מאת: דורון דרכסלר, חבוב יקר וקופירייטר במחלקת ה- ניו מדיה – BTL של יהושע\TBWA
קופירייטר, שנה ניסיון – מתחת לקו.
אז איך בכלל מסכמים שנה? (נו טוב 11 חודשים אל תהיו קטנוניים).
החלטתי להציג את הזווית שלי ליום הראשון (שהחל ביום שני), איך חיכיתי לו (קניתי תיק, פנקס וקלסר לדפים) הגעתי למשרד (רבע שעה לפני הזמן כמו ילד טוב) למחלקת BTL (היום ניו מדיה) ולאט לאט התברר לי באיזה ג'ט לג היסטרי אני נמצא. למרות ההכנה שקיבלנו בבצפר והסיור המוקדם במשרד לא היה לי מושג מה קורה, מי נגד מי וככה משום מקום הגיחה מישהי והתחילה לתת לי בריפים שיש להם לוחות זמנים מאוד הגיוניים (לאתמול) ויש להם כותרות די קליטות (בהול, בהול, בהול) לקח לי זמן להבין שקוראים לה טראפיק (שם אירופי) ושיש לה אחות (טראפיק ערב).
טוב, הגיע הזמן לבדוק את הבריף עצמו. בקצרה – לקוח גדול, פלייר קטן (A5) שיפנה לאנשי עסקים.
אני מסתכל על הבריף והוא מסתכל עלי ואני מנסה להיזכר מה נועם מנלה אמר לנו על פליירים ואז נזכרתי – הוא לא ממש אמר. אוקיי, בשלב הזה כבר הגיעו ההרהורים האם בתחנת הדלק יסכימו לקבל אותי בחזרה. הגעתי למסקנה שכנראה שלא ובעצם בעברי הייתי ידוע כמומחה לפליירים (יצא לי לחלק לא מעט כאלה ברחבי אשדוד ורחובות). מחוזק מהזיכרון אמרתי לעצמי שאני צריך להתעשת ולהיות פרודוקטיבי אז הלכתי להכין לי כוס קפה. הקפאין העניק לי תובנה חדשה! לחפש את הקופי שעבד על אותו תקציב ובעצם הוצמדתי אליו, אך כמובן שהוא היה בצילומים\עריכה\שפ"מ\יו ניים איט.
הצעד הבא שלי היה לשבת עם הארט, אבל הוא התחיל לקרוא לי בשמות, שטאנץ, למינציה, פרופורציה, אמרתי לו שאלו האשמות חסרות שחר, אני בכלל לא כזה והבריף היה ככה שהגעתי. "מה בנוגע לuv סלקטיבי?" הוא שאל בהחלטיות. "די בעייתי" עניתי כי שכחתי את מקדם ההגנה בבית. אחרי שהוא הרגיע אותי והסביר שאלו בסך הכל סוגים שונים של הדפסה התחלנו סוף סוף לעבוד על הבריף עצמו. כל אותו היום חשבתי על כותרות וחשבתי וחשבתי וחשבתי תוך כדי שכמובן חטפתי בראש על האיחור המרשים בזמנים. איכשהו לקראת סוף היום היו לי איזה שתיים שלוש כותרות שעברו עם הרבה מזל והמון חוסר ברירה. אני מודה ומתוודה שבאותו הערב חזרתי חבוט ו"לבוט" הביתה. מלמלתי כמה מילים להורים ולחתול, אכלתי מהר ונפלתי אפרקדן על מיטתי.
למחרת אחרי יום עמוס נוסף בסביבות 17:20 קיבלתי חזרה את הבריף המפורסם והפעם היו לרשותי 40 דקות בלבד! אל תגלו (שלא יקבלו רעיונות) אבל דווקא בזמן הקצר הזה הצלחתי לאלתר כמה כותרות אכילות הרבה יותר. ועכשיו קצת ברצינות – חייו של קופירייטר במחלקת ניו-מדיה (BTL לשעבר) אינם פשוטים. המקצוע הזה לפעמים מתסכל, לפעמים מעצבן, הלקוחות לא תמיד מבינים אותך, לא תמיד אתה מבין אותם, אין חיים, אתה כל הזמן צריך להסביר מה זה BTL ומה זה פרסום גרילה ואז מציעים לך בננה ואתה צריך להסביר שזו לא גרילה כזו, כששואלים אותך לדוגמאות אתה צריך להסביר שלמרות שאתה מעורב בעשרות פרזנטציות מאגניבות רוב הדברים שאתה עושה לא רואים אור יום, אבל מצד שני אני לא מכיר עוד הרבה מקצועות שמשלמים לך על לחלום, שרוצים שתשוט ותדמיין, שיש לך אפשרות לאתגר ולהפתיע את עצמך כל יום מחדש, שיש לך את הכוח להשפיע, לרגש, לגעת, לגרום לאנשים לחייך או פשוט לקום ולעשות (לנסות לפחות), לעבוד עם חבר'ה שמבינים את עולם האסוציאציות שלך ומעניקים לך השראה,לשחק עם מילים, להכיר טיפוסים לא שיגרתיים או בקיצור – להיות רעיונאי…
[techtags:דורון דרכסלר, ניו מדיה, קופירייטר, שנה ניסיון, מתחת לקו, BTL, Below The Line]
16 Responses
דורון,
הצחקת אותי, במיוחד עם ההרהורים אם יקבלו אותך חזרה לתחנת הדלק…
האמת, כבר לא נראה לי שיקבלו אותך,בטח תיפול בגלל Over quality
אחלה פוסט!
דורוניקו- עדיף גרי גרילה מזובי הזברה לא ככה?! 😉
KEEP IT UP
נ.ב.
טוני- זה מה קראו אותו…
אחלה פוסט! נחמד שנפטרת מתחפושת הדני דין, זה כזה אייטיז 🙂
תבוא כל יום (:
נראה לי שכל בנאדם שפוי שיקרא את הפוסט הזה ישר ירוצו לו מחשבות של "הטכניון בחיפה? הנה הנה אני בא!"
אבל לי זה דיי שינה את הצבע עור לירוק…
😉
אחלה פוסט דורון!
וואי וואי כבר שכחתי מהעניין הזה שנקרא טראפיק.
תודה על הפוסט דורון. כתוב מצחיק, חכם ולקראת הסוף – מרגש!
דורון אוהבים אותך!
תמשיך עם התשוקה והאהבה האדירה ל-BTL (ניו מדיה) !
וכמובן… אל תשכח לשלוח לנו עבודות 🙂
איזו טראפיק יש לכם, שיאללה…
ד"ש עם נשיקות וחיבוקים לפיי!
כיפאק? פיי!
דורון – יופי של פוסט!!
ואל תדאג, אתה יכול חופשי להרגיש טוב – אתה נמצא באחת המחלקות הכי יצירתיות בארץ, ויש לכם מנהלת פשוט מדהימה.
ואל תשכח שמחר כבר יום רביעי!
😉 דורון התותח
אני דווקא מבין אותך תמיד
(not)
ומאחל לך שתמשיך לעבוד עם הרבה אנשים שלא תבין אותם והם לא יבינו אותך
זה יוצר ריגושים 🙂 ומוסיף קצת עניין…
תמשיך לעשות חיל!
סוף סוף פוסט!!!
ממש יציאת מצריים.
סתם, תיארת בערך גם את היום הראשון שלי בעבודה
הייתי כולי מוקסם מהאורות הצבעוניים והמנצנצים
מביט לכל עבר, באנשים שזזים כל הזמן, בתיקיות שנערמות על השולחן, בזמן שעף
אבל מתגברים עם הזמן העיקר שאתה ממשיך לייצר רעיונות טובים (סליחה מצויינים) גם אם לא
כולם רואים אותם, אז אל תתייאש ותמשיך להפציץ את כולם בקריאייטיב משובח ולסתום לכולם ת'פיות, כי זו הדרך הכי טובה לענות לכל המבקרים והמשמיצים למיניהם
רק תשתדל, ככה בקטנה, לא להריץ יותר מדי את הטראפיק (למרות שעל זה משלמים לה)
נ.ב
הכותב אינו קשור לטראפיק בשום צורה או דרך, לא יצא עם אחת, לא נפגש עם אחת ואין לו בעייה כזו או אחרת עם מלאכת הטראפיק, בכל משרד שהוא, בארץ או בעולם.
איך עושים פרצוף של קנאה מפרגנת ?
לדורון,
פוסט מעניין על הגרילה.
אני מחכה שתעשו כבר BTL משוגע למקדולנדס.
ואני עוד יותר מקווה שגרילה בישראל תקח צעד נוסף כמו בחו"ל ושנראה עבודות יצירתיות ברחוב שלנו ולא רק בבלוג של SNAFTA
נמאס מהלקוחות הפחדנים!
ד"ש לטל לברון. 😀
האמת שהתכוונתי לסיפור שקרה במציאות בו הוצגה המחלקה ויכולותיה ומישהי ביקשה פרטים נוספים על פרסום "גורילה".
ביטיאליסט יקר,
פשוט תודה על הפוסט.
כל פעם שאני אתעצבן על המקצוע, על לחץ בלוחות זמנים, על אנשים שמעזים לבקר את הרעיונות הגאוניים והחדשים-שאף-אחד-לא-חשב-עליהם-מלבדי, אני אקרא את הפוסט הזה.
באמת זרקת שם כמה סיבות טובות לא לוותר ולעסוק במקצוע.
והגרילה שהזכרת, אתה מתכוון לזאת של קדבורי?
אחלה פוסט.
רוצה בננה?