פרסום GPS בקמפיין התנדבותי למען פינוי שדות המוקשים בישראל בשיתוף האגודה לזכויות האזרח בישראל. במסגרת המהלך פוזרו במרכז העיר תל אביב "מוקשי קקי כלבים" עם שילוט 'זהירות מוקש, יש מוקשים שהורגים'. בפרויקט השתתפו עשרות מתנדבים ודניאל יובל – הילד שאיבד את רגלו בשנה שעברה בגולן במהלך טיול והפך להיות שגריר של ממש בהסברת חשיבות הנושא. בשבוע הבא יעלה בכנסת לקריאה ראשונה חוק, המאלץ את המדינה לפנות את כל המיליון וחצי מוקשים חיים הפזורים ברחבי הארץ, אתם מוזמנים לחתום על העצומה – כאן.
סמנכ"ל קריאייטיב: אורי ליבני קופירייטרית: ענת סגל ארט: עידו אלון תקציבאית: אבישג יונה
למרות שזה יכול להחשד בתור משהו "סביבתי" במבט ראשון – יש משהו מאוד נכון בקמפיין הזה, וזה יצא ממש מגניב. אחלה אחלה בחלה
רעיון מעולה
קיים בספר שאני מחזיק בביתי המתמקד בשיווק גרילה "הפרסום מת-הפרסום חי"
וגם שם היא ריגש אותי
תודה שהעלתם את המודעות לעניין החרא בשדרות רוטשילד, מכה רצינית…
ושוב תודה מהעירייה
יש בפעילות הזו משהו כל כך אינפנטילי שמעורר אצלי את בלוטות הזילזול.
זה נראה כאילו הילד הוא אשכרה הלקוח, ואם הוא באמת הלקוח, אז לצערי אתם עושים ממנו צחוק.
אחלה פעילות. נושא מאוד חשוב. ענת סגל רוקקקק!
אחלה פעילות.
מושך את תשומת הלב למטרה..מפרגן
רעיון מבריק. מי שלא מבין את הקשר בין המוקשים – שלא יכנס לאתר שמתעסק בקריאייטיב.
יפה מאד ועוד למטרה נעלה.
כל הכבוד! הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו למען המטרה הזו! אחלה פעילות 🙂
הנושא חשוב מאד אבל הפעילות מעלה לי יותר אסוציאציה של פינוי חרא של כלבים ונקיון העיר.
מה הקשר בין עולם הכלבים של שדרות רוטשילד ובכלל, לעולם המוקשים בצפון? הזוי החיבור בין שני ה"מוקשים" האלה, שאחד באמת יכול להרוג והשני סתם לא נעים.
בפעם הבאה תמצאו חיבור שאפשר להאמין לו ולא לחפש את ההקשר ובסוף להישאר ב – "אה.. זה מוקש וההוא מוקש…"
לא עובד.
לא אוהבת את החיבור של מוקשי החרא למה שהילד הזה עבר. יש דרכים יותר מכובדות להעלות את זה למודעות.
רעיון נהדר, אחלה!