לצד מוצרי חלב עם claim קיצוני של בריאות, טבעיות, חיזוק הגוף ותמיכה בפעילויות ספורטיביות, רובם של מתחרים אבל חלקם אפילו של תנובה עצמה, בולטת גבינת עמק האלמותית שלא מנסה להיות מה שהיא לא. להיפך.
מהלך שהתחיל ב-2016 אשר השיק את קונספט ה"טעם של יששש" טוען שארוחה עם גבינת עמק משמחת ומנחמת דווקא כי היא מסמלת את הוויתור והשחרור מהפקודה להיכנע לטרנד הבריאות והערכים התזונתיים. ילדים זועקים "יששש" כשאפשר לא להתקלח, לא ללכת לבית הספר וכשאוכלים ארוחת טוסט גבינה במקום הארוחה הממלכתית עם אבות המזון. מהבחינה הזו מפגינה תנובה מודעות עצמית עם טוויסט של הומור וציניות שנותנים לנו רשות לרדת על המקבילה המלוחה של שוקולד פרה, ושל קפה נמס או קפה שחור של עלית. טוסט עם גבינת עמק. של תנובה.
הפרסומת העדכנית מקיפה את פולקלור הטוסט הישראלי מכמה זוויות. בקליפ קצר בטלוויזיה מבטיחים לנו שעוד מעט יתחשק לנו טוסט גבינת עמק. כל מה שרואים זה טוסט בהתהוות עם דגש על התכת הגבינה על הלחם. ללא דאטה מדוייקת, אני סמוכה ובטוחה שהפרסום עובד והרוב מרייר.
בעוד רגע יתחשק לכם טוסט עמק
בתחנת הרכבת בעזריאלי מחלקים לנו טוסטים לוהטים לקראת הנסיעה, ואילו ברשת אפשר לראות קליפ שהפך די ויראלי ובו נוכל להיווכח שהכנה של טוסט הפך פילוסופיה שלמה של איך להכין ואיך לאכול אותו ובעיקר איך לא להרוס אותו. לדוגמא הקלישאה הידועה של כן או לא עגבנייה בטוסט מקבלת פה מקום של כבוד, וכמובן הנושא של איך אוכלים טוסט שרוצים אותו חם אבל קשה להתקרב אליו.
אני אוהבת את ה fuss סביב הכלומיות הזו ואני מרשה לעצמי לומר כלומיות כי מדובר במזון בסיסי של פעם, שמתעקש לא להתקדם עם הזמן וממאן להיות טרנדי. וכן, אני אוהבת את הבגרות של תנובה ללכת עם זה ולא לנסות להפוך את זה למה שזה לא. אז נכון שצריך הרבה מחשבה וכסף כדי להגיע לכל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה ערוצים אבל לפחות המסר נאמן לאמת, ושומר לפחות עד כה על שליטה עצמית ראויה להערכה.
אנשים מדברים על טוסט [פוסט]
עטרה בילר היא מהאסטרטגיות הותיקות בתחום, בעלת TheBrandingEdge. כתבה טור ניתוח קמפיינים במשך 8 שנים באתר אייס. בעלת טור בגלובס ופינה שבועית ב-103FM. מרצה על אסטרטגיה, מיתוג, חשיבת יצירתית, פרסום ועוד.
