הזוכים בתערוכת הגמר של הבצפר

מקום ראשון: אמיר פארי
מקום ראשון: אמיר פארי

מאת: מאת: אגטה ציגלר, דני לוי תקשורת

הבצפר של משרדי הפרסום, גאה להציג את ההון האנושי הכי יקר בשוק הפרסום: הבוגרים החדשים! מסיימי מחזור יוני 2010, אשר הציגו את פרויקט הסיום בנושא "שוק הנמל" בתערוכה חגיגית. אמיר פארי בן 27 מרמת גן הוא הזוכה במקום הראשון בתערוכה. פארי, קופירייטר מבטיח, הגיע לבצפר בעקבות דודו נעם מנלה, מבכירי תעשיית הפרסום, מחבר הספר 'הקוד היצירתי' ומרצה בבצפר. בעתיד מתכנן אמיר ללמוד קורס פלנינג בבצפר. את ההשראה לקמפיין הזוכה במקום הראשון, תחת הסלוגן: 'איך תספרי לסבתא פרומה שהתאהבת בגרמני', שאב פארי מזיכרונות ילדותו לצד סבתו ניצולת השואה. פארי תרגם זיכרונות אלה לסלוגן שנון והומוריסטי המביע את השקפות עולמה של סבתו. במקום השני זכה גיא זקהם ובמקום השלישי איתן רז.

מקום ראשון: אמיר פארי
מקום ראשון: אמיר פארי

88 בוגרי הבצפר, אשר התמחו בשלושה מסלולים שונים (מתוך 10 מסלולים שיש בבצפר), קופירייטינג, גרפיקה ויחסי ציבור, התבקשו כפרויקט גמר, לפרסם את 'שוק הנמל' – המיזם הקולינארי החדשני בראשות שיר הלפרן, שפית ועיתונאית אוכל, רועי חמד יזם ואדריכל ומיכל אנסקי גסטרונומית, עיתונאית אוכל ושופטת בתכנית 'מאסטר שף'.

מקום שני: גיא זקהם
מקום שני: גיא זקהם
מקום שלישי: איתן רז
מקום שלישי: איתן רז

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

20 תגובות לפוסט

20 תגובות

  1. [Comment ID #71627 Will Be Quoted Here]

    תגובה מטומטמת וקטנונית המצביעה על שני דברים: בורות וערימה של קנאה

    לא לרמת האתר ובטח לא לרמתו של מישהו

  2. [Comment ID #71665 Will Be Quoted Here]

    אם לא הבנתם עד עכשיו ככה נראית ביקורת בונה.

  3. [Comment ID #71661 Will Be Quoted Here]

    הדרך הכי טובה להיות קופי טוב, הוא ללמוד את זה כמו שצריך, ארבע שנים, מהבוקר עד הערב, כמו שארטים לומדים. ללמוד אסטרטגיה, ללמוד איך הופכים אסטרטגיה לקריאטיב, ללמוד לזכך רעיון ולהגיד את מה שאתה רוצה בצורה הכי מדוייקת והכי קריאטיבית. לעשות שיעורי העשרה בנושאים נוספים שקשורים כמו ספרות וקולנוע. אז יצא קופי מגובש, בוגר, מקצועי, והניסיון בשטח רק יוסיף לו. מישהו צריך להבין את זה ולפתוח בית ספר נורמלי לקופיז.
    המצב כיום שכל חייל משוחרר שאין לו כוח ללמוד שנים באופן רציני הולך ולומד קופי כי זה קצר ומעט שעות ואפשר לעבוד יחד עם זה ולא צריך להשקיע, וזה מגניב כזה. כל פעם שאני עובדת עם איזה קופי זב חותם שרק סיים, זה סיוט מהגיהנום, לרובם אין מושג, והם חושבים שהם גאונים

  4. [Comment ID #71664 Will Be Quoted Here]

    עכשיו יזרקו לך פה הערות כמו:
    אם את לא בנויה לביקורת את בתחום הלא נכון,
    צאי מהסרט שלך ותתמודדי עם החיים האמיתיים
    ועוד קשקושים.

    אני רוצה להגיד לך: כל הכבוד, אל תתייחסי לאף טוקבק שלא מגיע ממקום של ביקורת בונה, תעבדי קשה ותאמיני בעצמך.
    בהצלחה!

  5. אני כרגע לומדת בקורס קופי.
    הכיס שלי לא עמוק. יש מצב שהכישרון אפילו פחות אבל אני לומדת כאן וכיף לי ואולי אעבוד בזה ואולי לא.
    אולי עבודת הגמר שלי תהיה טובה ואולי היא תהיה נוראית אבל מה שבטוח אני אזכור את הלימודים כמשהו שפתח לי את הראש, לימד אותי לראות מעבר לבנאלי והפגיש אותי עם אנשים באמת מוכשרים שיש לקנא בהם. חלקם כבר עובדים במשרדים גדולים.
    אף אחד לא ביקש את הדעה שלכם. לא באנו ללמוד כדי שיטקבקו על העבודות שלנו. באנו ללמוד מתוך אהבה. כל אחד מאיתנו אוהב את מה שהוא לומד. אולי אם גם לכם הייתה אהבה למשהו לא הייתם מבזבזים זמן בלבהות במסך ולהשפריץ רעל.

  6. [Comment ID #71657 Will Be Quoted Here]

    ממש לא.
    למדתי המון בקורס.
    הנקודה שלי היא כזו:
    רוב הקופירייטרים שמסיימים קורס בבצפר, תרצה, עבודי וכו',
    הם לא באמת טובים. הם בסדר. כמובן שיש עילויים מדי פעם,
    אבל הרוב די בוסרי.

    הדרך היחידה להפוך לקופי טוב היא לעבוד בזה (קצת כמו ביצה ותרנגולת, אני יודע).

    רק אחרי שעבדתי חצי שנה במשרד אמיתי והתגלחת על הזקן שלהם,
    אתה יודע אם יש לך את זה או לא.

    גם הסטודנט הטוב ביותר, לא יהיה קופי טוב אם לא תהיה לו יכולת למידה, שאותה ניתן לבחון רק במשרד אמיתי.

    בגלל זה אני חושב שעבודת הסיום היא לא רלוונטית.

    זה לא אומר שהלימודים מיותרים, זה רק אומר שלא צריך להפריז בחשיבות עבודת הגמר.

    עבודה קשה, מוטיבציה, כשרון, כל אלה חשובים הרבה יותר.

  7. [Comment ID #71656 Will Be Quoted Here]

    לפי התאוריה שלך למה בכלל ללכת ללמוד, גם ככה זה מיותר ולא מהווה אינדיקציה לכלום. מה שאומר שהתערוכה הזו הביאה אותך למסקנה שלימודי קופי זה בזבוז זמן. נראה לי שאתה חולק עלי הרבה פחות ממה שאתה חושב חבוב.

  8. עובד כבר שנים במשרד גדול.
    עבודת הגמר שלי הייתה ביזיון.
    אין שום קשר בין עבודת הגמר לבין עתידו של הקופי.
    רק עבודה קשה, יכולת ללמוד וכמובן כשרון.
    תפסיקו להשליך מתערוכות סיום על עתידו של הענף.

    זהו

  9. אני חושב שבעידן האינטרנט הגיע הזמן להניח בצד את הדגש במודעות רחוב או פרינט מתוחכמות ומגניבות ולהתמקד במה שבאמת מייצר עבודה לסטודנטים:

    כתיבה של עמודי נחיתה ומיניסייטים
    כתיבה של דיוורים
    כתיבת טקסט של אתר
    כתיבת באנרים

    זה פחות אטרטקיבי וצבעוני, אבל הרבה יותר פרקטי ונדרש!!

