בלוג המזבלה

לא נעים

לעבור בדרך פ"ת ולראות את הקרע הגדול בשלט החטופים, ממש מעל למילה "אדישות".

אל תתנו לאדישות להרוג אותם

רועי כהן, המרגל שלנו ב-Y&R, כתב לא מזמן בבלוג של האבנונים פוסט מעניין על שלט החטופים הענק והמפוצל הזה. לא נראה לי ששלט חוצות או קמפיין פרסומי, רחב היקף ככל שיהיה, יכול להביא להחזרתם של החטופים, אבל קמפיין שכזה יכול גם יכול לשמור על גחלת השיח הציבורי הכל כך חשוב. הקרע האירוני הזה לא עוזר לשלט למלא את תפקידו.

אחרי שצילמתי את שלט החטופים, נסעתי לצלם שלט פרובונו נוסף שמונח מוזנח ברחוב יהודה-הלוי, בקרבת ביתי. כבר שנים שהוא מאבד מחיוניותו וצבעוניותו וגם במקרה הזה, כמו בשלט האדישות הקרוע, הקופי משלים את הויז'ואל הדהוי לא כפי שהתכוון המפרסם.

שלט חוצות, טרשת נפוצה, ילדים צובעים חיים

4 תגובות

  • I SPY WITH MY LITTLE EYE
    גיא, יא זבל! ככה אתה חושף אותי 😀
    ועכשיו ברצינות, הטיפול בשלט הוא בבואה לטיפול המדינה.
    השלט עומד קרוב ל-550 ימים והעוברים ושבים כבר התרגלו לזה שהוא שם ממש כמו שהממשלה כבר השלימה עם זה שהחטופים בשבי.
    מצד שני כל דבר שהממשלה מטפלת פה זוכה ליחס דומה: החינוך, הכלכלה, שדרות וכו'.
    אבל למה להתמרמר על המדינה שאפשר להתמרמר על קריאייטיב- תנו לה בנינט!

הוסיפו תגובה