק קע קעק קעקו קעקול" ככינוי.

    כמובן שהיו עוד כיוונים, שמתי לב אליהם, אבל התכוונתי שהעבודות הטובות שהופיעו בתערוכה (לטעמי כמובן) לא התמודדו עם מסרים מעניינים כל כך אלא אמרו את מה שכולם יודעים – שמיני ישראל זה קטן.

    תזכיר לי את "כל צעד והסיפור שלו", מה ראו שם?

  • בונ'א י'קעקול.. י'חתיכת גוש רקטום מהלך..
    מה קורה ? הכל טוב ?

    טוב לראות אותך פה..

  • קודם כן,זה די קשה לכתוב את כל פעם,דבר שני,כנס ל- comma.co.il וחפש את העבודה של אורי יוסף,רואים רגליים אם נעליים שונות על רקע מיצגים שונים המתקשרים לנעל באופן מסויים.

הוסיפו תגובה