ויראלי מקודם

ויראלי טבעוני: רותם סלע משתפת אותנו בסיפור אישי מטלטל

rotemsela_da
מחפשים עבודה? לוח הדרושים של המזבלה

הדוגמנית-שחקנית רותם סלע, יוצאת נגד יצרניות תעשיית החלב בסרטון ויראלי חדש מז'אנר סרטוני השלטים המרגשים, במסגרת קמפיין 'עדות של אמא' של ויגן פרנדלי (vegan friendly) – פרויקט לקידום אורח החיים הטבעוני בישראל.

צפו גם: יום בחיי נוריאל הטבעוני – מחווה ליניר האחמ"ש
עידכון 29.03: צפו בסרטון התגובה של יואב אליאסי

רותם סלע - עדות של אמא

רותם סלע – עדות של אמא

מחפשים חברת אחסון וענן אנושית?
המזבלה ממליצה על האחים ב-Expim

תגובה באמצעות פייסבוק

13 תגובות

  • יש לה חתיכת אומץ לצאת נגד התעשיה הכי אכזרית בעולם בזמן שכולם משתפים עם זה פעולה ומממנים את זה. מורידה בפניה את הכובע על האומץ להיות בצד הנכון גם כשהצד הנכון במיעוט.
    כמה פעמים בהיסטוריה הצד הנכון היה זה שנמצא במיעוט? למה רק אח"כ אנחנו מעריכים את האנשים שסרבו ללכת עם הזרם אלא התנגדו לו? תהיו גם אתם בצד הנכון.

  • גילוי נאות, רותם סלא היא ה Trophy wife של אחד ממנהלי קסטרו, בעלה מלייאן שעשה הון מחברת בגדים שמנצלת פועלים סינים שתופרים בגדים בדולר ליום. אבל זה לא החלק הכי טוב, קסטרו מוכרת בין היתר מעילי ע-ו-ר !!! אז יש לנו פה בחורה יפה שמטיפה לא לצרוך חלב אבל חיה חיי נוחות על גבי פועלים סינים (סביר שחלקם ילדים) ועור של פרות. צביעות טבעונית במיטבה, ללקק את האצבעות ממש.

  • מפריע לי מאד שהסרטון הוא בסגנון הסרטון שהעלתה הילדה שהתאבדה.
    זה ניצול ציני של מקרה מאד קשה שעם כל הכבוד, ממש לא דומה ליחס לתרנגולות.
    וגם אני אהבתי את הגילוי הנאות מלמעלה. שהסדר קודם יתחיל מבית.

  • [Comment ID #109883 Will Be Quoted Here]

    יש הרבה אנשים שמשתמשים בפורמט הזה לכל מיני סיפורים. הסרטון של הילדה שהתאבדה הוא פשוט הכי מפורסם…

  • כל הכבוד לרותם סלע על האומץ. ברור שגם כאשר אתה עושה את המעשה הטוב והנכון ביותר יהיו מקטרגים, במיוחד כאשר אתה מעמיד את עצמך בפרונט. כן ירבו כמו רותם סלע.
    ולכל מי שדורש מרותם שהסדר יתחיל מהבית, מכיוון שאצלכם כבר מסודר, אני מבין שהעפתם את מוצרי הסבל האלו מביתכם? או שאתם רק דואגים למוסר של אחרים ולא למוסר שלכם? קשקשנים.
    אולי תדרשו גילוי נאות מיצרני המזון מן החי שמציירים תרנגולות מחייכות ופרות עליזות על גבי מוצרי הסבל שלהם? או ששוב, מוסר אתם דורשים רק ממי ששונה מכם? מישהו הזכיר צביעות?

  • [Comment ID #109887 Will Be Quoted Here]

    כשצבוע מראה צביעות אי אפשר להאמין לו, זה כמו שמטומטם יגיד לך שאתה מטומטם או ששקרן יגיד לך שאתה שקרן.. זה פשוט לא אמין, זה ניסיון לעשות קצת כותרות ופרובוקציות..חבל שהגענו למצב כזה שכל אחד מנסה להגיע לעוד כמה דקות מסך או תמונת שער בעיתון

  • [Comment ID #109934 Will Be Quoted Here]
    גם אם שקרן יגיד לך שאתה מטומטם זה לא הכי אמין. מה עם מטומטם שאומר שאתה שקרן? נקודה למחשבה. ופוקים קטנים

  • יפה… מרגש… מאוד דרמטי עם המוזיקה והכל…
    הבעיה שלי היא כזאת…
    השוואה של רגשות של בני אדם היא כמעט ולא אפשרית, בשביל בנאדם מסויים, לא לאכול יום שלם יהווה סבל עלללל בעוד שבשביל בנאדם אחר פחות, אנחנו ממציעים לזה שם- "רעב" שבא להמחיש את הכאב במחסור באוכל אמנם תחושת ה"רעב" היא לא אובייקטיבית.
    המצאת המילה "רעב" היא כלי שבעזרתו ניתן לנסות ולהמחיש את התחושה שאנו מרגישים כשאנו רעבים, לאדם מסויים היא תבוא אחרי שעה בלי אוכל בעוד שלאדם אחר היא תבוא אחרי יומיים, גם אחרי ששניהם אומרים שהם מרגישים תחושת "רעב" עדיין אי אפשר להגיד שהם מרגישים את אותה הרגשה מהסיבה הפשוטה שכוח סיבולת שלהם, הקיבולת שלהם לאוכל, המצבורים שהגוף שלהם אוגר ועוד הרבה מאוד נתונים אחרים מהגוף שלהם פשוט שונים, ילד שלא יאכל 6 שעות יעיד על כך שהגיע לרמת רעב מקסימלית ושהוא לא יכול לסבול יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו בעוד שילד אחר או אפילו אותו הילד יגיד בדיוק את אותו הדבר גם אחרי 12 שעות! אז מתי בדיוק הוא סבל יותר הרי שתיהם הוגדרו בעיניו כ"סבל מקסימלי"?!?
    הנקודה היא שאנחנו בקושי יכולים להשוות הרגשות כמו "כאב" ו"שמחה" ביננו, בין בני אדם. אנחנו הגדרנו את התחושות הללו במילים והמילים הללו תקפות ו"אומרות משהו" רק כשאנו יודעים שהשני הגדיר את אותה מילה באותה צורה- הרעב יתפס שבצורה שונה לגמרי אם אני בצום ואני אומר למישהו אחר שבצום שאני רעב או שאני אומר למישהו שלא יודע שאני בצום את אותו הדבר! (וזו גם הסיבה שנשים אומרות תמיד שאי אפשר לדעת מהו סבל של לידה מבלי לחוות אותו, וזה מיותר לנסות ולהסביר את התחושה!)
    אם אנחנו לא יכולים לעשות השוואות של רגשות ביננו, בין בני אדם אז קל וחומר שלא נוכל לעשות השוואה כזאת ביננו לבין חיות ואז כל הפירסום הזה יפה, מרגש והכל אבל הוא מלא בבורות ומצטער על הביטוי אבל הוא שווה לתחת 🙂
    אם אני יעשה את אותו סירטון עם אותה המוזיקה והכל רק שבסיפור שכתוב לה על הדפים אני אכתוב שהופרדתי ממשפחתי ואני גר בכלוב מסכן ואז עד שנולדו לי ילדים, אכלתי אותם! אז פתאום אנשים יחשבו "מה, הוא קניבל, חולא בראש וכו' " אבל אוגרים עוברים את המציאות הזאת על בסיס קבוע!! ובהנחה שאנשים יודעים שמדובר באוגרים (כמו בסירטון הנ"ל עם פרות) הם בחיים לא ירגישו שהרגשות שלהם ושל האוגרים דומים הם לא יתהו "מה, אבל הוא לא אוהב את הילדים שלו?!?"
    זה פשוט ברור שאין לאוגר את אותם ה"רגשות" שאנחנו הגדרנו בתור "אהבה לוולד"
    וכשבנאדם מחלק את הגורים של האוגרים שלו לאנשים אחרים הוא בחיים לא יחשוב שהאוגרים סובלים שהפרידו בינהם!
    אז אני לא אומר שפרות לא "אוהבות" את הילדים שלהם או לא חשות ב"כאב" אני רק אומר שההגדרות שלנו למצבים האלה, לתחושות של חיות, לעולם לא יהיו נכונות ואנחנו לא אובייקטיבים בכלל בשיפוט שלנו לגבי הרגשות של חיות אז סירטונים בסיגנון הזה זה פשוט מיותר וחסר משמעות! זה לקחת בנאדם, להראות לא משהו שלא באמת אומר כלום ולהעיר רגשות מסויימים אצל בן אדם דרך מילים שיש להם משמעות בעיניו בלבד!