אין זכויות על מודעות מאתרים

מזבלה

מאת: גילה נאומן ימיני, מחלקת מדיה וכלכלה, גיל-עד תקשורת.

תקדים בתחום זכויות היוצרים בישראל: מהיום ניתן להעתיק מודעות ברשת מאינדקסים שונים גם ללא אישור המפרסמים המקוריים או מהאתרים. ביהמ"ש המחוזי ת"א קבע: מותר איסוף ("אגרגציה") של מודעות ממקורות שונים סכסוך בן 5 שנים הסתיים בקביעת ביהמ"ש – "חוג" לא העתיק יצירות מוגנות מ"חוגל" ביהמ"ש המחוזי בתל אביב דחה את תביעתה של חברת "חוגל" המפעילה את אתר חוגים, כנגד אינדקס הפנאי הגדול "חוג-אתר החוגים של ישראל", בטענה של גנבת רעיון של אינדקס חוגים והעתקת המודעות המפורסמות בו, וקבע כי אין הפרת זכויות יוצרים בהעתקת מודעה שהיא בעיקרה טכנית ו"יבשה".

באחרונה, נסתיים סכסוך בן 5 שנים בין שני אתרי אינדקס לפעילויות פנאי, במסגרתו דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט איתן אורנשטיין), את תביעתה של חוגל בע"מ כנגד מקימי אתר "חוג – אתר החוגים של ישראל" שיוצגה ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין, מומחה בדיני אינטרנט וזכויות יוצרים, וחייב את חוגל – התובעת, בתשלום הוצאות משפט בסך 50,000 ₪.

חוג - אתר החוגים של ישראל
חוג - אתר החוגים של ישראל

"חוגל" צירפה לתביעתה מספר מפרסמי מודעות ותבעה סכום של חצי מיליון ₪, אולם הנתבעים – נציגי "חוג", הוכיחו שפרסום בלוחות ברשת, אינו מקנה לאתר או למפרסמים זכות יוצרים בתכני הפרסום. בית המשפט קבע, כי הנתבעים – "חוג", הוכיחו כי לא העתיקו יצירות מוגנות מהתובעים וכי העיצוב והמקוריות של אתר "חוג", אינו דומה לאלה של אתר "חוגל" (בית המשפט אף ציין שאלמנטים ייחודיים באתר "חוג" היו מקוריים יותר מעיצובם באתר "חוגל"). פסק הדין עסק בשתי סוגיות עיקריות: בחלקו הראשון קובע בית המשפט כי אין דמיון אסור בעיצוב שני האתרים, וכן כי דמיון באלמנטים פונקציונאליים (דוגמת מנוע החיפוש באתר אינדקסים), אינו מהווה הפרת זכות יוצרים. בחלקו השני, קובע בית המשפט כי הדין אינו מעניק זכויות יוצרים במודעות פרסומיות "יבשות", ככל שאין בהן יצירתיות העולה על נתונים עובדתיים גרידא. ביהמ"ש הגדיר מחדש את המשמעות של זכויות יוצרים וקבע בפסק הדין, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי "לא ניתן למנוע מלוחות מודעות ואתרי חיפוש לפרסם את המודעה, גם ללא אישורו" [של המפרסם ושל האתר המקורי]. להחלטה זו חשיבות רבה בתחום ה"חם" של אתרי אגרגציה באינטרנט (ובמיוחד אתרי איסוף מודעות, דוגמת אולג'ובס ו-ZVZ). אתרי "אגרגציה" נועדו להקל על כולנו ולחסוך חיפוש באתרים רבים ושונים, באמצעות "כריה" של מודעות מאתרים שונים וריכוזן במקום אחד. בצורה זו המידע ברשת הופך לנגיש יותר. החשיבות הרבה בפסק הדין היא, שלראשונה קובע בית המשפט בישראל כי אף אם יש במודעות טקסט חופשי ופרטים אחרים, הרי ככל שהפרטים כוללים בעיקר "נתונים יבשים", הם לא הגיעו כדי "יצירה ספרותית" מוגנת על פי חוק. בפסק הדין שורטט הגבול בין יצירה מוגנת לשאינה מוגנת, ולדבר חשיבות רבה לכל העוסקים בתחום, באינטרנט ומחוץ לה.

אינטרנט (התמונה ברישיון)
אינטרנט (התמונה ברישיון)

לפסק הדין מועיל לעוסקים בתחום האינטרנט משני כוונים: אין כל פסול בשימוש ברעיונות ובעיצובים פונקציונליים דומים, כל עוד ביטויים של אותם רעיונות ועיצובים הוא עצמאי. גם טקסטים חופשיים לא יהיו מוגנים בזכויות יוצרים אם הם עובדתיים גרידא. כאמור, לסוגיה זו חשיבות רבה לתחומים רבים בתחום האינטרנט. הקליקו להורדת הקומוניקט המלא.

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

6 תגובות לפוסט

6 תגובות

  1. חוג וחוגל נשמעים כמו גוג ומגוג או כמו קמצא ובר קמצא.
    לא אתפלא אם כולנו נושמד יום אחד מהפצצה האיראנית בגלל שנאת חינם בין חוג לחוגל. 🙂

  2. [Comment ID #31908 Will Be Quoted Here]

    נראה לי שהתקדים המדובר פה הוא באונליין מול אונליין, זה שאין זכויות על המודעות בעיתון המודפס אנחנו כבר יודעים…

    בכל מקרה זה פוסט קומוניקט, AS IS, כמו פוסט אורח 🙂

  3. אות קלון נוסף לבית המשפט בישראל, מעתה הכל פרוץ, מעודדים העתקות ודימיון רדוד, שלא לדבר על עשיית הון על חשבון אלה שהתאמצו יותר.
    אם אתר הקים מסגרת נישה שאליה נמשכים מגידי המודעות, זו הסיבה שהן מתפרסמות שם. במקום להתעסק עם "זכויות יוצרים" שאינו רלבנטי כאן, יש לדון באתרים כ-נישה קיבולתית שמושכת, מאפשרת, מאחסנת ומציגה את המודעות הספציפיות לנישה, ולא על תוכן המודעות עצמן.
    המחוקק צריך להתקדם עם הזמן ולא להיתקע. פלא שאנחנו מדינה שמצטיינת בהפרת חוקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים