ניתוח קמפיין: "עומר אדם – בוקר טוב ל-Be הנתב החדש של בזק" – אדלר חומסקי & ורשבסקי

עטרה בילר, בזק Be
עטרה בילר, בזק Be

והפעם על שולחן הניתוחים של עטרה בילר – קליפ מותגי של עומר אדם בשם "בוקר טוב" שנעשה ע"י משרד הפרסום אדלר חומסקי & ורשבסקי לתקשור נתב Be החדש של בזק. מעבר לבידור טהור שהקליפ החדש של בזק בכיכובו של עומר אדם מספק, יש הפתעה. אפילו שתיים. בעצם שלוש.

1. קודם כל, שנים שהשיר הזה, "בוקר טוב", היה מונח פה ממש, מתחת לאף, ואיש מאתנו לא העלה על דעתנו שיש בו יותר ממה שיש בו. שזה אומר – שיר מאובק, ישן, לא מי יודע מה מלודי, קצת חופר ובעיקר מזכרת מימים שלא ישובו. כמו תמונה מצהיבה שלא נעים לזרוק מהאלבום ושאין לה ערך היסטורי אמיתי.

2. שנית, עומר אדם. הזמר שדבקה בו תדמית של מטאור, אייקון סקס, קשוח במשא ומתן כספי, זה שבסופו של יום מבזבז על עצמו קצת כמו נובו ריש. מאצ'ו שלא רואה אותנו ממטר ועושה אני לא יודעת כמה מאות אלפי שקלים פר שורה של שיר. אז אותו אחד מופיע לנו במין אוברול תינוקי פרחוני, עם חיוך מאוזן לאוזן, מבסוט כאילו מההזדמנות לשיר שיר – כלום כזה.

3. שלישית, הצעת הערך. "הופך את האינטרנט ליותר טוב". מאז "Intel inside" לא העליבו אותנו ככה. יש פחות טוב ויש יותר טוב – תבחרו. הצעת הערך שמה אותנו כהדיוטות גמורים והיא מדברת אלינו בהתנשאות. אתם לא תבינו, אז תקבלו את העובדה שהנתב יעשה לכם יותר טוב.

בקצרה: מצד אחד מחזמר ילדותי חנפני ומהצד האחר – מדברים מעל הראש שלנו.

אז אם נחזור לעומר אדם והשיר – בתפאורה שהיא ספק הטלוויזיה החינוכית, ספק הופעה של בית ספר יסודי על פרחי הבר המוגנים, ספק עליסה בארץ הפלאות או הקוסם מארץ עוץ, אגב חרוזים אינפנטיליים לחלוטין (הי הי הו הו – ומי יודע מהו שמו) מופיע עומר אדם באוברול ממסיבת פיג'מות של גיל עשר. שום דבר שקורה בקליפ הזה לא מתאים – לא לעומר אדם ולא לנו, הציניקנים. מצד שני, ההחייאה של השיר חסר הסיכוי הזה – יפהפייה ומבוצעת מנקודת מבט מוזיקאלית ותמימה, מזכירה לנו שגם לשירים אפורים יכולה להיות תקומה. אדם בעצמו נראה מופתע לא פחות מהתפקיד שהוא ממלא וביחד יש רגע יפה ולא טריוויאלי עם אחד מכוכבי ההארד קור של המוזיקה הישראלית העכשווית.

הנתב עצמו שהוא מוצר לא מעניין, או שאולי הוא מעניין רק מביני עניין, מקבל את קדמת הבמה וזוכה בכבוד מלכים. "הנפשות הפועלות" מוצגות רובן ככולן כדמויות בהצגת ילדים או אגדת וולט דיסני. גידי גוב שמצטרף לרשימה מופיע בדמות ווילי וונקה מ"צ'רלי וממלכת השוקולד", בכובע גבוה וחליפה אפורה, ונכנס למשחק בהצלחה רבה, כשעומר אדם שר לו "בוקר טוב גידי גוב" בחן ילדותי מבויש. הקליפ מוצלח ו'צפי', ובתור פרסומת למוצר חסר כל סקס אפיל (נתב Be) מדובר בהצלחה מסחררת המלווה בשילוט חוצות משכנע וזוהר של הנתב.

המסר הפלקטי: "הופך את האינטרנט ליותר טוב" – שהוא כללי ושטחי – מגיע לנו. לא רצינו להבין יותר מזה, זה מה שקיבלנו: "יותר טוב". האינטרנט כבר מזמן די טוב. שיפוע השיפורים עייף אותנו. אנחנו כבר לא יודעים מה זה פס רחב או יותר מהיר או יותר מאובטח – הכל כבר שם, אז חברים – תסתפקו ב'יותר טוב' ויאללה, תקנו.

ועוד שני דברים:
קודם כל הקליפ שייך לז'אנר של פרסומת בירה Sapporo היפנית, ולמפעל האושר של קוקה קולה.

שתי פרסומות שמשרטטות פנטזיה דמיונית באשר ל'מאחורי הקלעים' של המוצר במטרה לצקת ערכים. דבר שני, כבר נוצר חיקוי מבית AM:PM (גרייט דיגיטל) – שלקחו בעלות על הלילה כ'קונטרה' לבוקר. מחמיא. אני אילו הייתי בזק – הייתי מסמיקה.

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

10 תגובות לפוסט

10 תגובות

  1. פרסומת השנה…קליטה וכיפית, ועומר אדם עושה אותה בהצלחה מרובה. שאפו.

  2. עטרה יקירתי
    אני קורא שנים את ביקורת הפרסומות שלך ולפעמים מסכים ולפעמים לא אבל לא מתווכח עם ההבנה שלך
    במקרה זה אני חושב שאת מחטיאה ובגדול והביקורת גם מראה על איזו שהיא אי הבנה טכנולוגית וחשיבות הראוטר ועיצובו למשתמשים

    על זה שזה בידור טהור כעטיפה כולם מסכימים וכנראה גם את
    ככזה הוא יוצר תשומת לב לפרסומת

    ועכשיו לאיך מוכרים את המוצר :

    4 יתרונות של המוצר מוצגים בקמפיין ולכולם חשיבות מוצרית וטכנולוגית

    עוצמה = " המון ווי פאי בחדרים " – בעיה מוכרת בראוטרים הקיימים שהעוצמה שלהם לא מפזרת לכל
    החדרים
    אבטחה = סייבר – צורך קיים וברור לאבטח את האינטרנט שזורם מהראוטר לבית ומהאפשרות לחדור אותו

    סטרימינג 4 K = זרימה של הצפיה בטלוויזיה המחוברת באופן זורם ללא תקלות גם לסרטים האיכותיים
    ביותר – כולנו מכירים את האינטרנט שנתקע כשרואים סרטים – אז כאן יש הבטחה שלא

    העיצוב – אחד הדברים החשובים בעיקר לנשים של הבית והוא ראוטר שמעוצב יפה וחדשני ( רטרו ) מול
    כל הראוטרים הקיימים שלרוב הם קופסא לבנה סתמית עם אורות שחייבת להיות בולטת בצורה
    כזו או אחרת בסלון בכדי שלא יהיו הפרעות ובכדי שנראה את מצב הנורות
    בקיצור הפכו את הראוטר לרהיט – מה שעשו בשנים האחרונות עם הרבה מכשירי חלשמל שהיו
    מציקים לעין

    מקווה שהבעתי נכונה את הצד של אלו שחושבים שזו פרסומת מצויינת גם מהצד המקצועי של הנושא – והם רבים 🙂

  3. במבחן התוצאה מדובר בפרסומת נהדרת, כל המדינה ממלמלת אותה והיא זכתה למליוני צפיות ב YouTube. צריך להבין דבר פשוט פרסום זה מקצוע נחות והנוסחא הסתמית של משהו קליל, קליט וכיפי מנצחת.

  4. תיאור השיר הפותח את המחזמר ״עוץ לי גוץ לי״ כשיר מאובק, חופר ולא כל-כך מלודי הוא תיאור של מי שאינו מבין לא תיאטרון, לא מוזיקה ולא ילדים.
    ההשוואה בין השיר לבין תמונה חסרת ערך היסטורי שנשארת באלבום רק כי לא נעים לזרוק, היא השוואה של מי שאינו מבין ערך היסטורי מהו.
    השיר ״בוקר טוב״ נכתב ע״י המשורר הנפלא שלונסקי והולחן בלחן שובה לב ע״י דובי זלצר. מאז 1965 הוא מושר בפי מיליוני ילדים ישראלים, ובזכות איכויותיו ימשיך כך גם הרבה אחרי שה״מבקרת״ תישכח.
    https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%99

  5. פרסומת שהיא בידור טהור, נטולת כל סקס, כלבים, ילדים ואלמנטים פרסומיים אחרים.

    הביקורת על המסר שהוא "יותר טוב" קצת מפספסת עשרות פרסומות אחרות שהקשר ביניהן למוצר הוא מקרי בהחלט. בדגש על מכוניות. לפחות כאן כתבו שיר, אומנם עילג למדי אבל כולו שיר הלל למוצר עצמו. זה היה בידורי, מצחיק ויותר חשוב – נחרט בזיכרון.

    שיחקו אותה לדעתי והצליחו לצאת מהעולם הצפוי של פרסומות הטלוויזיה.

  6. פרסומת שהיא בידור טהור, נטולת כל סקס, כלבים, ילדים ואלמנטים פרסומיים אחרים.

    הביקורת על המסר שהוא "יותר טוב" קצת מפספסת עשרות פרסומות אחרות שהקשר ביניהן למוצר הוא מקרי בהחלט. בדגש על מכוניות. לפחות כאן כתבו שיר, אומנם עילג למדי אבל כולו שיר הלל למוצר עצמו. זה היה בידורי, מצחיק ויותר חשוב – נחרט בזיכרון.

    שיחקו אותה לדעתי והצליחו לצאת מהעולם הצפוי של פרסומות הטלוויזיה.

  7. אחת הפרסומות הנוראיות, והקול של עומר אדם בקליפ פשוט מעצבן ומורר את האוזן. ועוד נקודה: כיצד הבחור ששר מזרחית לובש פיג'מה, אבל האשכנזי (גוב) מוצג בצורה מכובדת?

  8. פרסומת גרועה ומעצבנת.
    עולם הפירסום הישראלי במירוץ לתחתית, עם פרסומות סטייל פפר פח ודומיהן שלא מבינות מה מדבר אל הצרכן ומה מרגיז אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים