כפי שפורסם לראשונה באתר דה מרקר ע"י מירב מורן והובא לידיעת הציבור בתפוצה נרחבת יותר ע"י המזבלה, לובי מגדל רוטשילד 22 בתל אביב הוא שטח ציבורי בבעלות פרטית שעל פי זכות זיקת הנאה פתוח לציבור לשימוש חופשי 24 שעות ביממה (ראו הרחבת שעות מטה). בעקבות הסיקור התקשורתי הנרחב שנוצר סביב פעילות המזבלה בעניין הלובי, עובדים של מגדל העסקים וככל הנראה גם עובדי פייסבוק ישראל, התחילו להפיץ דיסאינפורמציה בטוקבקים וברחבי הרשת החברתית וזאת במטרה למנוע מהציבור הרחב להגיע אל השטח הציבורי שמוגדר על פי החוק ככזה. בכדי לעשות סדר בנושא, המזבלה מפרסמת את כל מה שהציבור צריך לדעת בכל הנוגע ללובי הציבורי שבמגדל רוטשילד 22 – שעות פעילות, תנאים, הנחיות וכו', כולן מתוך היתר הבנייה, תב"ע, תוכניות המתאר ועוד שבהנהלת המגדל שבבעלות LR GROUP וקבוצת אביב, לא מעוניינים שהציבור ידע.
היסטוריית המבנה
מגדל רוטשילד 22 (קרוי גם מגדל אביב רוטשילד סנטר) הוא גורד שחקים בן 30 קומות שהוקם ב-2013 בסמוך לאנדרטה למייסדי תל אביב. את הבניין מנהל איציק סנדיק, בעברו מקים משרד יחסי הציבור סנדיק קומיוניקיישנס. טרם הקמת המגדל – שכן במקום 'בית צים' שהוקם ב-1958 ע"י חברת הספנות. ב-1966 הבניין נשרף כמעט כליל והוחלט להרוס את המבנה עד היסוד משיקולי בטיחות ובכך במשך שנים הוא נשאר שומם וכונה "הבור של צים".
ב-1981 בנק מזרחי רכש את המגרש מידי חברת 'צים' מתוך כוונה להקים בו את בניין ההנהלה המרכזית של הבנק. כחמש שנים לאחר מכן תכנן הבנק להניח את אבן הפינה לבניין החדש שיוקם על המגרש שנרכש, אך שבוע לפני הטקס ראשי הבנק החליטו לדחות אותו למועד לא ידוע וזאת לאור ביקורת שפרסמה ועדת בייסקי שחקרה את משבר מניות הבנקים. עברו 11 שנים ובאוגוסט 1997 תכנן הבנק לבנות במגרש מגדל בן 18 קומות. לצורך קבלת אישורי התב"ע לבניית המגדל החדש, עיריית תל אביב דרשה מהבנק שיקנה את בית נפרסטג הצמוד לשטח ומיועד לשימור. בהמשך אותה שנה, רכש הבנק את הבניין מידי איש העסקים צדיק בינו תמורת 4.5 מיליון דולר כשלאחר השלמת העיסקה הבנק קיבל את אישור הבנייה.
תהליך בניית המגדל החל רק ב-2001 אך בסמיכות לתחילת חפירת היסודות, הנהלת בנק מזרחי שינתה את דעתה והחליטה להעביר את משרדיה למגדל משה אביב ברמת גן והבנייה נעצרה. באוקטובר 2006, נמכר המגרש ביחד עם ארבעה מבנים סמוכים נוספים המיועדים לשימור לאיש העסקים ארקדי גאידמק, תמורת סכום נמוך למדי שנאמד בכ-26 מיליון דולר. כשנתיים לאחר המכירה לגאידמק, האחרון מכר את המגרש ואת המבנים לשימור לקבוצת אביב, קבוצת מגשימים פרויקטים וקבוצת TERRA1 תמורת 135 מיליון ש"ח ובאותה שנה, מכרה קבוצת אביב את בית נפרסטג שמיועד לשימור למיליארדר יהודי תמורת 28 מיליון ש"ח.
זיקת הנאה
במאי 2009, הוועדה המקומית של עיריית תל אביב אישרה לקבוצת אביב לבנות 8 קומות נוספות במגדל, כאשר חלק מהתנאים הם העמדת הלובי לזיקת הציבור. ביוני 2010 החלה בניית מגדל רוטשילד 22 ביחד עם קבוצת LR שבבעלות רועי בן ימי ועמי לוסטיג שהצטרפה כשותפה. בניית המגדל בתכנונו של האדריכל משה צור הושלמה ב-2014 כאשר שני השוכרים המרכזיים הם רשת מלונות פתאל וחברת פייסבוק ישראל שמאכלסות את מרבית מהמקומות בבניין. מעבר לקבלת היתרים להגדלת מספר הקומות, זיקת ההנאה מתאפשרת בזכות "בית בכר" מבנה לשימור שהוקם ע"י האדריכל יהודה מגידוביץ' בשנת 1922. 'בית בכר' חולק קיר ואטריום משותפים עם מגדל רוטשילד 22 שמתנשא לגובה של כ-17 מטרים. ב-2013 מכרה קבוצת אביב את 'בית בכר' לאיש העסקים איתן ורטהיימר תמורת 32 מיליון ש"ח.
>> כל ההיתרים והמסמכים בגוגל דרייב של המזבלה
תנאי זיקת ההנאה
לובי מגדל רוטשילד 22 הוא אטריום גדול שפתוח לציבור בין השעות 08:00 בבוקר ועד 22:00 בלילה לכל הפחות. הלובי ממוזג, מואר וכולל ספות ופינות ישיבה שמחולקים ל-4 איזורי ישיבה מרכזיים, כולם לטובת הציבור. איזורי הישיבה כוללים על פי חוק ריהוט נייד, דהיינו הציבור יכול להזיז את הספות ולהתאים את איזורי הישיבה כפי שנוח לו וכן גם איזור עם ריהוט קבוע שאמור להיות מקובע וללא יכולת להזיזו. בהתאם להיתרים של מנהל ההנדסה באגף רישוי ופיקוח על הבניה שבעיריית תל אביב, שעת הסגירה של האטריום לציבור הינה בהתאם לשעות הפעילות העסקית במגדל. לאור כך כי במגדל ממוקם מלון רוטשילד 22 של פתאל ובלובי של המגדל נמצא דלפק הצ'ק אין של המלון שמקיים פעילות עסקית 24/7, זיקת ההנאה של הציבור בלובי הינה מסביב לשעון ולא ניתן למנוע מכם שהייה במקום גם בשעות הלילה המאוחרות.
כיכר ציבורית – מה אסור ומה מותר
דינן של הספות שבלובי כדינו של ספסל בשדרות רוטשילד עצמן ודינו של שטח הלובי עצמו כדינה של גינה ציבורית, אולם למרות הנאמר לעיל יש לזכור כי המגדל עצמו הינו שטח פרטי ויש להימנע מהפרות סדר, לכלוך ויצירת רעש שאינו סביר. אל הלובי ניתן להיכנס עם כלבים, אופניים וכו', וזאת בתנאי שהכלבים יהיו קשורים ועם זמם. ניתן גם לשתות אלכוהול בלובי וזאת בהתאם ל"חוק המאבק בתופעת השכרות" ועד לשעה 23:00 כקבוע בחוק. קבוצת אביב אינה משלמת ארנונה על שטח הלובי, לפיכך באם תתקלו במישהו שמונע מכם שימוש במקום, התקשרו 106 ו-100 והזמינו ניידת משטרה או שיטור ופיקוח עירוני. במקום גם יש חיבור אינטרנט חופשי של עיריית תל אביב וכן חיבור אינטרנט של המלון והמגדל עצמו. ישנן אפליקציות לשיתוף וגילוי סיסמאות של wifi בהן ניתן לקבל גם את הסיסמא של המגדל והמלון. על פי בדיקה מהירות האינטרנט בלובי נעה סביב 10 מגה לפחות.
הנהלת הבניין מחוייבת לנקות את המקום, להעמיד לרשות הציבור ספות ואיזור ישיבה נקי ונעים. גם הפעם במידה ותתקלו בלכלוך או איזור ישיבה לא ראוי, יש לפנות להנהלת הבניין (תבקשו את איציק או דודי) ודרשו מהם לנקות את האיזור. גם הפעם במידה ויסרבו, התקשרו 106 והזמינו פיקוח עירוני. אי עמידה בהיתרים שקיבלה יזמית המגדל, יכולה לגרור לקנסות ולסנקציות.
צילומי וידאו ותמונות: אילאן מרשק, ערן ורד, מזבלה, TheMarker // התמונות שצולמו על ידי המזבלה משוחררות לשימוש חופשי.
4 תגובות
מה זה הפיגור הזה? שימכרו את זה כבר לבעלים וישלם מיסים כמו כולם, מה אני צריך שירשו לשבת על ספה בלובי? יש כוסיות?
כל הכבוד!
יש במקום עמדת טעינה לטלפונים? כיבוד?
אני צבעי הבגדים לא נקיים מותר גם לי אני חלק מהציבור