מזבלה.קום

פרסומאי יהושע\TBWA מגיבים וגאים בקמפיין

פרסומאי יהושע\TBWA מגיבים וגאים בקמפיין
פרסומאי יהושע\TBWA מגיבים וגאים בקמפיין

פרסומאי יהושע\TBWA אשר אמונים על שיחת היום (כשמשתמט מרכין את הראש בצפירה זה מבושה) מגיבים בפתיחות ובגאווה בפייסבוקים שלהם על הסערה הציבורית סביב הקמפיין. באחד הסטטוסים נכתב: "פרובוקטור אמיתי לא משתמט ועומד מאחורי הדברים שלו, דברו אלי, למי יש בעיה?" בסטטוס אחר נכתב: "היום בכל העיתונים, מודעה של… ושלי נגד ההשתמטות. עומדים מאחורי כל מילה!". הקמפיין ומודעות תגובה של גולשים: כשמשתמט מרכין את הראש בצפירה זה מבושה

פרסומאי יהושע\TBWA מגיבים וגאים בקמפיין
פרסומאי יהושע\TBWA מגיבים וגאים בקמפיין

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

8 תגובות לפוסט

8 Responses

  1. מדהים איך ביום הזיכרון כל כך הרבה פשפשים יוצאים מהחורים. אפשר לקיים ויכוח פוליטי גם אם חלק מהדעות למעלה הזויות עד כאב , גם אם לפעמים קשה לחשוב שיש בקרבנו עדיין כל כך הרבה נאיבים שמסוגלים לכתוב את השטויות האלה. אבל ביום שכל אחד מאיתנו מכיר אנשים שאיבדו את חייהם בשביל שגם אתם תוכלו להביע את דעתכם מוטב היה שתסתמו את הפה כנראה שקל יותר לכבד את כבוד המתים הפלשתינים מאשר את אלה שמתו למענכם. אתם מוזמנים לפתוח אותו אחרי יום הזיכרון ולהודות לאל שאתם חיים בישראל ולא בסוריה או בכל מדינה ערבית אחרת כולל בעזה מכורתכם שם הייתם הופכים לחללים

  2. ניסו ליצור פרובוקציה ודיבור סביב המודעה והצליחו.
    לא אוהב אותה, אבל היא לא שונה מהבחינה הזאת מהמון דברים פרובוקטיביים אחרים שכבר ראינו. תנוחו.

  3. זה הכי מגניב וציני לנגח את המודעה הזו שמרגישה כמעט מגוייסת. הנושא הזה מראש הוא נושא טעון
    אבל אם לרגע נעצור וננקה את התגובה שלנו מדעות פוליטיות נבין שהמסר הזה נחוץ וחשוב וטוב שיש מי שאומר אותו.
    למה? כי עד עכשיו אין לנו יכולת לייצר צבא מיומן של שכירי חרב בשכר ואנו נאלצים להסתפק בכוחם של האזרחים. כוחם של אנשים רגילים כמונו- הם אלה שנלחמו את המלחמות עבורנו כדי שתהייה לנו בכלל הזכות להביע דעתנו בנושא הזה.
    אין ספק שהדיון הדמוקרטי סביב עניין הגיוס הוא מובן וראוי אבל אנחנו לא מדינה דמוקרטית קלאסית כשאר המדינות ואסור לנו לשכוח את זה.

  4. ת'כלס צודקים.

    אני באמת מתבייש, ואני חושב שיש לי במה.
    בתור משתמט, בצפירה אני חושב על כל הילדים – ישראלים ופלסטינים – שנהרגו לפני שהספיקו לחשוב על החיים.
    אני חושב על האנשים שיושבים בווילות ובבורות, שהורו להם לצאת ולמות למטרות חשובות יותר ופחות. אני חושב על זה שהם עדיין חיים, ועדיין שולחים ילדים אחרים למות.
    אני חושב על כך שאני ניצלתי בזכות השתמטותי מהטמטום הגזלני של אותם אשכנזים קהים.
    אני חושב על כמה טוב יכול היה להיות פה וגם שם, אם האנשים האלה היו חושבים פחות על עצמם.
    אני שואל את עצמי למה היה צריך את שלום הגליל, את סיני, את לבנון השניה, את עופרת יצוקה, את המרמרה.
    אני חושב על ביבי נתניהו, על אהוד ברק, על גבי אשכנזי, עמיר פרץ, שאול מופז,
    ואני מתבייש כמו שאני לא מתבייש כל השנה.

  5. עידו, צבא הכיבוש עוזר לך לשבת בבית שלך בישראל, מתחת לבית הקפה שבו אתה אוהב לקטר על המדינה, ליד הגינה שאתה אוהב לקחת את הכלב להשתין, במיטה שבה אתה חולם על היום שתציל את מאות אלפי הפלסטינים האומללים. אל תשכח את הנתון הפעוט הזה.
    ביום הזה חשוב לי לציין שאותם אלפים על גבי אלפים של כובשים, מתו בשביל שתתקע נוד דרך אצבעות המקלדת שלך. כמה חבל.

    אם אתה כל כך מוסרי, יש לי המלצה, קח מזוודה, תמלא אותה בנאורות, תשקיע 2000-5000 ש"ח בכרטיס טיסה לכל יעד שתבחר וסע.
    לאחר הנסיעה תרגיש שהמצפון המיוסר שלך מתנקה בעדינות בעיר בה אתה נחשב זר, הנאורות שלך תתעורר פלאים ברגע שתבין שאתה חלק מאומות העולם (NOT) והשינה שלך בלילה תהיה ערבה הרבה יותר לאחר שתבין שהמיסים שאתה משלם לא הולכים על רצח פלסטינים תמימים…

    אגב, גם אני אשן יותר טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים