פוסט אורחת אנונימי שלישי שנחת במייל של המזבלה ומפורסם פה, ללא עריכה, בדיוק איך שהתקבל. הפוסטים הקודמים: הסמים האמיתיים שהיו במשרדי הפרסום, הוחלפו לסמים אחרים // עם הלוטו הכל אפשרי, גם לשלול את תקציבי הפרסום הציבוריים ממשרדי פרסום עבריינים.
טוב תורי. הרשו לי להציע אשם משלי בקריסת הקריאיטיב בארץ, ג' או בשמו המלא גדעון עמיחי. מלבד קמפיין ביטוח ישיר, החיים לא תמיד הוגנים, שילוט דפ"ז, והקמפיינים הראשונים לשפ"מ, הקמפיין הכי טוב שהוא עשה זה הקמפיין לבינוניות. הוא ליטש וקידש את המושג בינוניות והביא אותו לרמות גבוהות עד שהפך לעגל הזהב של התעשייה.
גדעון ראה במושג קריאיטיב כפשוטו מילה גסה, ואת המילה מצחיק כמושג שלילי. תעשיית הקמפיינים החלביים המהוקצעת של שלמור הוכיחה את עצמה כאפקטיבית יותר ללקוח, החל תור הזהב של הח'נונים, גדעון החרוץ עד מאוד יאמר לזכותו, הפך לשם נרדף לגאון פרסום, לקוחות במשרדים אחרים החלו לבקש קמפיינים כמו של גדעון. בהתחלה מנהלי לקוח ואנשי קריאיטיב ניסו להתעמת עם השיטה, הם סרבו לעשות קריאיטיב שלמור אבל כל יח"צ גדעוני שיצא משלמור קרב אותם אל הסוף.
במקביל פיצח גדעון את השיטה להשגת פרסים בפסטיבלים בינלאומיים והפך את שלמור לבית אריזה גדול לרעיונות רפאים, אף אחד בעולם לא הכיר ולא טרח לבדוק כמה אנשים כיבו את המחשב בקמפיין ההדממה המעוטר למען החיילים החטופים מלבד גדעון, גפן וסטודיו שלמור.
למעט אסי שביט, יורם לוי וטל ריבן שהיו אאוטסיידרים בשלמור ולא נתנו לסכין היפנית מבצלאל לסרס להם את שק האשכים, תלמידי גדעון עמוסי האריות מקאן, לא הצליחו להשתלב בניהול בתעשיית הפרסום. הם פתחו סניפים לבינוניות במשרדים אחרים, אבל לא הצליחו לעשותה מוקפדת ללא רבם. רבם מצידו למרות שיצא מהתעשייה, ממשיך לבחוש בקלחת ולסמס לתלמידיו בהתרגשות "קמפיין מצוין" כשהוא רואה במקבץ ילדה רצה לאימא שממתינה לה בזרועות פתוחות. המלך תמיד היה עירום אבל היה לו גוף סבבה, לנסיכים שלו אין אפילו את זה.
כי גדעון יש רק אחד וכמו שאומר ברוס ויליס אם המנהיג יורד, החיילים לא יודעים להלחם.
כך שנה אחר שנה כשהשיטה שיצר התנפחה במקביל לשתן שעלה לשלמור לראש (רמי שלמור בראיון שכר לאיש קריאיטיב: אני לא מעלה שקל את השכר, השכר שלך זו הזכות לעבוד פה) החלה תעשיית הפרסום בישראל להתיישר לקריאיטיב גדעון, שוטף "נחמד" וקמפיינים גוסט ברמה בינלאומית. ולא נכון שלגדעון לא היה אכפת מהשוטף, היה אכפת לו מאוד, אבל הוא האמין שרמת קריאיטיב בינונית מוקפדת זה הדבר הנכון לעשות והוא עשה זאת היטב.
לפני שהטוקבקיסט הקבוע יכתוב "של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על גדעון" כדאי שינסה להיזכר כמה פעמים הוא קילל אותו כשפסל לו תסריטים מעולים והכווין אותו לתסריטי שלמור עם ריבוי גידעוני, משפחות מושלמות במטבח וילדים מתולתלים בלונדיניים. שינסה להיזכר בכמה פעמים אמר ב-10 בלילה, מאמי, אני עוד לא יכול ל הגיע הביתה אנחנו "מחכים לגדעון". ושייזכר טוב אבל טוב טוב, כמה פעמים נפלה לו הלסת בתדהמה שקמפיין רפאים בינוני מוקפד כזה או אחר שעשה, הביא פרסים בחו"ל.
עוד בנושא: אנשי הקריאייטיב בכנס החירום, פוסט של משה בנימין / פוסט של דורי בן ישראל
פרסום טוב חייב להיות מחובר לשמץ של אמת, גדעון הפך את התפל לעיקר, כדי שהתעשייה הזו תעלה רמה, העיקר צריך להיות קריאיטיב לעבודה השוטפת, רוב אנשי קריאיטיב שגדלו בתקופת תור הזהב של שלמור לא יודעים לעשות קמפיין שוטף בן זונה.
נכון מיתון, נכון לקוחות מחורבנים, נכון משרדי פרסום חזיריים, נכון עמלות ונכון שחר סגל אוטיסט ונכון לא משדרגים לי לאייפון 5. אבל אם בן סבר מצליח לעשות קריאיטיב שוטף בצורה מעולה במשרדים שעושים קמפיין אחד או שניים בשנה ללקוחות הכי אפורים בעולם, אין סיבה שבמשרדים הגדולים לא יעשו זאת.
ומילה לגפן, ככה לא בונים חומה, בטח לא עם אנשים שיודעים רק לעשות את התפל עיקר, לא עם אנשים שישתפו פעולה עם המערכת טחנו את העובדים שלהם עד כלות הנשמה כדי למלא את הבריכה של רמי שלמור בכסף תמורת מושב לידו בטיסה לקאן, כאלו ששתקו כשהוא ושותפיו שלשלו לכיסם לכאורה את ה-50000$ בונוס שחברת פרטנר העניקה לצוות אורנג' אחרי ההשקה של אורנג' בישראל. אתה וחבריך באמת אנשים טובים ויש לכם כוונות טובות, אבל גפן לרמי שלמור זה כמו יאיר לפיד לנוני מוזס, אתה חייב הרבה מידי ליותר מידי גורמים בענף. והלוואי ואתבדה.
[box style="2"]
יש לכם מה לומר על הנושא? אתם מוזמנים לשלוח למזבלה פוסטים אורחים, ללא צנזורה, ללא מגבלות וללא פחד! דיסקרטיות מובטחת! [email protected][/box]
17 Responses
רובכם המוחלט זקוק לריאליטי צ'ק, למוטב בלבד.
לעיון נוסף: אומנות (craft)
שלום לכם רבותי וגברותי.
שכחתם את הצד השני לשלמוריזם. המקאניזם.
מי שהכניס את מושג "העבודה משחררת" והיה שותף ראשי לטחינה עד דק של אנשי הקריאיטיב היה גם אילן שילוח, שהביא "נהלים מחו"ל" ובדרך רמס את החיים לשאר.
אז אם האימא של רמת הענף זה גדעון, אילן שילוח הוא האב הגאה.
[Comment ID #98740 Will Be Quoted Here]
תודה באמת 🙂
אוף איתכם
אתם ממש חופרים
וורד. בגללו אני נאבק, כל יום כל היום, במנהלי קריאייטיב ארכאיים שעדיין חושבים שחרוזים ומשחקי מילים עם שגיאות כתיב זה "מדליק". הוא הסיבה שכולם רוצים רעיונות של "וואו" ולא של "וואלה".
אבל יהיה פסדר….
דורי, שים לב שלא אמרתי כלום על העיצוב הפעם.
אני מתגעגע לפרסום הישן והטוב, איזה יופי, היום כבר לא עושים כאלה
http://www.youtube.com/watch?v=91pEChS22BA
[Comment ID #98721 Will Be Quoted Here]
קצת מביך אותי שאנשים חושבים שגדעון ""הניח את היסודות למושג "רמה" בתעשייה הזאת".
מי שחושב את זה הוא לא אדם קריאטיבי. הוא לא אדם מגניב או מצחיק. או מבדר או מעניין באיזושהי צורה.
"רמה"? באמת? אני הובכתי פעם אחר פעם מפרסומות של המשרד הזה – תמיד נטולות הומור, תמיד נטולות רעיון, תמיד מלאות ברגש מזויף. לא ששאר המשרדים תמיד מוציאים זהב, אבל גדעון (כמו שנכתב בטור) עשה מהבינוניות אמנות.
אותה תגובה ממוחזרת, אך תקפה גם כאן:
אתם מנתחים את הבעיה כאילו ישבתם עם ספת הפסיכולוג, חופרים במה היה, מאיפה זה מגיע, הוי הילדות הנוראית, הוי גדעון…זה לא בריף, זה לא מעניין וזה לא מקדם אתכם, רק תוקע.
זה עובד ככה:
עובדים – חרא לכם? תתלוננו, תעזבו, דברו, תיפנו למשרד התמ"ת, תשתמשו בחוק, תפסיקו לפחד.
מנהלים – תעשו טובה ותתחילו לנהל ואל תבלבלו את השכל על עובדים שיעני לא עובדים ומשחקים בפייסבוק ובלה בלה בלה, יש מישהו לא מספיק טוב? תעשו שיחה או תפטרו, אחריותכם לדאוג שיצאו בשעה שש, אחריותכם לבחור צוות בקפידה, אחריותכם לדאוג לשכר הוגן, לשעות נוספות, לדאוג שהעבודה תתבצע בדד ליין, לראות קריאטיב לפני השעה שש, קיצר, תתחילו לנהל.
מנכלים/בעלים – אין מה לעשות, אתכם מעניין קודם כל כסף ואתם גם ככה לא קוראים מזבלה.
קיצר חברים פחות דיבורים, יותר מעשים, פחות עבר, יותר הווה.
פעם ראשונה מגיב אז תסלחו לי אם אני לא מלוטש באימרות.
"כולכם חבורת קאקות שעפים על עצמכם"
פרסום כמו פס יצור במפעל קפיצים בדימונה זה עבודה!!!
קמים בבוקר, הולכים למשרד, עושים את מה שצריך בצורה הכי טובה שאפשר וזהו!
עולם הפרסום בארץ סובלת הרבה יותר ממאות אנשים שחושבים שהם מיוחדים כאשר בפועל כל שמוק עם כמה עשרות אלפי שקלים של הוריו יכול להגיע לעבוד בפרסום. קריאטיביות כמו כל אומנות או שיש לך או שאין לך וכל הלימודים בעולם לא יעזרו.
הענף הזה ניהיה יותר מלא באגואיים מתעשיית הבידור אז עצתי לכולכם.
תוציאו את האוויר מהבלון הנפוח בכלום שאתם חיים בו, ולכו לעבוד במקום לכתוב פוסטים ולתקבק ולחפש מי ילתף לכם את האגו ואיך להתלונן על עוד לקוח מפגר, מנהל מטומטם, שכר לא הולם, סושי לא טרי, וכמה חרא העולם שלכם ואז גם אולי תספיקו לסיים לעבוד בשעה נורמלית ללכת הביתה ולחיות את חיים אמיתיים.
לנושא שלמור אבנון עמיחי כל מה שיש לי לומר זה שחבל מאוד ששתיים מתוך שלושת האנשים המקצועיים והטובים בענף נתנו לשמם להגרר בבוץ מבלי להלחם או לנסות להגן או לנסות לעזור.