  10. [Comment ID #71653 Will Be Quoted Here]
    אני מניח שהבעיה מתחילה בזה שיש עוד אנשים שחושבים כמוך. ובלי טיפה אחת של ציניות אני רוצה שתחשוב על מה שאתה כותב, אתה אשכרה טוען שאין דבר כזה כישרון טבעי, שכולם יכולים להיות מוכשרים לכל דבר בלי קשר לאופי שלהם או למה שהם עברו בחיים עד עכשיון, כולם טייסים, כולם רקדנים, כולם שפים, כולם קופירייטרים. אם תשים לב לכל מקצוע שמכבד את עצמו יש סף קבלה וקריטריונים ברורים ומן הסתם כבר בשלב הלימודים מסננים את אלה שלא מתאימים כדי לייצר חומר אנושי משובח ורלוונטי.

  11. אני חושב שתפסיקו לבלבל במוח אחת שבולעת ואחד שמבלבל במוח. מחד באמת מקבלים היום כל מי שכיסו מספיק עמוק, אבל זה לא ממש משנה כי גם הקופי הכי מוכשר היום סביר מאוד התחיל כבלוק לא מוכשר שכל קשר בינו לבין תובנה מקרי בהחלט. הקורס הזה מלמד אנשים, זה שהרוב לא יגיעו לשום מקום זה לא משנה כי מי שכן, יתקדם.

    אתם חושבים שאם קיבלו אתכם בימים שהיו סינונים "רציניים" זה אומר עליכם משהו?
    לא ראיתי עוד קופירייטר מבטן ולידה, הכל לומדים עם המקצוע.

  12. אני חושב שתלכו בדרך שלי, בלי קיצורים, רק אקדמאים ולא קורסים מקצועיים של חצי שנה.

  13. "הקורס הזה הפך למשהו נחמדי כזה שכל אחד יכול לנסות אחרי הצבא כי זה מגניב. קצת כמו קורס ברמנים, בעצם למה קצת."

    אין לך מושג כמה את צודקת, היום כל מי שמפריח סטטוסים מצחיקים הולך לעשות קורס כי אמרו לו שהוא "חייב להיות קופירייטר" אבל בפועל התוצאה היא לא פחות ממאכזבת!
    העבודה הראשונה… עם הבשר, מה זה אומר? גרמני, סבתא, בשר – מה אני אמור להבין מזה??
    כי הקונוטציות פשוט מחליאות, שכחו שמדובר על אוכל והלכו עם הדחקה עד הסוף, אז לתת לזה מקום ראשון? פתטי.

    אני זוכר את מבחן הקבלה לתרצה ז"ל שם שום דבר לא היה בטוח ויחס הנבחנים : מתקבלים היה פסיכי…אם אנחנו רוצים שוק פרסום איכותי אנחנו צריכים להתחיל להשקיע יותר בלימודים, אין מנוס.

  14. ניסיתי.. בחיי שניסיתי, באתי חיובי שתיתי כמה בירות חינמיות ורק אז התחלתי לסייר בין העבודות בתקווה שהפעם אשנה את דעתי אבל לצערי זו לא השתנתה. כמו שכתבתי בפוסט על התערוכה הקודמת של הבצפר – ההרגשה היא שאין תהליך סינון, שכל עבודה או רעיון בינוני מקבל פידבק חיובי, שהקורס הזה הפך למשהו נחמדי כזה שכל אחד יכול לנסות אחרי הצבא כי זה מגניב. קצת כמו קורס ברמנים, בעצם למה קצת.

    הבנתי שהיום כבר אין מבחני קופי או שצריך לשלם כדי לקבל אותם, מה שאומר שכל מי שחפצה נפשו וכיסו עמו ק מספיק (בכל זאת 17,000)
    יכול להתקבל לקורס שכולנו יודעים שמעטים הם המתאימים בשבילו.

    אם אני טועה בקשר לזה אשמח אם תתקנו אותי.

    בקיצור, חבל. מגיע לנו יותר מזה. וגם לתלמידים.

  15. המקום הראשון גם נגנב בגסות מהמקום הראשון של התערוכה לפני כן. סחטיין על דוד של מנלה, דווקא קראתי את הקוד היצירתי, לא ראיתי שם שהעתקה היא אחת השיטות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים