בלוג המזבלה
locald

שדים מקומיים

אלעד רחמין ומיכאל לירן, בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית של בצלאל, שלחו את פרויקט הגמר שלהם 'שדים מקומיים'. שלושה סרטונים המציגים שלושה שדים מעולם המיתולוגיה היהודית; לילית, עזאזל ומשטמה. ספר חנוך, היובלים והרזים; כתבי יד יהודיים עתיקים, אלו הם הספרים החיצוניים שהושארו מחוץ לעריכת התנ"ך שאנו מכירים. ספרים אלה, יחד עם קמעות וממצאים ארכיאולוגיים, מספרים את עלילותיהם ומקורותיהם של שדים ומלאכים על פני הארץ.

היוצרים בחרו להתמקד בשדים ובצד האפל הגנוז מתוך עניין אישי בעושר ובמרחב החזותי החדש שלעולם זה יש להציע. השדים, יחד עם חיבורם למקומנו הגיאוגרפי מסקרנים במיוחד משום שדימוייהם לרוב מילוליים, על אף שבראש ובראשונה הם שיחקו תפקיד והיו שזורים בהיסטוריה המקראית של בני ישראל. מטרת הפרויקט לעורר עניין, לסקרן ולתת לצופה מבט חדש ומרענן על מקורותיו התרבותיים.

16 תגובות

  • כיוון מעניין מאוד.
    עשוי ברמה גבוהה מאוד עם בחירות אומנותיות מאוד מעניינות. (הפנים המורכבים בחתיכות בד לדוגמא).
    רק שנשארתי עם טעם של עוד מהבחינה השלילית… אני מרגיש כאילו הסרט נקטע באמצע.
    חסר לי סיום או עלילה אמיתי. יש פה בעיקר הצגת דמויות. (אני מניח שלשם כיוונו).
    בכל מקרה, כל הכבוד.

  • יופי של ארט. הייתי חוטף את החבר'ה האלה ומבזבז להם את הכשרון על סרטים לדנונה.

  • מדהים! וגם מחכים. אז עזאזל מלמד את הנשים להתאפר? ידעתי שמשהו מוזר לי בפרצוף של ירין שחף ובתיקים הכסופים האלה של האיפור. 😀
    מצחיק שמסעדה כשרה קראה לעצמה "לילית". זה כמו שחברה לייצור זכוכית תקרא לעצמה "שבירו".
    והקטע האחרון עם משטמה וזבובי האותיות פשוט מטריף.

  • כל הכבוד! ממש ממש יפה. לילית ממש קריפית ועשתה לי צמרמורת, עזאזל מגניב מאוד עם התחבושות ומשטמה בתור חבר כנסת שבולע מילים גם מדהים.
    הארט של משטמה הזכיר לי גם את watchmen וגם את nightwatch 🙂

  • הדבר היפה ביותר שראיתי שסטודנטים יצרו. הנושא הנבחר, התרגום שלו והעשייה לפרטי פרטים. פשוט מאלף!!

  • מה ההתלהבות? סטודנטים לתקשורת חזותית מציגים סרט בגובה דשא עם כיוון לא ברור, בלי התחלה, אמצע וסוף, שבו רוב המוטיבים הם קולנועיים (ובינוניים) ולא גרפיים (חוץ מהאחרון). אני באופן אישי לא יצאתי מושכל יותר מהסרט, לא הבנתי יותר את עניין השדים היהודיים. בעיניי זה לא יותר מתרגיל מוצלח. לפרוייקט גמר בתקשורת חזותית אמורה להיות אמירה מעבר לאסתטיקה ראשונית.

  • [Comment ID #76664 Will Be Quoted Here]

    מכיר את זה שתוקע את החתיכת מקל בברזייהוזה משפריץ על כולם.
    זה אתה.

    אתה לא ראוי לתגובה לעניין, איזה שטות שהפלצת מהפה.(מקלדת)

  • [Comment ID #76674 Will Be Quoted Here]

    אני? תוקע מקלות בברזייה? אין לי שום עניין בברזיות, ולא בסתם לרדת על סטודנטים. אני פשוט אומר את דעתי, גם אם היא לא פופולרית במיוחד. הסרט חביב, וגם אם הוא עשוי לא רע הוא פשטני, בלי שום ערך מוסף, קטוע, וחלקי. אין לי מושג מה זה נותן לעולם. זה הכול. בדיוק להיפך, אגב, מהפרוייקט המצויין של כיכר דיזנגוף מאנשים באותו מחזור (אולי).

  • נימוקים:
    ראיתי עכשיו שוב את הסרטים. מה הם אומרים? מה הקטע? מה זה השטויות האלה "המרחב החזותי החדש"? חדש? כל סרט אימה סוג ז' כבר הראה את זה אלף פעם. אין פה שום דבר חדש. נאדה. הסרטון הראשון גרוע בכל קנה מידה. הוא מיושן, דוחה ויזואלית, ומיותר לחלוטין. מה זה אומר על לילית? מי היא? מה היא עושה? אולי לא צריך להגיד, כי כתבנו משפט בהתחלה שהיא מולידה אלפי משהו למלך השדים. וואו. הסרט השני נפתח בשוט תמוה של ירח מקומפז רע, ונפילה של "מלאך". מה זה מלאכים נופלים? למה הם נופלים? יוק. כל מה שיש בקטע הזה הוא מישהו עם סמרטוטים על הראש והידיים. ברררר, כמה עמוק ונורא. הסרט השלישי הוא היחיד שיש בו משהו, למרות השוט הראשון החתרני-בכאילו על הכנסת. ההזזה של האותיות מדוייקת ועשוייה טוב – אבל מה היא אומרת? ולמי? מה המשמעות של זה? שום דבר. מעבר לזה – הגרפיקה שטוחה ושגרתית לגמרי, אני מציע לסטודנטים הכבודים שיראו שוב את הפתיח המצמרר של קייל קופר ויבינו ממה עשויים סיוטים.

הוסיפו תגובה