ניתוח קמפיין: "פסטיאתי – מילקי טורטית ומילקי פסק זמן" – רועי כפרי + אדלר חומסקי & ורשבסקי

אפתח בבדיחה ידועה. איש אחד מגיע לרופא עם ברווז מחובר לו למצח. "איך זה התחיל?" שואל אותו הרופא בתדהמה. "מחצ'קון קטן על התחת", עונה לו הברווז. אז ככה גם רועי כפרי ומילקי. פעם, פעם, היה מותג שקראו לו מילקי ועשו לו פרסומות. מילקי סימל את האנוכיות הבלתי נשלטת שחבויה בכל אחד מאתנו. מילקי, בגלל שהוא כל כך טעים – מוציא מאתנו את הילד הרע, ולמענו נסכים לוותר על החברים הכי טובים שלנו ואפילו על בני הזוג.

מילקי, אל תשאירו אותו לבד – ליווה את המותג מאז שנות השמונים ועד…עד מתי? עד שיום בהיר אחד זרחה מעל האופק שמש חדשה. אז הפרסומת הראשונה הייתה לכאורה קשורה למילקי. ברוכים המתפנקים, קורא לנו רועי כפרי במדף החלב בסופר, מתוך הטקסט על גבי גביע המילקי. זה לא שהקליפ לא היה מטורף וסימן לנו שכולנו, יחד עם כפרי ומילקי, עומדים לרדת מהפסים. אבל לפחות הייתה מראית עין כי זה נראה כמו פרסומת למילקי.

מאז חלה הדרדרות במדרון תלול, וכולנו דולקים אחרי כפרי שהולך ונזכר במילקי בשלבים יותר ויותר מאוחרים בקליפ. 'תנמיך' היה מעניין כי הבנו בדיעבד שמפרסמים לנו גביע נמוך דרך סיפור שלם של 'תנמיך': כולם באים להרים ואני בא להנמיך: מנכ"ל מילקי לא מגיע להרצאה של עצמו כדי ללמד את הכיתה לקח. צ'ילי טעם מפחיד מספר על גיבור פוסט טראומטי שמשפחתו נמחצה בידי צ'ילי ענק ומאז.. מאז מה? אה, כן, חברים יש טעם חדש למילקי. והוא מפחיד.

אבל במילקי שוט 'בלי כפיות' נכנסנו להזיה של כפרי והכי מצחיק – אנחנו מודים לו על כך. במילקי שוט ללא כפיות 99% מהסיפור הוא על עולם שנפלש בידי חייזר בצורת כפית ששואב ממנו את כל הכפיות רק כדי ליצור לעצמו בת זוג בצורת כפית. אה, כן, מילקי ללא כפיות כי שותים אותו ולא צריך כפית. במילקי קפה – 99% פרודיה שמלגלגת על כל הטקסטים הדביקים והמתרפקים שנכתבו אי פעם על מה זה נקרא להיות ישראלי. אז זהו שכמעט הגענו לסוף ו…ישראלי לא שותה קפה (רגע, מה? הכי ישראלי זה לשתות קפה) כי הוא אוכל אותו. אה, כן, מילקי קפה.

הקליפ הנוכחי קיצוני במיוחד. הדמות שלנו איננה לא מנכ"ל מילקי ולא כפרי כסוג של היצ'קוק שעובר בפריים. הגיבור שלנו הוא סוג של גבר שהוא אישה שהיא גבר. חצי אוטיסט חצי סתם דרמה קווין שמאוהבת בעצמה ולא רואה שום אפשרות שתקבל דו"ח חניה או שמישהו ירצה להתגרש ממנה. לפני שאנחנו מתחילים לגרד בראש בקטע של WTF, אומרת לנו הגיבורה המזוקנת שעשו לכבודה פסטיבל. הפסטיבל, שרק היא (ועוד ילד אחד) בקהל, הוא למעשה סוג של אודישן. הזמרת היא באמת אישה המחופשת לגבר שהוא מחופש לאישה. והיא שרה על אתי. אתי הגיבורה. "במטרוקס (עיוות של המטריקס שהופיע בפריים 1) של אתי הכל אפשרי הקופים חמורים יום ראשון הוא שני". זהו. עכשיו מגיע "אה, כן". יש מילקי חדש. טורטית ופסק זמן. באמת תודה רבה. ואתם יודעים מה? ראיתי בלופ כבר שבע פעמים. חולה על זה ולא מבינה למה.

חברים, אני מקנאה קנאה עזה בכפרי על היעדר הגבולות והכבלים הרעיוניים. כפרי עושה מה שבא לו אבל יוצא לו מרתק ומצחיק ובכל סרטון יש תימה שהוא עף עליה. הוא אסוציאטיבי בצורה מעוררת השתאות, ואי אפשר להכניס אותו לשום תלם. הוא התלם. כן מילקי או לא מילקי, הוא עושה את עבודת היצירה שלו עם המשאבים שנותנים לו. ההיזכרות במילקי הופכת יותר ויותר גמלונית ומלאכותית ודווקא זה מוסיף חן ואמינות בהפוך על הפוך לפרסומת. מה שחשבנו שהוא ברווז שצמח לנו על האף מסתבר כאדם שצמח לברווז מחצ'קון על התחת. מודה שאני מחכה לקליפ הבא של כפרי ומקווה ששטראוס עובדים על הפיתוח הבא של מילקי שיספק תירוץ לכפרי חדש, וסיבה לצחוק עד בכי.