ג' הוא סחי חסר אישיות שלמד ללטש את הבינוניות ולעטוף אותה בסרטי הגשה מהודרים לקאן. גפן הוא כפיל דהוי שלו ושחר סגל הוא השטן האמיתי. במאי שמעולם לא היה רלוונטי ועשה את הנזק המקסימלי לתפיסה הקריאייטיבית בתחום. אדם שלא יודע לביים שוט אחד בלי להוציא תחת ידיו זיוף מוחלט, בדיוק כמוהו
הי אני לא צור שאתה חושב שאני, אין לי קשר לשלמור, לא עבדתי שם ובטח לא ניהלתי אותך ב1200 בלילה. צור גולן הוא אדם מדהים ואני לא מתווכח עם התרגשותך, אולי קצת הפעיל שיקולי דעת מוטעים בעבר, מה שעברת נשמע לי לילה רגיל במשרד פרסום רגיל, אני בכנות חושב שהגיע הזמן להתקדם לימים אחרים וטובים יותר
בכל מקרה אני מתנצל על השימוש בניק המוטעה
[Comment ID #98721 Will Be Quoted Here]
שלום לך באמת צור,
ברור שלא תחלוק על גדעון כי הוא בנה אותך וביחד הרסתם את הענף. הייתה לך הזדמנות להיות זה שישנה, זה שיגיד לאנשים במשרד מהיום אתם אנשי קריאייטיב ולא עבדי קריאייטיב, אבל אתה בחרת ללכת בעקבותיו של גדעון, ובמקום להאציל סמכויות למנהלי הקריאייטיב המוכשרים שלך (מי יותר מי פחות) החלטת גם אתה שכל רדיו או פלאייר עוברים דרכך. אני לא אשכח את החוצפה שלך שבשתיים עשרה בלילה קיבלתי מייל ובו רשום "אחלה, עכשיו תכתבו כיוון מגניב" מילא גדעון, אבל בנאדם עם 4 ילדים שלא רואה שמולו עומדים בני אדם עם משפחות? בהחלט הפכתם את התעשייה הזו לגלובלית, בדיוק כמו נייקי בסין יצרתם סווטשופ ברוזאניס (שנראה כמו פחון במקרה הטוב) וארזתם לעולם את שלמור אבנון עמיחי באריזה נוצצת וספורטיבית. יחד שברתם אנשים במקום לבנות אותם, הרסתם להם את האמון בענף והפכתם את המקצוע הזה לעבודה זמנית במקרה הטוב ולחלטורה במקרה הפחות טוב.
באמת כל הכבוד.
[Comment ID #98721 Will Be Quoted Here]
אתה ממש אובייקטיבי
ראבק, כולה פרסום. למי אכפת. אפשר לחשוב שמצילים כאן חיים של אנשים. מוכרים לאנשים דברים שהם לא צריכים וזוכים על זה בפרסים
באמת שלי נעלייך מעל רגלייך כשאת מדברת על גדעון, האיש הזה הפך את המקצוע הזה לתעשיה גלובלית , לפני זה קשר בראל היו עושים פיפי קקי עם אסקייפ וכל מיני קמפיינים מחורבנים. גדעון הניח את היסודות למושג רמה לתעשייה הזו
מה עם הלקוחות ?הם לא אשמים ?
לא מוכנים לשמוע חדשנות בכל הנוגע לקריאייטיב, מוצרים או קמפיין סלולרי מגניב של אוגמנטד ריאלטי .
ואני לא יודע עם גדעון יורם או יער אשמים מה שכן אם הם לא ימכרו ללקוח קריאייטיב איכותי אז מי ימכור?
מדויק ואמיץ. שנים של חרא ש"בינוני" זה מחמאה עבורו קיבלנו ממנו, ועשרות חנונים שהתפשטו בין המשרדים השונים לאחר קריסת שלמור.
כמה חוסר כישרון וחוסר הומור, וכמה אגו ושחצנות. ועל מה? על עשרים אנשים שעומדים בשורה ושותים דנונה? איש מביך ומשרד מביך