בלוג המזבלה

אין כמו להיות בלוגר במזבלה

להרגיש את האנרגיות הזיבלוניות האלה, להיות נערץ על ידי טריליוני קופירייטרים מזופתים, זה כיף. אבל בשניה אחת זה נגמר, כל האנרגיות נעלמות לי, פתאום אני לבד. ואז, משפט אחד: "דורי, תוריד ת'זבל!" מחזיר לי את כל הכוח שבעולם. קבלו ת'פרסומת השניה בקמפיין דגני הבוקר של תלמה.

קרדיטים
משרד: באומן בר ריבנאי קריאייטיב: אורן עמירן, יאיר זיסר הפקה: דורית גווילי, גלי שטרקמן
לקוחות: יעל רון, מיכל פרסי, שלומית קוגלר פלנינג: עמית קורן, שירה שקד, ליבי כץ בר

12 תגובות

  • שמישהו יירה בי.
    בסדר, הקונספט לא תפור לתשדיר והוא סיסמאתי נורא. ניחא.
    אבל המשחק אורנה, המשחק! כמה מאולץ, כמה דביק.
    מזעזע 🙁

  • [Comment ID #11820 Will Be Quoted Here]

    🙂
    אני חושב שחשוב להעלות גם פרסומות בינוניות לא רק בומים לפנים.
    הן גם מעניינות ולרוב גם מביאות יותר תגובות ענייניות 🙂

  • אין ספק שבבאומן הפנימו את האסטרטגיה של קרמבו:

    אתה מתחיל הכי גרוע שלך ולאט לאט אתה הופך ונהיה גרוע יותר!

    מה זאת הזוועה הזאת? באמת? הכי תחילת שנות התשעים,
    אובר-אקטינג מטורף, בימוי של שנה א', עזבו, אין לי מילים לתאר
    כמה אני חושב שזה רע. רע רע רע.
    והכי רע – יאיר זיסר, אחד שעשה כאן דבר או שניים, חתום על הזוועה הזאת.

    רע כבר אמרתי?

    טורנדו – מזגן איכותי לחיים!

  • אפרופו "הידיים האלה" יש את הידיים האלה של בזק החדש (חבילת אינטרנט+ טלפון+ עוד משהו ב-4.99) שמזכירות לי קצת את הידיים האלה מהפרסומות של HP עם כל המפורסמים.
    חבל שבחרו להציג, שוב, משהו שכבר עשו (ועוד כ"כ מפורסם) בצורה פחות טובה מהמקור כי הרעיון הקריאטיבי עצמו של בזק (דברים שקונים ב-4.99) דווקא היה טוב.

  • פרסומת רעה.
    בינונית, אין בה מסר ואין בה חן, הקריינות של בנאי מאולצת והמשחק רע רע, אפילו שילוט החוצות עושה פריחה- היא נראית שם כמו מוטציה שהרחיבו לה את הנחיריים על חשבון שאר הפרצוף.
    מעבר לזה, נשגב מבינתי איך שלושה פלנרים שלמים (שלמים!) לא השכילו להבין שאי אפשר לקחת קומיקאית שכולנו יודעים שכבר לפחות עשור היא בין המרוויחות יפה יפה יפה מאוד בשוק, היא טאלנט בכל מובן המילה, מאלה שלא צריכות לעשות שום דבר חוץ מהתכנית בה היא חתומה, מי שיודע- יודע גם שהיא גרה באחת השכונות היקרות במרכז הארץ… אז להראות לנו אותה על הבמה, כאחרונת הסטנאפיסטיות המופיעות מול 30 איש רק בשביל שיהיה לה כסף למונית הביתה, כביכול נלחמת על כל צופה בקהל שיאהב אותה ומתנחמת באמא שבאה לפרגן?…

    חברים, מכובדיי הפלנרים… לא הצדקתם את המשכורת הפעם!
    אי אפשר למכור את מייקל ג'קסון כ"שחור וגאה", ואי אפשר למכור את אורנה בנאי כסטנדאפיסטית מהשורה. לא עובד, לא עובר, לא עושה לי לקנות תלמה.

  • אה, רגע… היה עוד משהו שרציתי להגיד בנושא הפרסומת הזו-

    בעצם זו שאלה:
    נשגב מבינתי איך שלושה פלנרים שלמים (שלמים!) ושני אנשי קריאייטיב (שניים! ובטח גם איזה סמנכ"ל לקוחות ושוני אחד) הצליחו לעלות על הרעיון המטורף, המ-ט-ו-ר-ף, המקורי כל כך של…
    לקחת שיר ישראלי…
    (כן כן, ישראליייייייייי!)
    משנות השישים-שבעים ככה…
    (כן, כן! איזה רעיון!)
    ולעשות ממנו מנגינת רקע, יענו ככה… כדי לפרוט על הרגשות הפטריוטיים של צרכנים שרואים מוצר ישראלי….
    (וואו! וואו!!! מחיאות כפיים! זה אף פעם, אבל א-ף-פ-ע-ם עוד לא נעשה כאן…טוב נו, לא בחודש האחרון… טוב, נו… לא בשבוע האחרון? יומיים? עשר דקות?)

    חברים! להתאפס. כבר אי אפשר להבחין בין הפרסומות מרוב שהכל, אבל ה-כל נראה אותו דבר, נשמע אותו דבר, ומוכר בדיוק את אותו מוצר שלאף אחד אין מושג מהו מרוב שכבר אי אפשר להבחין!

    😀

הוסיפו תגובה